שופטת בית משפט המחוזי של דרום ניו-יורק הורתה על שחרור בערבות של ערן חייא בתיק הינסיון לזייף אזרחות עבור קרובי משפחתו (27 יוני).
ההחלטה הזו אינה מתייחסת למעצרו עד להסגרתו הסופית לישראל בתיק נסיונות החיסול של אלי מוסלי, אם היא תבוטל במקרה שיגיש ערעור על החלטת ההסגרה.
השופטת ג'ניפר וויליס, שרק בשבוע שעבר הורתה על קבלת הבקשה של מדינת ישראל וארצות הברית להסגיר את חייא לישראל, קבעה בהחלטה לשחרר אותו בערבות בפרשת הדרכונים כי "בתיק הזה יש נסיבות מיוחדות המאפשרות שחרור בערבות…".
בנימוקיה על החלטת השחרור השופטת התייחסה לנסיבות המעצר של חייא במלזיה וקבעה כי המעצר, ובמיוחד נסיבות ההעברה שלו לארצות הברית, בוצעו תוך הפרה של כללים מקובלים.
הנימוק הזה סותר לכאורה את החומרה שבה היא התייחסה לתיק ההסגרה של חייא, אבל הוא משתלב עם הנימוקים של חייא אשר ביקש לפסול את הדיון בעצם ההסגרה שלו, והציב שלושה סייגים לכך.
הסייג הראשון, לטענתו, לבית משפט בברוקלין אין סמכות להסגירו משום שעצם הגעתו לבית המשפט היתה תוך ביצוע הפרה ישירה של האמנה בין ארצות הברית למלזיה.
לטענתו, הגעתו לארה"ב בוצעה תוך הונאה של שלטונות מלזיה באשר לעילת המעצר, ולפיכך היא בוצעה ללא הסכמת מלזיה.
הסייג השני, האופן שבו ה-FBI השיג את המשמורת עליו במלזיה, לטענתו מהווה התנהגות בלתי הולמת ומקוממת של ממשלת ארצות הברית, תוך הפרה של זכויותיו כעצור להליך משפטי הוגן.
הסייג השלישי, בקשת ההסגרה של מדינת ישראל אינה מוכיחה באופן סביר את העבירות המיוחסות לו.
באשר לסייג השלישי, טענתו על כך שהראיות נגדו בישראל אינן מוכיחות את אשמתו, השופטת וויליס הוכיחה בקיאות בכתב האישום ובראיות נגד אופק הרוש והאחרים נגדם הוגש כתב אישום על שני נסיונות חיסול של אלי מוסלי בתל אביב. השופטת קבעה כי מדובר בראיות לכאורה משמעותיות, ובכל מקרה שלב ההסגרה אינו המועד המתאים לתמודדות עם איכות הראיות, מה שמחייב אותה לאשר ההסגרה.
על פני 13 עמודים מסבירה השופטת מדוע יש להסגיר את חייא ולדחות את כל הסייגים שהציב, הגם שהיא מתחה ביקורת נוקבת על הדרך בה פעלו חוקרי ה-FBI בתיאום עם מערכת אכיפת החוק בישראל, ביקורת אשר עשויה להועיל לחייא אם וכאשר יגיש ערעור על החלטת ההסגרה.
מעצר לא חוקי במאלזיה
בניתוח ההחלטה שלה להסגיר את חייא עומדים על הפרק שני הסייגים האחרים – דרכי המעצר וההעברה של חייא לארצות הברית, כאן השופטת מצאה ליקויים חמורים בעצם המעצר וההעברה.
השופטת חזרה וציטטה מהתצהיר של חייא בהתנגדות שלו להסגרה, על האירועים שהובילו להגעתו בחטא למחוז הדרומי של ניו יורק.
