העליון: אונס נשאר אונס גם אם המתלוננת הסכימה ליחסי-מין בתנאים מסוימים

שתף כתבה עם חברים

הם הכירו בטינדר ונפגשו אצלו בתל אביב, היא הסכימה ליחסים מוגנים, אבל הנאשם חדר אליה בלי קונדום. סנגוריו טענו כי העבירה ב"רף קל יחסית" כי הנאשמת הגיעה לביתו במטרה מינית. העליון דחה את הערעור

אילוסטרציה: freepik

ג"ש היה בן 42 כשלפני כארבע שנים הכיר ב"טינדר" את המתלוננת בסיפור הזה, אז בת 26. הם התכתבו במשך יומיים, וקבעו להיפגש בערב.
המתלוננת הגיעה לבית של הנאשם. הם שוחחו ועישנו, ואחר כך התחיל מגע בין השניים. לבקשת המתלוננת הם עברו לחדר השינה.

בחדר השינה הם התפשטו ונשכבו על המיטה. המתלוננת אמרה לנאשם ש"ילבש" קונדום.
הוא לא השיב. הוא לקח ויברטור, העביר אותו על גופה של המתלוננת והחדיר אותו לאיבר מינה.
בהמשך, הוא שיקר ואמר למתלוננת שלבש קונדום, אך החדר היה חשוך והמתלוננת לא ראתה והאמינה לו.

בהמשך יודה ג"ש בבית המשפט המחוזי, כי קיבל במרמה את הסכמתה של המתלוננת לקיום יחסי המין, והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה. הוא ביצע בה במפתיע גם מין אנאלי, בזמן שסברה שהוא עוטה קונדום.

ג"ש הגיע לפורקן. המתלוננת שאלה היכן הקונדום, וג"ש הראה לה דבר-מה מהרצפה וטען כי זהו הקונדום בו השתמש.
המתלוננת התלבשה והשניים חזרו לסלון.
אבל אז זה נמשך. הנאשם החל לגעת בגופה של המתלוננת והם חזרו לחדר השינה.

שוב, היא ביקשה שילבש קונדום. הנאשם טען כי אין לו קונדום נוסף.
המתלוננת הבהירה לו שאינה מסכימה ל"סיבוב נוסף" ללא קונדום.
הנאשם ניסה לשכנעהּ לקיים עמו יחסי מין בכל זאת, אך המתלוננת עמדה על סירובה. היא הציעה לו לצאת ולרכוש קונדום.
הוא אמר לה: "טוב תסתובבי".

לפי הודאתו של ג"ש, המתלוננת שכבה על בטנה והוא התחכך בגופה וניסה לחדור. המתלוננת חזרה ואמרה "לא". חרף זאת, הוא ביצע בה מין אנאלי ללא הסכמתה, וגרם לה לכאב.

המתלוננת אמרה "די" מספר פעמים, אך הוא לא הפסיק את מעשיו. אחז בגבה של המתלוננת בחוזקה, והמשיך במין אנאלי.
המתלוננת לא הצליחה להשתחרר מאחיזתו. בהמשך חדר גם לאיבר המין שלה.

ג"ש הורשע בעבירות אונס, במעשה סדום וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – הכל על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל הסכמה על העונש.

השופטים בבית משפט המחוזי – גלעד נויטל (נשיא), טלי חיימוביץ ולימור ביבי – קבעו גם לאחר שקלול ההודאה כי מתחם העונש ההולם נע בין שש וחצי לתשע שנות מאסר.

השופטים קבעו כי במעשיו פגע הנאשם פגיעה קשה בערכי כבוד האדם:
בשלב א' הוא קיבל את הסכמת המתלוננת במרמה, לאחר ששיקר לה בעניין הקונדום.
בשלב ב' הוא התעלם מסירובה, מכאביה, ומבקשתה כי יחדול ממעשיו.
השופטים כתבו כי העבירות עולות כדי "ניצול בוטה של המתלוננת והתעללות בה", וגזרו עליו שבע שנות מאסר.

אתר חדשות פלילי >>
עורך דין צווארון לבן >>

הנאשם הגיש באמצעות סנגוריו ערעור לבית המשפט העליון. בערעור הוא טען כי "נסיבות ביצוע העבירה קלות, באופן יחסי, ולכן צריכות להביא לקביעת מתחם ענישה נמוך יותר".

הנאשם טען כי מתחם הענישה שנקבע בעניינו מחמיר יתר על המידה. לטענתו, מדובר בנסיבות מיוחדות, כי בשונה ממקרי האונס "הרגילים" בהם המתלוננת אינה מעוניינת במגע – במקרה זה מדובר במי שהגיעה למפגש במטרה לקיים יחסים מיניים, רצתה בהם, נתנה לטענתו את הסכמתה ליחסי המין בשלב הראשון – והיתה מסכימה גם ליחסים בשלב השני, לו רק היה למערער קונדום.

הפרקליטות, באמצעות עו"ד תהל ורד ועו"ד שרית שמש, טענה כי לא מדובר בנסיבות מיוחדות, ולא מקלות.

בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות. השופט אלכס שטיין, יחד עם השופטות גילה כנפי שטייניץ ורות רונן, דחה את הערעור וכתב: "הסכמת המתלוננת לקיים יחסי מין עם המערער – בתנאים שלה שלא התקיימו – אינה נסיבה מקלה".

השופט שטיין ציטט דברים שהוא עצמו כתב במקרה אחר: "כל אישה בגירה וכל איש בגיר, הם ורק הם, מחליטים מה בדיוק ייעשה ומה לא ייעשה בגופם במסגרת פעילות מינית עם אדם אחר".

השופט אלכס שטיין (פלאש 90)

השופט שטיין כתב: "איני רואה בהסכמת המתלוננת לקיים יחסי מין עם המערער – בתנאים שלה, שלא התקיימו – משום נסיבה מקלה. אונס הוא אונס, הוא אונס. המתלוננת לא הסכימה למעשה האינוס ומעשה הסדום שביצע בה המערער. היא הבהירה לו שאין בכוונתה לקיים עמו יחסי מין בנסיבות שנוצרו (לא היה ברשותו קונדום) ובאופן שכפה עליה המערער".

השופט הדגיש: "הסכמת המתלוננת להגיע לביתו של המערער, לקיום עמו מגע מיני כזה או אחר, אינה מהווה הרשאה למערער לבצע בגופה כל דבר שעולה על רוחו… אין זה משנה כלל ועיקר מה הסיבה בעטיה החליטה המתלוננת לסרב לקיים יחסי מין. בין אם מדובר בהיעדרו של קונדום, מיחושים שתקפו אותה או אובדן עניין בקיום יחסי המין – כל אלה היו נתונים להחלטתה הריבונית של המתלוננת באשר למה יעשה בגופה, וכיצד".

השופט סיכם: "חירותה של המתלוננת נשללה על ידי המערער. מעשיו המיניים נכפו עליה, תחילה, במרמה ואחר-כך בכוח. אחיזת המתלוננת בחוזקה, בגבה, בלי שהיא מצליחה להשתחרר מאחיזתו של המערער, היתה אלימה ומשפילה. עסקינן במעשה אינוס כוחני ופוגעני. חירותה להחליט, רצונה, נמחקו כלא היו. לא מצאתי כי נסיבות ביצוע העבירות מקלות או ייחודיות, או כאלה המצדיקות הקלה בעונש".

השופטות כנפי שטייניץ ורונן לא הוסיפו דבר, אלא רק את הסכמתן. העונש של שבע שנות מאסר שנגזר על ג"ש הפך לחלוט.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *