לפי כל הגיון ברור שראש רשות לא יכול להמשיך בתפקידו אחרי כתב אישום על שוחד, אבל הפרוצדורה המשפטית מחייבת הליך מסודר גם במקרה הזה – ואם ראש הרשות אינו מתפטר, הוא ממשיך לכהן עד שוועדה מנהלית מיוחדת בראשות שופט מאשרת את השעייתו.
כך קרה בפרשה של חוסיין הייב, ראש המועצה המקומית טובא-זנגריה, שהואשם במרס האחרון בשורה של מקרי שחיתות, וקבלת שוחד בהיקפים גדולים. הייב הוא אחד משורה של ראשי מועצות ונבחרי ציבור ברשויות מקומיות במגזר הבדואי, שכנגדם הוגשו כתבי אישום בגין קבלת שוחד לכאורה מבעלי רשת חינוך פרטית.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הגישה בקשות להשעיית ראשי המועצות מתפקידיהם.
בראש ה"וועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות בשל כתבי אישום", עומד שופט בית משפט המחוזי לשעבר בן ציון גרינברגר. לצדו מכהנים בוועדה שני נציגי ציבור – ראש המועצה האזורית שפיר לשעבר אשר אברג'ל ועו"ד סיון רוסו, לשעבר בכירה בפרקליטות וכיום סנגורית במשרד בן צור-קורב.
את ראש המועצה הייב ייצג לפני הוועדה עו"ד ציון אמיר.
הוועדה קיבלה את בקשת היועמ"שית. בהחלטתה נכתב כי להייב שמורה חזקת החפות כל עוד לא הורשע במשפטו, ואולם כתב האישום מייחס לו עבירות חמורות הקשורות ישירות למילוי תפקידו הציבורי – ולכן מצדיק את השעייתו "על מנת שלא לפגוע באמון הציבור בעקרון השמירה על טוהר המידות".