חיא טען בתצהיר כי ישראל וארה"ב החלו בחקירה משותפת נגדו בשנת 2020… לטענתו, ב-27 בנובמבר 2023 משטרת ישראל הודיעה ל-FBI כי חייא "עזב את טורקיה למלזיה ב-25 אוקטובר 2023 וכי היה ניסיון להתנקש בו במלזיה ב-19 בנובמבר 2023. בהמשך לכך, נטען בתצהיר, עוזר הנספח המשפטי של ה-FBI בתל אביב, ג'ייסון ט. דייויד, שלח דוא"ל לסוכנים המיוחדים של ה-FBI עדכון על כך שהיעד חייא עבר למלזיה.
ב-7 דצמבר 2023 ה-FBI הגיש בקשה ליורופול לקבל מידע על חייא, בקשה בה הוא הוגדר כ"מנהיג ארגון פשע מבוסס ישראל עם רקורד עולמי הפועל ממדינות רבות, ישראל, טורקיה, בריטניה, איחוד האמירויות הערביות, דרום אפריקה, מרוקו, מלזיה, אוקראינה, אוסטרליה, גרמניה, קטאר, ארצות הברית, מקסיקו, קנדה ומדינות לא ידועות אפשריות אחרות… ומחזיק בדרכונים מארצות הברית, ישראל ומרוקו".
לפי חייא, כאן מתחילה ההונאה של ה-FBI בעניינו.
"לאחר מכן ה-FBI הגיש בקשה דומה למלזיה אך הסיר ממנה את קשריו עם ישראל… נציגי ממשלה האמריקאית השמיטו את ישראל מהרשימה והוציאו את דרכונו הישראלי בעת מתן המידע לשלטונות מלזיה…". בהתבסס על מסמך שכותרתו "בדיקה של רישומי נסיעה ומעברי גבול של ערן חייא" מ-12 מרס 2024 מראה כי ה-FBI טען בפני המלזים כי חייא הגיש במרמה בקשה לדרכון אמריקאי עבור שני בני משפחה שלו…
חייא טוען בתצהיר, כי ב-4 אפריל 2024 הוא נעצר במלזיה ונאמר לו שהמעצר הוא להגנתו האישית מכיוון שמישהו הגיע למלזיה כדי להתנקש בו. הוא הוחזק במשך 14 ימים במעצר ללא שניתן לו להתייעץ עם עורך דין. לטענתו בתצהיר, "עיניו היו מכוסות במהלך שתי הופעות שלו בבית משפט במלזיה, שתיהן נערכו במלאית ללא תרגום".
חייא מודה כי אין לו גישה לתיעוד חד משמעי של הדיונים, אבל הוא מאמין שהגילוי המוגבל שיש לו "מרמז כי מלזיה עצרה אותו מלכתחילה לבקשת ארצות הברית (וישראל)".
להוכחת טענתו, חייא מצרף מסמכים מישראל דווקא, לטענתו, "בסביבות אותו תאריך בו הוא נעצר במלזיה, 4 באפריל 2024, השופטת אביטל אמסלם גלבוע מבית משפט השלום בתל אביב הוציאה צו מעצר נגדו, המבוסס על אישומים של ניסיון רצח (מוסלי) ופשעים קשורים אחרים".
ואכן, לפי הרישומים בארה"ב, רק אחרי שבוע, ב-11 אפריל 2024, ה-FBI הגיש תלונה פלילית למחוז ברוקלין בניו יורק בה מייחסים לו את הונאת הדרכונים בניסיון להשיג אזרחות אמריקאית למקורביו, וכך יצא נגדו צו מעצר בינלאומי.
לפי חייא, ב-18 אפריל 2024 הוא שוחרר מהמעצר ההגנתי במלזיה, אבל לאחר פגישה קצרה עם עורך דינו, הוא נעצר שוב.
הפעם, לטענתו, נמסר לו שהמעצר החוזר הוא בקשר לעבירות על חוק המאבק בפשע מאורגן.
חייא מבסס את טיעוניו על תצהיר שהגיש לבית המשפט בניו יורק העורך דין המלזי שייצג אותו בין שני הליכי המעצר.
