אחת התופעות הכי בולטות בבחירות 2023 ללשכת עורכי הדין, היא שהפעם בניגוד לקמפיינים קודמים אין "נבחרות". אף אחד מהמתמודדים לראשות הלשכה לא הקיף את עצמו ב"חגורת תמיכה" של קואליציית ראשי מחוזות מטעמו.
במערכות הבחירות של 2015 ו-2019 אפי נוה ואבי חימי (בהתאמה) הריצו "בלוק" של מועמדים ליושבי ראש מחוזות מטעמם, בבחירות הנוכחיות אף מחוז או רשימה אינו מחוייב למתמודדים על ראשות הלשכה,בינתיים, מה שצפוי להוביל להנהלת לשכה מפוצלת ומרובת ראשי סיעות עצמאיים, ומטבע הדברים גם אינספור חיכוכים.
מי שלא ייבחר לראש הלשכה, יצטרך לעמול קשות כדי לגבש חזית של רוב קואליציוני במועצה.
לשם השוואה, לפני שמונה שנים אפי נוה ניצח את הבחירות כשלצידו נצבו יושבי ראש כמו תמי אולמן בחיפה, ינון הימן במחוז תל אביב, אשר אקסלרד בירושלים, דני אליגון במחוז דרום וחאלד זועבי במחוז צפון. כמעט כולם תמכו בו, ובהתאמה הוא זכה בניצחון סוחף ושלט בלשכה כמעט ללא אופוזיציה.
בבחירות 2023 בולט כאמור היעדרה של חגורת התמיכה הזו, גם הקואליציות שמטפחים עמית בכר, דורון ברזילי ושאר המתמודדים הן מצומצמות יחסית.
בבחירות מצביעים בארבעה פתקים: אחד ליו"ר לשכה, אחד ליו"ר מחוז, אחד לרשימה למועצה הארצית, ואחד לוועד המחוז.
בסך הכל נרשמו 11 מתמודדים ליושבי ראש בשישה מחוזות:
מחוז תל אביב – ליאור שפירא, חיה מנע ותומר בכר.
מחוז מרכז – רומי קנבל, איתן עמרם.
מחוז חיפה – שאדי סרוג'י, אדיר צבי.
מחוז ירושלים – ארז צ'צ'קס, אבי שינדלר.
מחוז דרום – אלעד דנוך מועמד יחיד.
מחוז צפון – מוחמד נעאמנה מועמד יחיד.
וזו תמונת המצב של הקואליציות בין המועמדים לבין ראשי מחוזות, או מועמדים לראש לשכה:
עמית בכר – נתמך על ידי שאדי סרוג'י חיפה, וכמובן על ידי ליאור שפירא ראש הרשימה של בכר במחוז תל אביב.
דורון ברזילי – נתמך על ידי תומר בכר המתמודד לראשות מחוז תל אביב, ועל ידי אדיר צבי המתמודד מול סרוג'י במחוז חיפה.
ארקדי אליגולאשוילי – נתמך על ידי אבי שינדלר המתמודד לראשות מחוז ירושלים, ועל ידי איתן עמרם מתמודד לראש מחוז מרכז.
אפי נוה – לא נתמך רשמית על ידי איש מהמתמודדים לראשות המחוזות. נכון לעכשיו, איש מ-11 המתמודדים לא קרא לתומכיו לצרף פתק לנוה כראש לשכה. במחוז תל אביב היו הערכות כי נוה ירוץ עם חיה מנע, אך נכון לעכשיו מנע מתמודדת באופן עצמאי. חבירה של הרגע האחרון אפשרית, לנוכח העובדה שיריביה של מנע על ראשות המחוז נתמכים על ידי בכר וברזילי.
אבי ללום – גם הוא לא נתמך אישית על ידי ראשי מחוזות הפוטנציאליים, אם כי יש תומכים בללום מקרב הרשימות העצמאיות.
במטה נוה אגב סומכים על כושרו הפוליטי ואומרים בתגובה: "יש לנו קואליציות, אבל נוציא אותם החוצה רק אחרי הבחירות", אבל כאמור זה יהיה שונה מאוד מהמסע הקליל של נוה ב-2015.
המועמדים הדומיננטיים המובילים במחוזות מעדיפים לשבת על הגדר ולתפוס מרחק, הן מנוה, אבל גם מבכר והאחרים, מבלי לקשור את עצמם להתחייבויות.
כך אלעד דנוך ראש מחוז דרום שממשיך לקדנציה שנייה, כך רומי קנבל ראשת מחוז מרכז שהיתה דמות דומיננטית ביותר בלשכה בימי אבי חימי, כך בשלב הזה גם מוחמד נעאמנה ראש מחוז צפון, וגם ארז צ'צ'קס המועמד לראשות מחוז ירושלים.
בהיעדר התחייבות לתמיכה בראש לשכה, שניים מראשי המחוזות הדומיננטיים אף מריצים רשימות עצמאיות בראשותם למועצה הארצית: אלעד דנוך עם רשימת "לשכה מנצחת", ורומי קנבל עם סיעת "לשכה במרכז".
הסיעות העצמאיות של ראשי המחוזות הן "פוליסות ביטוח" עבורם – גב פוליטי עצמאי במועצה הארצית שצפויה להיות מרובת סיעות ומחנות.
גורמים פוליטים בלשכה מעריכים בחשש כי עקב "היעדר נאמנות" של ראשי המחוזות או חברי מועצה, ראש הלשכה נבחר ומבודד, "יסגור חשבונות" עם אלה שלא הצטרפו לקואליציה שלו.
מנגד, סיעות עצמאיות עם מקומות במועצה יבטיחו כוח פוליטי אוטונומי לראשי מחוזות כמו דנוך או קנבל מול כל ראש לשכה, גם ברמה הארצית.
הסיבה שמועמדים בכל המחוזות מעדיפים לא להיות מזוהים עם איש מהמתמודדים לראשות הלשכה, בשונה ממערכות בחירות קודמות, נובעת מהתווית הפוליטית שמרחפת מעל הבחירות האלה.
כמו בפוליטיקה הארצית, השיח של "מרכז" כמעט נעלם והמשחק הפוליטי בקמפיין הנוכחי הפך למשחק של קצוות שמאל נגד ימין. ראש הלשכה הזמני עמית בכר מזוהה במובהק עם מתנגדי הממשלה והאופוזיציה השמאלית, ואילו המתמודדים מימין כמו נוה וללום בונים על תמיכה מה"בייס" של הקואליציה ומפלגות השלטון.
במציאות הזו, מתמודדים רבים מעדיפים לא להזדהות רשמית עם אף צד פוליטי מובהק ועם מתמודד לראשות הלשכה, להיצמד לשיח מקצועי שלא ידיר בוחרים, מה עוד שהעמימות מאפשרת תמרון. ועדיין, מחנה דורון ברזילי הוא היחיד אשר מהווה אלטרנטיבה של מחנה המרכז, ועוד עשוי לטרוף את הקלפים בזכות הניסיון שלו והאווירה הציבורית העכורה.
