פרשה סוערת הגיעה לשיאה בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה: אב ביקש לערוך בדיקת אבהות לבנו בן ה־11 וחצי, לאחר שהאם טענה בפניו כי הוא אינו אביו.
בהליך המשפטי נחשף סוד כואב: האם טענה כי הרתה בעקבות אונס, בעוד שהאב סבר שמדובר בסיפור כיסוי שנועד להסתיר בגידה. השופטת נאלצה להכריע סוגיה המייסרת, האם לאשר בדיקת אבהות שתקבע מיהו אביו האמיתי של הילד.
סיפור כיסוי?
האב טען, כי בתקופת ההיריון הוא נעדר מהבית לתקופות ממושכות (בין חודש לחצי שנה) בשל עבודתו. חשדו התעורר רק לאחר שהאם עצמה אמרה לו שהילד אינו שלו.
משהתברר לו מתסקיר שירותי הרווחה, כי האם סיפרה שנאנסה, פקפק בכך: לדבריו, מדובר ב"סיפור כיסוי שהומצא כדי להסתיר בגידה". הוא הוסיף כי כשהטיחה בפניו שהקטין אינו בנו, היא גם סיפרה לו שהיא יודעת את זהות האיש שעימו קיימה יחסים באותה תקופה. לכן, עמד על זכותו להוכיח את האמת באמצעות בדיקה גנטית, חרף התנגדות כל הגורמים המקצועיים.
האם דחתה את טענותיו. היא טענה שמדובר בתביעה שהוגשה בחוסר תום לב, לאחר שהנישואין עלו על שרטון, כדי להתחמק מלחייב אותו בתשלום מזונות. לדבריה, האב הציג במשך שנים את הילד כבנו גם מול רשויות העלייה, כדי לקבל זכויות וכספים. רק לאחר הפירוד – החל להעלות ספקות.
"הילד אינו מכיר אב אחר ואין מקום לזעזע אותו ולטעת בו ספקות מיותרים, בשים לב לגילו ונוכח המציאות החדשה שאליה הוא מסתגל", הדגישה האם והתנגדה לבירור האבהות.
בפרקליטות מחוז צפון, הממונה על קשרי משפחה, ציינו כי מחיקת שם אב רשום אינה יכולה להיעשות אלא על בסיס בדיקה גנטית, שהיא ראיה מדעית ואובייקטיבית. עם זאת, הזכירו כי לפי החוק, בית המשפט חייב לבחון אם עריכת הבדיקה עלולה לפגוע בילד. לשם כך, ביקשו חוות דעת של עובד/ת סוציאלי/ת לסדרי דין.
הספק עלול לערער את הילד
האפוטרופוס שמונה לקטין התריע, כי עצם העלאת הספק תגרום לנזק כבד: "חשיפת הילד לספקות ביחס לאבהות עלולה לנפץ את האמון שלו בדמות האב, הדמות הבטוחה ביותר בחייו."
לדבריו, טובת הקטין מחייבת להותיר את המצב על כנו: הבירור לא יועיל לילד, אלא עלול למחוק את אביו מהרישום, לערער את זהותו ולפגוע גם בקשריו עם אחיו.
במפגש עם העו"סית, סיפרה האם כי נאנסה טרם ההיריון והאב התחייב אז כי "הילד יהיה ילדו לכל דבר."
העו"סית התרשמה כי הילד מתמודד עם קשיים כבדים: הסתגלות לישראל, פרידת ההורים, ריחוק מהאב. היא הזהירה כי בירור האמת הביולוגית תיצור טלטלה נוספת. "חקירת האבהות עלולה לתלוש את הילד מהשורשים הידועים והמוכרים ולערער את עולמו," כתבה.
ב"כ היועמ"ש במשרד הרווחה קבע, כי לא קיים צורך ממשי המצדיק את עריכת הבדיקה. לדבריו, הנזק האפשרי לילד – זהות מעורערת, פגיעה רגשית ומעמד חברתי – חמור בהרבה מכל תועלת שתצמח מבירור האמת.
השופטת ורד ריקנטי־רוסהר בחנה את מכלול הראיות וקבעה, כי אמנם האב הציג תשתית לספק, אך לא הוכיח שהצורך בבדיקה מצדיק את הסיכון לקטין: "מדובר בקטין בן 11 וחצי… עצם העלאת הספקות בדבר קשרי האבהות בפניו עלולה לערער את עולמו." עוד כתבה: "כאשר יש התנגשות בין חקר האמת לבין טובת הילד – טובת הילד גוברת."
עורך דין מומלץ לענייני משפחה מ>>>
כל המידע והסיפורים במדור לענייני משפחה >>>
השופטת הדגישה את ההשלכות הקשות האפשריות: פגיעה בזהות, בייחוס המשפחתי ובאמון במבוגרים הקרובים ביותר, לצד סיכונים חברתיים והתפתחותיים.
בני המשפחה המדוברת הינם כולם בני הדת הנוצרית. השופטת התייחסה בדבריה לפסיקות הנוגעות ליהודים, שבהן שאלת הממזרות מהווה לא אחת שיקול משמעותי במניעת בדיקות אבהות. אולם כאן, מאחר שהצדדים נוצרים, החשש הזה כלל אינו רלוונטי. בהיעדר שיקול של ממזרות, טובת הילד לבדה היא שהכריעה את הכף.
השופטת ריקנטי־רוסהר ציינה, כי יתכן שהתוצאה הייתה אחרת אילו הוגשה התביעה מיד לאחר הלידה: "בחלוף עשור שבו חווה הקטין את התובע כאביו, טובתו – מחייבת דחיית התביעה."
היא הוסיפה: "אין מקום לאחוז ב'נשק' של ערעור שלומם הנפשי של הילדים בטענה כי על הילדים ו/או האם לבסס את אבהותו של אותו אב."
פסק הדין, שניתן ביוני 2025 ופורסם רק כעת, מותיר שאלה אחת ללא מענה: מיהו האב הביולוגי?
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
