אחרי שפנתה למבקר המדינה ובקשה לקבל צו הגנה על רקע טענותיה לשחיתות והתעמרות של יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, מנכ"לית הלשכה עו"ד אושרת תגר הגיעה להסדר פרישה בחסות מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שגישר בין הצדדים.
במסגרת ההסדר תגר תסיים בפועל את עבודתה בהסכמה בסוף חודש מרס.
עלות הפיטורים ללשכה? תגר תקבל מענק בגובה חמישה חודשי עבודה לפי עלות שכר של 57 אלף שקל בחודש, ועוד חודש נוסף (שישי) בגין עוגמת נפש.
לסכום זה יתווספו עוד 15 אלף שקל בגין הוצאות משפטיות של המנכ"לית.
סך הכל כ-400 אלף שקל.
"הסכמות אלה משקפות סילוק מלא, סופי ומוחלט של כל התביעות, תלונות, דרישות ומחלוקות בין לשכת עורכי הדין ובין המנכ"לית. בחתימה על הסכם זה, המנכ"לית, לשכת עורכי הדין, יו"ר הלשכה ומי מטעמם מוותרים על כל תביעה, טענה או דרישה אחד כלפי השנייה".
את הלשכה ייצגה בהליך עו"ד סיגל פעיל.
את המנכ"לית תגר ייצג עו"ד מיכאל דבורין.
אולם, הטענות הקשות שהעלתה מנכ"לית הלשכה במהלך הסכסוך מחייבות סוג של מענה ציבורי מצד עמית בכר העומד בראש גוף ציבורי אשר מתוקצב ב-80 מיליון שקל מדמי חבר של מעל 90 אלף עורכי דין. מה גם שמדובר במנכ"ל שני ברציפות אשר לא משלים קדנציה תחת בכר, המנכ"ל הקודם שעזב תוך שנה אחת היה עו"ד איתי שונשיין, חברו של בכר לשעבר.
עו"ד תגר, המנכ"לית אשר מונתה על ידי בכר בדצמבר 2024, טענה בפנייתה למבקר בחודש ינואר השנה כי היא סובלת מהתנכלות תעסוקתית חמורה, שהחלה לדבריה מאחר וסירבה להוות "חותמת גומי", ובלמה שורה של מעשים חמורים לכאורה העולים כדי מנהל לא תקין.
בתלונה שהגישה למבקר המדינה תגר טענה כי המפנה הדרסטי ביחס כלפיה החל בחודש אוגוסט 2025, חצי שנה בלבד לאחר שנכנסה לתפקידה. לטענתה בתלונה, הכל מאחר ש"החלה לחסום דרישות תשלום בלתי חוקיות למקורבים ומינויים פוליטיים, וביקשה מבכר הבהרות נוספות טרם תשלום לאחר שלא הבינה מהיכן ומדוע צצו התחייבויות כספיות אשר לא עברו דרכה".
פרשת גיתם
אחת הפרשות אשר מעוררות סימני שאלה, לרבות תלונות למשטרה ודרישות לחקירה פלילית, היא פרשת משרד הפרסום "גיתם" אשר נחשפה בתחקירי "פוסטה" בנובמבר 2025.
כעת נחשפת גרסתה של תגר לפרשה בפני מבקר המדינה, כפי שהוגשה באמצעות עו"ד מיכאל דבורין, "מרשתי ניסתה לבלום ניסיון לאשר תשלומים בסכומי עתק לחברת הפרסום גיתם, ללא אישור סדור וללא הזמנת רכש".
לפי תגר בתלונה, המצב חמור מכך, "הפטור ממכרז לגיתם מנסיבות חריגות של אמון אישי ניתן הרבה אחרי ההתקשרות עם החברה והתשלומים שהועברו לה, וכן תוך הסתרת העובדה שמנכ"ל גיתם (ליאור טנר), חברו מספסל הלימודים של בכר, שימש כיועץ אסטרטגי בקמפיין הבחירות האישי של בכר לראשות הלשכה – עובדה היוצרת ניגוד עניינים זועק לשמיים".