לסיכום עניין המעצר, חייא טוען כי לבקשת ה-FBI הוא הוחזק במלזיה 28 ימים, "תאו הופרד על ידי לפחות שניים או שלושה תאים מאנשים אחרים כך שלא יכל לתקשר עם אף אחד".
לטענתו, ב-5 מאי משטרת מלזיה הודיעה לו כי הוא יגורש לפולין והורתה לו לרכוש טיסה לפולין ל-10 מאי, אבל ב-6 מאי ארצות הברית הגישה נגדו כתב אישום על תיק הדרכונים – קשירת קשר בניסיון להשיג אזרחות ארצות הברית למקורביו – הרבה אחרי מעצרו במלזיה.
העברה לא חוקית לארצות הברית
"בשעות המוקדמות של ה-13 במאי 2024, משטרת מלזיה הביאה את מר חייא בעיניים ואוזניים מכוסות לשדה התעופה בקואלה למפור בירת מלזיה… והובילו אותו לחדר השירותים", מתארת השופטת וויליס בפרוטקול החלטת ההסגרה. "בתוך השירותים חיכו לו סוכני אכיפת החוק האמריקאים, כולל הסוכן המיוחד לואיס. הן בדרך לשדה התעופה והן בתוך חדר האמבטיה, מר חייא חזר על התנגדויותיו להילקח בכוח לארצות הברית, אבל הוא זכה להתעלמות. במקום זאת, סוכנים אמריקאים ביצעו לו בדיקות רפואיות, ערכו עליו חיפוש, אזקו אותו וכיסו שוב את עיניו ואוזניו, כך שלא ראה ולא שמע דבר.
"במטוס הסוכנים אזקו אותו ברגליים, אך הסירו את המסכה והאוזניות של מר חייא כדי שיוכלו לשאול אותו על "אויביו" בישראל, ובנוגע לאישומים נגדו בישראל…. מר חייא שאל האם הסוכן המיוחד לואיס עובד עבור הישראלים, והוא הכחיש זאת. עם זאת, הסוכן המיוחד לואיס לא שאל אותו כלל שאלות הקשורות לתיק הדרכון… שבגינו הוא נעצר במלזיה בפעם השנייה…".
רק בחודש יולי 2024, חודשיים אחרי שהוא נעצר בניו יורק הגישה הפרקליטות בישראל את טיוטת כתב האישום נגד חייא, אליה צורפו כתבי האישום נגד הנאשמים האחרים בתיק נסיונות החיסול של מוסלי, והראיות נגד חייא, כולל עדויות עד המדינה נגדו, הצילומים, ההקלטות והתמלולים של שיחות הוואטסאפ שלו עם עד המדינה נגדו ואחרים.
כאמור, כל הנסיונות של חייא להדוף את הראיות נגדו נדחו מבלי שנערך דיון מהותי בהן, את הדיון הזה הפנתה השופטת וויליס לבית משפט המחוזי בתל אביב, שם תידון הבקשה לעצור אותו עד תום ההליכים נגדו, אם וכאשר הוא יוסגר בפועל לישראל.
עובדות מסריחות מחוסר צדק וחוסר הוגנות
באשר לטענת חייא על הפרה בלתי סבירה של אמנת ההסגרה בין ארה"ב למלזיה, וכיוצא מכך פסילת הזכות של בית המשפט בברוקלין לדון בבקשת ההסגרה שלו לישראל, השופטת כמעט וקיבלה את טענתו הזו על בסיס העיקרון המקודש בארה"ב, פרי העץ המורעל – ביטול ראיות והליכים משפטיים כאשר מתברר שהם נעשו תוך הפרה של חוקים בסיסיים המתייחסים לזכויות אדם וזכויות חשודים ועצורים.
אולם, המדינה בקשה לדחות על הסף את הטענה הזו, בנימוק שלא מדובר כלל בהסגרה, אלא בגירוש לארה"ב לבקשת ארה"ב.
