המיסטיקנית מנס-ציונה הורשעה בהעלמת שני מיליון שקל אך זוכתה מהברחת נכסים

שתף כתבה עם חברים

הפרקליטות הודתה כי הגישה "בטעות" כתב אישום על עבירות שנמחקו מספר החוקים. כך נמחק אחד משני האישומים נגד שמחה אברג'ל. וגם: הקמיעות של עיישה ג'רושי, הרב האלמוני ודמויות פיקטיביות אחרות

אילוסטרציה: Erik Mclean מאתר unsplash

בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע את המיסטיקנית שמחה אברג'ל (49), "קוראת בקפה ובקלפים" מנס ציונה, במרמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס הכנסה וממע"מ. אברג'ל הורשעה בהשמטת הכנסה של שני מיליון שקל, חלף 2.6 מיליון שיוחסו לה בכתב האישום.

לצד זאת, השופטת דנה מרשק מרום קיבלה את בקשת הסנגור, עו"ד אייל בסרגליק, וזיכתה את המיסטיקנית מאישום שני ומעבירות שיוחסו לה לפי פקודת פשיטת הרגל. באישום זה נטען, כי אברג'ל ניהלה את כספיה בחשבונות על שם אחרים והבריחה נכסים מנושיה והנאמן, מאז ניתן נגדה צו כינוס ב-2009 ובהמשך הוכרזה כפושטת רגל.

פרקליטות מיסוי וכלכלה הודתה בשלב סיכומי התיק (מרס 2024) כי ביצעה שגיאה משפטית כאשר ייחסה לנאשמת עבירות על פי חוק פקודת פשיטת הרגל, שבוטל ויצא מספר החוקים בשנת 2019 – שנה לפני הגשת כתב האישום.

הפרקליטות ביקשה מבית המשפט למחול לה על השגיאה, ולהרשיע את המיסטיקנית בעבירות חלופיות לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שהחליף את פקודת פשיטת הרגל, ולטענת הפרקליטות הנו שווה ערך.

כפי שפורסם באתר "פוסטה", הפרקליטות טענה כי מדובר בטעות "טכנית" ומסרה כי "פרקליט שקיבל לידיו את הטיפול בתיק בפרשת ההגנה, גילה את הטעות והודיע על כך בסיכומים. בסמוך לגילוי הטעות היא הובאה בפני בית המשפט".

הסנגור בסרגליק התנגד לעתירת המאשימה להרשיע את הנאשמת בעבירה שלא נכללה בכתב האישום המקורי וכתב: "רשלנות המאשימה אינה מאפשרת כלל דיון בנוגע לאישום זה שתוצאותיו ברורות".

לאחר דיוני גישור לפני השופט חגי טרסי, הפרקליטות חזרה בה מבקשתה להרשיע בדיעבד את אברג'ל לפי חוק חדלות פירעון, אך עדיין ביקשה לקבוע ממצאים ישירים בנוגע לאישום. השופטת מרשק מרום דחתה גם בקשה זו.

כאמור, אברג'ל הורשעה באישום אחד, של מרמה במטרה להתחמק מתשלום מס הכנסה ומע"מ ואי דיווח על פעילות העסק בין השנים 2009-2016.
באמצעות עו"ד בסרגליק טענה המיסטיקנית, כי הכנסותיה החודשיות הסתכמו ב-5,000 שקל. לדבריה לא הוציאה חשבוניות בגין קמיעות שנתנה ללקוחותיה ולא דיווחה עליהן כהכנסה, מאחר שאת הכסף ממכירת הקמיעות העבירה לבעליהן.

אברג'ל טענה שאת הכסף שקיבלה עבור קמיעות היא שילמה ל"רב" ולעוד כמה דמויות, ביניהן עיישה ג'רושי, בת 80 מג'ואריש, שלדברי אברג'ל היא "קוסמת ומוציאה עין הרע".

לטענת המיסטיקנית, עיישה ג'רושי ועוד ערבייה מרהט, כמו גם רב אלמוני, יצרו עבורה קמיעות – "לשון של עורב, עין של שחף, ציפורן של נץ" – לסגולות שונות, והיא רק שימשה סוכנת עבורם.

בפרשת התביעה, הפרקליטות הביאה לבית המשפט לקוחות של המיסטיקנית אברג'ל אשר שילמו לה אלפי שקלים, ועוד כ-400 שקל עבור כל פגישת "טיפול/ייעוץ/כישוף".

השופטת מרשק מרום כתבה: "איש מהלקוחות לא פגש את 'הרב', 'המרוקאית' או כל דמות אחרת האחראים כביכול לקמיעות… כל הדמויות המרכזיות לעלילה שטוותה, הן דמויות פיקטיביות ומומצאות, אשר לא הובאו לעדות בבית המשפט".

השופטת הוסיפה: "התרשמותי השלילית מהנאשמת, אשר לגישתי לא אמרה אף לא מילה אחת של אמת. התנהלותה המרמתית, ה'קומבינות' שביצעה בחשבונות הבנק של אנשי אמונה… הגרסאות המתפתחות, המתחמקות והסותרות של הנאשמת מביאים לקביעתי, שלא ניתן לבסס כל ממצא על בסיס דבריה".

"כבר מתחילת החקירה הנאשמת סירבה לחשוף פרטיהם של דמויות אלו, המשיכה בדפוס זה בבית-המשפט בעוד היא טווה מעשיות שקריות על אודותיהם וכל הגרסה שהעלתה היא גרסת בדים שדינה להידחות", קבעה השופטת, "כוונתה של הנאשמת להתחמק מתשלום מס הכנסה ומע"מ, כמו גם המרמה במעשיה, הוכחו הרבה מעבר לנדרש".

עם זאת, סך ההכנסה שנקבע כי הנאשמת השמיטה בערמה ותחבולה עמד על שני מיליון שקל – פחות מ-2.6 מיליון שקל שיוחסו לה בכתב האישום.
הטיעונים לעונש יישמעו בהמשך.

עו"ד בסרגליק מסר בתגובה: "הפרקליטות ראויה לכל ביקורת בתיק זה. זו שערורייה שפרקליטות מיסוי וכלכלה התעקשה להמשיך לנהל תיק, למרות שידעה בוודאות שכתב האישום שהגישה כלל עבירה שאינה קיימת בספר החוקים, עוד טרם הגשתו. כאשר נתפסה בקלקלתה, במקום לחזור בה מכתב האישום, ולמרות דברי השופטת בתיק והצעות השופט המגשר, הפרקליטות המשיכה להתעקש לנהל את התיק ולדרוש הרשעה. רק לבסוף, התעשתה חלקית וביקשה שלא להרשיעה (בעבירות לפי חוק חדלות פירעון), אבל גם היום מתעקשת לעשות שימוש בעבירה לא קיימת לצורך נסיבות מחמירות לאישום הראשון (עבירות המס), למרות שאין שום קונסטרוקציה משפטית חוקית שמאפשרת זאת".

"זו הפרה בוטה של חובות ההגינות של המאשימה, עקרון החוקיות בדיני עונשין, ובעיקר סותר את דרישת החוק הפלילי, שהנאשם ידע בכל רגע נתון במה הוא מואשם ושזאת תהיה עבירה שקיימת, ואף נאשם לא יכול להימצא בסיטואציה שכזו לאורך שנים שכן זה עיוות דין", הוסיף עו"ד בסרגליק, "כשהחוק בוטל, הפרקליטות הייתה צריכה מיידית לבטל את האישום. כל דבר אחר הינו תירוץ".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *