בית משפט השלום בירושלים הורה לחלט ערבויות בהיקף עשרות אלפי שקלים שהפקיד מנהל חברה החשוד במרמה והונאה.
המשטרה טוענת כי החשוד המספק שירותים לטיפול בקשישים סיעודיים הפר את תנאי השחרור שלו, והורה לעובדיו למסור עדויות שקר.
החברה סיפקה מטפלים מטעם הביטוח הלאומי באזור ירושלים.
לפי החשד, החברה קיבלה במרמה כספי מדינה עבור טיפול בקשישים סיעודיים, תוך מתן שוחד לאחראים על קביעת שעות הזכאות ומסירת דיווחים פיקטיביים.
לפי החשד, החברה שלשלה לכיסה כספי ביטוח לאומי עבור טיפול בקשישים הזכאים לשעות סיעוד, מבלי לבצע את שעות הטיפול, ותוך הפרשת סכומים קטנים לקשישים כ"דמי שתיקה".
לצורך השחרור ממעצר הפקיד החשוד 30 אלף שקל במזומן, ובנוסף חתמו הוא ואחיו (צד ג') על ערבויות בסך 150 אלף שקל.
בחלוף מספר שבועות הוא נעצר בשנית וחוקרי המשטרה ביקשו מבית המשפט לאשר חילוט של הפיקדון והערבויות.
המשטרה טענה כי החשוד שיבש חקירה והפר את התנאים, כאשר יצר קשר עם אביהם של שני עובדים שלטענתה קיבלו תלושי שכר פיקטיביים, והנחה אותם לכאורה לתת עדויות שקר כי שימשו כעובדים בפועל.
סנגוריו של המנהל, עורכי הדין אורי קורב וסיון רוסו ממשרד בן צור-קורב, טענו כי המשטרה לא החתימה את החשוד על רשימת מעורבים שנאסר עליו להיות איתם בקשר, וכן שלא דיבר עם העובדים עצמם והוא כופר בחשדות.
השופט אלעד לנג קבע בהחלטתו, כי "המשטרה הוכיחה בדרגת הוכחה מספקת של 'ראיות לכאורה' כי המשיב הפר את תנאי השחרור".
עם זאת, השופט קבע כי לא ניתן לחלט את הערבות של 150 אלף שקל, להבדיל מהפיקדון המזומן, משום שבפועל המשטרה "שכחה" להחתים את החשוד על כתב הערבות עליו הורה בית המשפט, במסגרת תנאי השחרור.
מעורכי הדין קורב ורוסו נמסר בתגובה: "משטרת ישראל ביקשה לחלט לחשוד ואחיו ערבויות בסכום של מאות אלפי שקלים מכל אחד. בית המשפט קיבל את מרבית טענותינו וקבע כי יחולט סכום של 30 אלף שקל בלבד וכי לאחיו לא יחולט דבר. לטענתנו לא היה מקום בנסיבות העניין לחלט סכום כלשהו. אנו לומדים את ההחלטה ושוקלים הגשת ערר".