עורכי דינו של חייא הפנו לכמה מקרים בהם בוטלו הליכים משפטיים כאשר מבוקשים לארה"ב נעצרו בדרך לא חוקית, ובמקרה של חייא הצגת מצגי שווא והשמטות של פרטים מהותיים כמו אזרחותו הישראלית כדי להטעות את מלזיה. לטענתם, נציגי ארה"ב "המציאו" את תיק הונאת הדרכונים – אישום זעיר יחסית לאישומים פדרליים שבגינם מוסגרים אנשים – כתירוץ להבטחת נוכחותו בארה"ב, ומכאן הסגרתו לישראל… התנהגות הממשלה של ארה"ב היתה מזעזעת ומקוממת", טענו הסנגורים של חייא.
אחד המקרים עליהם נסמכו הסנגורים בהגדרה של התנהלות מזעזעת ומקוממת מתייחס למבוקש אמריקאי מקסיקני בשם טוסקנינו, שהוא ואשתו ההרה פותו לאזור שומם שם סוכנים שכירים של ארצות הברית חטפו אותו באיומי אקדח ולקחו אותו לאזור מבודד בברזיל, שם הוא עונה במשך 17 ימים, כולל מניעת שינה ואכילה, הוא הוכה ואולץ ללכת ברגל שעות ארוכות תוך שחוטפיו מענים אותו עם כלי ברזל ומכות חשמל… בסופו של דבר טוסקנינו סומם והוטס לניו יורק, שם הוא נעצר. "בית המשפט לערעורים קבע כי אם יוכחו טענות טוסקנינו להפרה של הליך תקין הן יחייבו את בית המשפט המחוזי לוותר על סמכותו לדון בעניינו".
המקרה של חייא מעורר תהיות וביקורת על התנהלות נציגי ארה"ב בעניינו, אבל הוא לא מגיע לרמת ההפרה במקרה של טוסקנינו, קבעה השופטת וצירפה שלוש פסקאות שעוד עשויות לשמש את חייא בערעור שיגיש נגד הסגרה שלו לבית המשפט לערעורים בארה"ב.
"המדינה טוענת כי אפיונו של חייא את האירועים כ'תוכנית לחטיפה' אינו מדויק ומטעה אך אין לה כל ניסיון להציג אפיון חלופי לאירועים…", מסבירה השופטת ויליס. "למדינה אין מחויבת להפריך את טענות חייא אך בהתחשב בהאשמות המטרידות ייתכן שכן היתה הצדקה להפרכה…. אירועי המקרה הזה החשודים עוד יותר בשל אופי האישום שבגינו הוא הובא לכאורה לארצות הברית, אישום של הונאת דרכון עבור בני משפחתו… בית המשפט סקפטי ביותר האם המדינה היתה נוקטת בצעדים אלה אך ורק בגין הונאת דרכונים…. מעצר בינלאומי בהקשר הזה עדיין מטריד מאוד…
"מחויבותה של ארצות הברית להליך משפטי הוגן לא רק מכסה את האופן שבו אזרחינו נשפטים, אלא גם את השיטות והדרך בהן הם הושגו… עקרונות היסוד של הליך משפטי הוגן הם שממשלתנו חייבת לפעול בצורה צודקת והוגנת… מכיוון שהגבול בתיק טוסקנינו נמתח כה גבוה אנו נותרים במקרה הזה של ערן חייא עם עובדות מסריחות מחוסר צדק וחוסר הוגנות… אך עדיין הן נמוכות מהמקרה של טוסקנינו ולכן הן חלשות מהסף המאפשר גישה לערעורים. בהתחשב בעובדות יוצאות הדופן ייתכן שהגיע הזמן ליצור קשת חדשה של מהי התנהגות מזעזעת".
עדכון 2 יולי
חייא הגיש בקשה להשתחרר בערבות עד לשמיעת ערעור על החלטת ההסגרה.
השופטת וויליס קיבלה את הבקשה – לקריאת התנאים לשחרור בערבות של ערן חייא לחצו כאן.