המנכ"לית טענה בפני המבקר, כי הלשכה שלמה לגיתם תשלומים חודשיים ללא יחס לעבודה שסיפק משרד הפרסום ללשכה. לטענתה, כאשר היא ניסתה להבין על מה משולמים הכספים, כדי לטייב את השירות, נאמר למנכ"לית שהיא לא מבינה. לדבריה בתלונה, "הלשכה קיבלה מעט מאוד שירות אל מול התשלום הגדול אשר שולם לגיתם".
המנכ"לית טענה עוד בפני המבקר, כי עו"ד בכר הפעיל עליה לחצים כבדים לאשר תשלומים (בגין קמפיינים מיוחדים) אשר חרגו מהריטיינר, ללא כיסוי תקציבי, וכאשר היא דרשה ממנו שיעביר לה הוראה בכתב לביצוע תשלומים אלה, הוא סירב "מתוך ניסיון להרחיק את עצמו מהסוגייה הבעייתית".
הדברים נחשפו כאמור ב"פוסטה" בנובמבר 2025, לרבות גובה התשלום שהלשכה שילמה למשרד הפרסום במשך שנתיים – קרוב לשני מיליון שקל. בעקבות סדרת התחקירים והודעת המנכ"לית על בדיקת ההתקשרות גיתם הודיעו על הפסקת עבודתם עם הלשכה עוד באותו חודש (סוף נובמבר האחרון).
פרשת הילה קניסטר בר-דוד
בפרשת מינוי רעיית יו"ר ההסתדרות הילה קניסטר בר דוד ל"יועצת" בלשכה בשכר עתק ללא מכרז, הלינה תגר למבקר המדינה, כי מדובר באתנן פוליטי לכאורה.
אתר "פוסטה" פרסם לראשונה גם את המינוי של קניסטר כיועצת שיווקית בלשכה ללא מכרז, בריטיינר חודשי של עשרות אלפי שקלים. הפרסום הזה ב-4 נובמבר 2025 פתח את סדרת התחקירים על הנעשה בלשכה, בצמוד לפרשת השחיתות שנחשפה בהסתדרות.
המנכ"לית טענה בתלונתה, כי היא נחשפה לכך שהמינוי של אשת ראש ההסתדרות נכפה על הלשכה כחלק מ"עסקה" פוליטית ליישוב סכסוך בין עו"ד בכר לבין ההסתדרות, על חשבון הקופה הציבורית.
בפנייה למבקר, נטען, כי עמית בכר ניסה להתנער גם מאחריותו למינוי של קניסטר, ובהקשר זה צוינה בפני המבקר התגובה הראשונה כפי שמסר בכר לכתב "פוסטה".
בא כוחה של תגר הלין כי "בתגובה לכתב 'פוסטה' בכר כיוון את הזרקור על מנכ"לית הלשכה, ניסה לגלגל את האחריות לפתחה של המנכ"לית ולטעון כי היא זו שהעסיקה את רעיית יו"ר ההסתדרות – שקר גס שנועד לנקות את ידיו, בעוד הוא זה שקבע את סכום ההתקשרות ואת המינוי".
זאת ועוד, תגר טענה בתלונתה כי באותו לילה התקשר אליה אחד מיועציו של בכר אשר "ניסה לדובב אותה כאילו יש לה חברות רבת שנים עם גברת קניסטר בן דוד, דבר שלא היה ולא נברא".
פרשת יונית קלמנוביץ'
בתלונה למבקר המדינה הלינה תגר גם על התמורות שהבטיח בכר לנציגת הלשכה בוועדה לבחירת שופטים, עו"ד יונית קלמנוביץ.
לטענת תגר, בכר הבטיח לקלמנוביץ' שכר ותנאים זהים למנכ"לית הלשכה, וניסה לבצע מהלכים של העברת אגפים שלמים כגון מועדון הצרכנות והמחלקה הבינלאומית לסמכותה של קלמנוביץ', "בניגוד לכל הגיון ארגוני, אך ורק בכדי להעלות לגברת קלמנוביץ' את השכר".
כאשר המהלך נתקל בקשיים משפטיים וארגוניים הטיח בכר במנכ"לית תגר האשמות כאילו היא "מטרפדת" את המינוי של קלמנוביץ'.
תגר טענה כי בכר "סימן אותה כאויבת רק בשל אי-יכולתה להכשיר את השרץ".
