ירושלים: זיכוי לנאשם בהתחזות לאחיו במבחן תיאוריה של משרד הרישוי

שתף כתבה עם חברים

השופט הסכים עם הסנגור כי אין די ראיות לכך שהנאשם נבחן במקום אחיו והדגיש כשלים מהותיים בחקירה

מבחן תיאוריה (צילום להמחשה: אתר הרלב"ד)

נגד ג', תושב אזור ירושלים, הוגש כתב אישום שייחס לו קבלת דבר במרמה והתחזות. זאת, בטענה שהתחזה לאחיו וניגש במקומו למבחן תיאוריה במשרד הרישוי בירושלים.
ג' הציג טופס עם פרטיו ותמונתו של אחיו, הצליח לעבור את המבחן, ורשם את ההצלחה על שמו של האח, שהואשם יחד אתו בעקבות הההונאה.

בעיצומו של ההליך המשפטי ביקשה התביעה להפריד את האישומים של האחים, כדי לאפשר לאחיו של ג' להעיד נגדו. ואולם, הבקשה הוגשה באיחור של כשנה, ונדחתה על ידי בית המשפט בנימוק שהיא פוגעת בזכויות הנאשם.

לאחר ש-ג' הודה במיוחס לו הוא הופנה לשירות המבחן. התביעה ביקשה לעצור את משפטו עד לסיום ההליך בעניינו של אחיו, אך גם כאן הבקשה נדחתה; השופט קבע כי מדובר במהלך שמעכב את ההליך המשפטי ופוגע בזכותו של הנאשם ג' להליך הוגן ולמיצוי דינו בזמן סביר.

במשפט עצמו העידה נגד ג' מנהלת אתר מבחני התיאוריה, וכן החוקר שגבה את הודאת הנאשם ג', שבעצת סנגורו בחר שלא להעיד.
הסנגור, עו"ד דותן דניאלי, טען כי לא ניתן לקבוע מעל לכל ספק סביר ש-ג' הוא האדם שנבחן בפועל, גם אם קיים דמיון מסוים בין תמונתו לבין הצילום שהופק ממערכת הבחינה.

הסנגור הוסיף וטען בהקשר זה כי לא בוצע זיהוי ודאי של הנבחן על ידי עד ראייה, ולא הובאה כל ראיה ישירה לכך ש-ג' הוא זה שהשתמש בטופס הירוק כדי להיבחן.

בנוסף, הסנגור הדגיש כי מערכת הבחינות לא מספקת תיעוד וידאו רציף ואיכות הצילום אינה מאפשרת זיהוי חד משמעי. ההימנעות מהעדות אינה אמורה לשמש חיזוק ראייתי במקרה זה, טען הסנגור, שכן אין מדובר בנסיבות שבהן רק הנאשם יכול היה לספק הסבר למעשיו.

לדברי הסנגור, הנטל להוכחת האשמה מוטל כולו על המאשימה, שלא עמדה בו. לכן ביקש הסנגור מבית המשפט לקבוע שלא הוכחה אשמתו של מרשו ברמה הנדרשת בפלילים, ולזכותו מכל אשמה.

לאחר בחינת כלל הראיות, השופט יהושע צימרמן קבע כי אין בפניו תשתית ראייתית מספקת להרשעת הנאשם מעבר לכל ספק סביר. לדבריו, אף שמתקבלת תמונה כללית של התחזות, הרי שאין ראיה חותכת המזהה את ג' כמי שנבחן בפועל במקומו של אחיו.

השופט ציין כי הצילום המרכזי אינו נושא תאריך או סימן מזהה, ועדות מנהלת האתר לא כללה תיעוד מסודר או תזכורת בזמן אמת לפעולותיה.

השופט הוסיף והדגיש כשלים מהותיים בחקירה: היעדר גביית עדות מהפקידה שנכחה במקום, אי בדיקת מצלמות אבטחה והעדר תיעוד בסיסי על הפקת המסמכים. לפיכך, ובהיעדר ראיות ישירות או נסיבתיות מספקות, קבע השופט כי אין להרשיע את הנאשם והורה על זיכויו.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *