הסנגורית הוותיקה רחל תורן שמונתה לפני שנה לשופטת בית משפט המחוזי באר שבע, סיפרה בכנס הפלילי של מחוז דרום בלשכת עורכי הדין, על דרכה לשיפוט ועל "הלם התרבות" כסנגורית לשעבר שהתמחתה בתיקי צווארון לבן, בעיקר מכמות תיקי עבירות המין.
לדבריה, בשנים הראשונות עבדה כעורכת דין אזרחית, אבל נמשכה לדין הפלילי שם היא עבדה שנים ארוכות גם כפעילה בלשכה, מייסדת הפורום למשפט פלילי במקביל להוראה במכללת נתניה.
כאשר היתה עו"ד, הפעילה אנשי יחסי ציבור לדבריה כדי לנטר את הסיקור התקשורתי שהוא טוב לעורכי הדין אבל בדרך כלל רע ללקוחות.
תורן הגישה מועמדות שנייה לשיפוט, בעקבות פרישת השותף שלה שמונה אף הוא לשופט, ואז החליטה לנסות בשנית. היא תיארה את ההתרגשות מההודעה על הצלחתה והמינוי שלה, "פתאום אני גבירתי… יש חשיבות ששופט יושב ממול ולמעלה, לא כמו כמו בחדר ישיבות, מעל כל האינטרסים של הצדדים ומביא את עצמו למקום הכי גבוה שלו, הכי נקי והכי ישר.
"כסנגורית הייתי נותנת הרצאות ומפנה להרשעות שווא מהספר של פרופ' בועז סנג'רו, ואני תמיד שומרת לעצמי בראש את המקום הזה, שגרסאות הכי הזויות יכולות להיות אמיתיות".
אז איזה מסע עברתי? מה השתנה אצלי בראש ובלב?
"היה לי הלם תרבות במובן השלילי, איננו ערים למה שקורה מאחורי הקלעים בתיקי פשע חמור. סיפורים מאוד קשים ונאשמים ממקומות קשים, ואנחנו צריכים לבוא נקיים לגמרי. הלב שלי נשאר נקי בדיוק כפי שהיה לפני כן, הראש והלב נשארו באותו מקום, מה שכן אני משתדלת להביא כל יום את הלב והראש למקום הכי טוב".
