חוקרת וקצינים במחלק אכיפה כלכלית (אכ"ל) חוף בלהב 433, בעלי הסמכה לטעון ולהופיע בבית משפט, עשו שימוש בתוכנת בינה מלאכותית, כדי לכתוב תגובה משפטית מנומקת לבית משפט בתיק תפוסים.
חוקרת אכ"ל שהכינה מסמך טענות משפטי לא בדקה את הטקסט המשפטי ש"הכתיבה" לה הבינה המלאכותית – והגישה יחד עם המפקד שלה, ראש מחלק החקירות, קצין בדרגת פקד, מסמך טיעונים לבית משפט שמתבסס על "סעיפי חוק" לא קיימים.
החוקרת יצרה מצג שווא כאילו גיבשה את המסמך באופן עצמאי, וציטטה נוסח בדוי מחוק סדר הדין הפלילי ("סמכויות חיפוש ותפיסה במחשב"), ומחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. החוקרת הוסיפה חטא על פשע, ועל בסיס סעיפי חוק בדויים ש"ציטטה" הבינה המלאכותית, היא טענה בשם המשטרה לעבירות נוספות אשר ביצע לכאורה החשוד.
מדובר בתושב אום אל פחם בעל צ'יינג' שנחשד בעבירות הלבנת הון, וסנגורו עו"ד תמיר קלדרון ממשרד דורון טיקוצקי קנטור גוטמן עמית גרוס ושות' הגיש בקשה לשחרור רכוש תפוס ומכשיר טלפון.
עו"ד קלדרון עלה על הכשל החמור במסמך התגובה המשטרתי, והודיע לבית המשפט כי החוק שנציגי להב 433 מצטטים אינו מוכר – כי אינו קיים.
רק אז, נציגי יחידת העלית בדקו את עצמם והודו ברשלנות החמורה. בעקבות המחדל שנחשף על ידי עו"ד קלדרון – להב 433 ספגה נזיפה מבית משפט השלום שדן בתיק התפוסים, ומכשיר טלפון הוחזר לחשוד.
בעקבות האירוע שפורסם בהרחבה בחודש מאי – נערכה בדיקה מקיפה על ידי נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין.
פינקלשטיין, הממונה על ביקורת התביעות, בין היתר הטוענים מטעם המשטרה בבית המשפט – לא חסך שבטו.
הנציב כתב: "נציגת המשטרה הסתמכה במסגרת הליך פלילי על ממצאים בדויים שנוצרו בידי בינה מלאכותית… אין חולק כי אותו חוק שעליו ביקשה היחידה לבסס את התנגדותה להשבת מכשיר הטלפון – 'חוק סדר הדין הפלילי, חיפוש ותפיסה במחשב' – אינו קיים, והוא פרי המצאתה של הבינה המלאכותית".
הנציב ציין כי "מדובר בהתנהלות תמוהה וחמורה של יחידת החקירות, אשר הסתמכה באופן עיוור על ממצאי הבינה המלאכותית, כך שנציגת המדינה שתפקידה לסייע לבית המשפט לעשות צדק, עשתה למעשה את ההיפך".
הנציב הדגיש כי הדברים חמורים במספר היבטים:
1. מדובר בשגיאה בוטה, שניתן היה להימנע ממנה באמצעות בדיקה קלה ופשוטה; החוקרת לא בדקה כלל את הממצאים שהופקו על ידי הבינה המלאכותית.
2. מדובר בהליך פלילי הנוגע לזכויות הבסיסיות של אדם, והכשל החמור עלול להוביל לפגיעה באמון הציבור במערכת המשפטית.
3. מדובר במעילה בחובה המוגברת של תובע המייצג את המשטרה בבית המשפט. הנציב ציין כי "החוקרת אף לא עדכנה את בית המשפט בדבר הטעות בהזדמנות האפשרית הראשונה, כפי שהיה מצופה וראוי".
בתגובת המשטרה לנציב נטען כי החוקרת שהכינה את המסמך המשפטי שגתה בתום לב, כי לא עברה הכשרה מקצועית בשימוש נכון בבינה מלאכותית.
הנציב פינקלשטיין דחה טענות אלה: "מושכלות יסוד הן, כי בטרם יוגש מסמך לבית המשפט בידי נציג המדינה, יש לבדוק היטב את תוכנו ולוודא כי האמור בו מדויק. זאת, בלי כל קשר להכשרה מקצועית מוקדמת".
הנציב ציין כי האחריות למחדל זה רובצת גם על המפקד של החוקרת, והיה עליו לבחון בקפדנות את התגובה שהכינה בטרם הגשתה, מה עוד שהנושא של תפיסה וחדירה למכשיר סלולרי הוא לחם חוקה של יחידה חוקרת במשטרה, אשר אמורה לשלוט בדין.
לאור חשיבות העניין ואפשרות התפשטות התופעה, החליט פינקלשטיין להעביר את החלטתו ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליט המדינה, כדי שישקלו גיבוש הנחיה בנושא ליחידות המשטרה.
ממשטרת ישראל נמסר כי המענה בנוגע לבקשה לשחרור התפוסים נכתב בניגוד למקובל, "ועל כן הורה מפקד היחידה הממונה על החקירה לערוך תחקיר ולפעול למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד, והלקחים הנדרשים הופקו".
עוד נמסר מהמשטרה כי חטיבת החקירות גיבשה הנחייה בנוגע לאופן השימוש בבינה מלאכותית אשר הופצה לכלל מערך החקירות.