פרשת היועצים כהן-וולף
בפרק נוסף בתלונה למבקר ציינה המנכ"לית "יצירת גירעונות מכוונים, עקיפת חוק התקציב ורישום כוזב במסמכי תאגיד" לכאורה.
לטענת עו"ד תגר בתלונה היא ניסתה לעצור העסקת יועצים פוליטיים נוספים על ידי בכר, בפטור ממכרז.
במקרה של יועצי התקשורת תום כהן ואלעד וולף, היא טענה, "בכר דרש ממנה להכניסם תחת סעיפי תקציב כוזבים לכאורה של 'קשרי קהילה', כדי להסתיר את החריגה התקציבית בסעיפי התקשורת של יו"ר הלשכה".
חרף התנגדותה של תגר, באפריל 2025 יועץ התקשורת תום כהן קיבל את ניהול קבוצות הוואטסאפ של לשכה, בפטור ממכרז בשל "אמון אישי מיוחד לראש הלשכה", ולאחר מכן אף קיבל יחד עם וולף את האחריות לשירותי הדיגיטל.
תגר טוענת כי היא הביאה להפסקת עבודתם בלשכה של וולף וכהן עקב פרסום בחדשות 12 בדצמבר 2025, אודות פרויקט אחר שהפעילו השניים בשם "מכונת האמת", שם נחשפה התנהלות בעייתית שלהם לכאורה בגיוס כספים מהציבור לטובת המחאה החברתית נגד הרפורמה המשפטית.
כרטיס האשראי של הלשכה
המנכ"לית טענה לאי סדרים כספיים גם בנושא משלחות הלשכה לכנסים, אירועים והשתלמויות בחו"ל, אי דיווח על עלויות והוצאות אישיות של ראש הלשכה במשלחות.
לטענתה, "בקשותיה לגיבוש וכתיבת נהלים סדורים וברורים ביחס למדיניות המשלחות לחו"ל נתקלו מצד עו"ד בכר בזלזול, בכעס ובתגובה עוינת. למשל, דרישתה לקבוע נוהל מוסדר בכל הנוגע להוצאת כספים בעת שהות משלחות בחו"ל, לרבות אופן התשלום, הבקרה והדיווח, הובילה לביקורת חריפה ואף לחרם של ממש".
לטענתה, "השימוש בכרטיס האשראי של סמנכ"ל הכספים בלשכה על ידי גורמים שונים במשלחות הפך לדבר שבשגרה, תוך שלילת הלגיטימיות שבהסדרה ניהולית של הנושא. סמנכ"ל הכספים אף התבטא בעניין זה באופן המעיד על היעדר בקרה תקציבית, באומרו: "כשהכרטיס אצלם אין לי מושג על מה משלמים… הם לא מעבירים חשבוניות כשהם חוזרים".
המנכ"לית טענה גם להיעדרו של נוהל ברור באשר לזהות משתתפי המשלחות לחו"ל ואופן בחירתם.
המנכ"לית טענה כי בתגובה לדרישותיה כשומרת סף, בכר בסיוע ראש המטה שלו עו"ד ורד זייטמן פתחו "במסע חיסול מקצועי ואישי שלה, במטרה להביא לסילוקה מתפקידה אגב ריקון מתמיד של סמכויותיה, עד שתהפוך ללא רלבנטית ותעזוב מעצמה… מסע החיסול כלל השפלות פומביות, מידור, נטילת סמכויות, התעמרות קשה, והקמת 'ועדת בדיקה' שמונתה במחטף.
טרם יבשה הדיו על הסכם הפרידה מהמנכ"לית תגר, יו"ר הלשכה בכר הודיע כי הוא מבקש למנות את זייטמן לממלאת מקום המנכ"לית, "עד למינוי מנכ"ל קבוע".
חברי המועצה הארצית התבקשו לאשר את המינוי.
"בכר מנסה לצבוע את הסכסוך כנקמה על אי העלאת שכר ואף כסכסוך פוליטי. זהו שקר גס שנועד להסיט את הדיון משחיתות", טענה המנכ"לית תגר באמצעות בא כוחה, בפני המבקר. "מרשתי איננה אדם פוליטי, נהפוך הוא, היא הובאה כמינוי מקצועי ונותרה מקצועית ועניינית לאורך כל הדרך ללא שום שיוך פוליטי.
"עובדתית, כבר באוגוסט התחילו המשברים והאיומים משהפסיקה מרשתי להוות חותמת גומי לגחמותיו של עו"ד בכר בבקשותיו הבלתי תקינות. ראש הלשכה רתם את מנגנוני הלשכה על מנת לרוקן מתוכן את סמכויותיה אך ורק כדי שיוכל להמשיך באין מפריע… תוך התעלמות מכללי המנהל התקין".
עוד נטען בתלונה כי בכר פעל באותה שיטה כלפי שומרי סף נוספים: "מרשתי היא המנכ"לית השנייה ברצף שיש מולה משבר מסוג זה. מוצע לחקור מדוע עזב המנכ"ל הקודם (שונשיין) ומה היה ההסדר עימו… מרשתי סבורה כי מדובר בדפוס פעולה.
"כך למשל כאשר סמנכ"ל הכספים בלשכה דרש שתתקבלנה הצעות מחיר כחוק בוועדת מכרזים בנושא הפעילות הבינלאומית, התקשר אליו עו"ד בכר אישית וצרח עליו שהוא עושה בעיות. באותו הערב ממש פנה סמנכ"ל הכספים למרשתי: 'קיבלתי שיחה ממש לא נעימה ולא מקובלת מעמית, אני לא צריך לפחד להגיד את דעתי באף מקום גם אם לא נשמע טוב למישהו, האמיני לי שהשאלות והבקשות שלי גם שומרות ומגנות עליו'".
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין צווארון לבן >>
מלשכת עורכי הדין נמסר ל"פוסטה" בתגובה
"כנגד המנכ"לית הצטברו בחודשים האחרונים שורת טענות מקצועיות על כשלים בתפקוד ועל יחסי עבודה עכורים, בין השאר אל מול מספר עובדות ומנהלות בלשכה.
"במקום התמודדות מקצועית עם הטענות שהוצגו בפניה, בחרה המנכ"לית להגיש תלונות ומכתבי התראה משפטיים נגד שורה של נושאי משרה בלשכה. לשיא הגיעו הדברים בתלונה כוזבת למבקר המדינה ובתביעת לשון הרע נגד יו"ר ועדת הביקורת בלשכה שחשפה התנהלות בעייתית של המנכ"לית.
"בטרם החל הליך פיטורים, ובטרם החלה כל בדיקה של התלונה שהיא הגישה, התנהל הליך גישור לסיום העסקתה בפני מבקר המדינה. על פי ההסכם, המנכ"לית מסיימת את עבודתה בפועל מיידית, החל מתחילת אפריל היא אינה מורשית להגיע ללשכה, וכל עיסוקה עד לסיום הפורמאלי של עבודתה יתרכז רק בהעברת סמכויות וחפיפה עם מחליף או מחליפה שיבחרו. מעל לכל, המנכ"לית חזרה בה מכל הטענות נגד כלל הגורמים בלשכה, והתביעה שהגישה נגד יו"ר ועדת הביקורת תידחה בהסכמתה".
עוד נמסר מלשכת עורכי הדין: "כיוון שבהליך הגישור הוסכם על הפסקת הכהונה בהסכם, ונחסך הליך פיטורים שעשוי לקחת זמן ומשאבים, נקבע בהסכם מענק פרישה המורכב משלושה חודשים שממילא קבועים בהסכם העסקתה, ושלושה חודשים נוספים.
"צר לנו שבמקום להתמודד עם טענות מקצועיות שהופנו כלפיה, בחרה המנכ"לית להטיל דופי בשורה של נבחרי ציבור בלשכה, ובחרה לחבור לגורמים פוליטיים שמטרתם המוצהרת שנים ארוכות הוא חיסול הלשכה. המאבק הזה, אליו כמובן שמח להצטרף גם שר המשפטים שפנה בעצמו למבקר, נכשל.
"לשכת עורכי הדין תמשיך להיאבק נגד הניסיונות לפרק את הדמוקרטיה גם בזמן מלחמה, ולא נירתע מהאיומים והתנכלויות מצד גורמי פנים וגורמי חוץ בלשכה כאחד".
