
הסדרה "סמוך על סול" מתמקדת בדמותו של עורך דין מאלבקרקי, ניו מקסיקו, בשמו המקורי ג'ימי מק'גיל, עבריין הונאות לשעבר שהפך לעורך דין הנאבק על הישרדותו הפיזית והכלכלית ומנסה למצוא את מקומו בעולם החוק והמשפט.
הסדרה נולדה כפריקוול של הסדרה האגדית "שובר שורות", היא מתארת את התקופה לפני שהעורך דין הגיע בעצם לתפקידו ב"שובר שורות" בה הוא כבר נקרא סול גודמן. בין השנים 2022-2015 הסדרה רצה בהצלחה ענקית ונהנית מרייטינג גבוה אף יותר מסדרת המקור עליה היא מבוססת.
ברצף זמן טלוויזיוני, עלילת הסדרה מתחילה כשש שנים לפני תחילת עלילת סדרת האם – אולי מוטב לראות אותה קודם ל"שובר שורות" אם החמצתם, ואולי שכחתם?
הסדרה עוקבת אחר התהליך שהפרקליט החלקלק עובר מדמותו כ'ג'ימי מק'גיל עד שהוא הופך לסול גודמן, אז הוא כבר מוקף בגלריה של דמויות אפלות, מפחידות ורצחניות, הישר מהמדרון האחורי של החוק.
הסדרה מגוללת את הסיפור בעטיו הפך השחקן בוב אודנקירק מדמותו כג'ימי מק'גיל לסול גודמן: הפשעים הקטנים והגדולים; יחסיו הפרובלמטיים עם אחיו, עו"ד צ'אק מק'גיל (מייקל מקיין), שותף בכיר בפירמת עורכי הדין HH&M, המסתגר בביתו בטענה שהוא סובל מרגישות לקרינה; ותחילת שותפותו עם כרישי העולם התחתון של ניו מקסיקו.
כל אותם מאפיינים מהם קורץ הממזר המקסים סול גודמן ב"שובר שורות", נמצאים ב"סמוך על סול", על מלא: הפה הדרומי השנון והחלקלק, השכל המבריק, חוש ההומור המפותח, והכישרון הפנומנלי לצאת ממצבי משבר; הנכלוליות והמוסר המפוקפק; האופורטוניזם ואהבת האדם; הארסיות והפגיעות. אדם גדוש בצרור סתירות וניגודים השלובים זה בזה בהרמוניה נפלאה, שעובר במהלך הסדרה מטמורפוזה מנציג החוק לנבל בשירות החוק.
דמותו צצה לראשונה ב"שובר שורות" כקונסיליירי של וולטר ווייט (בריאן קרנסטון), המורה לכימיה שהפך יצרן וסוחר בסם אסור מסוג קריסטל מת'. בשלב מסוים הפך מקגיל/גודמן לשותף מלא לפשע, חרף היותו עורך דין.
החל מהפרק הראשון של "סמוך על סול", עלתה אצל מעריצי "שובר שורות" השאלה: למה לקחת דווקא דמות משנית חביבה, שתפקדה על תקן אתנחתא קומית, ולהעמיס על כתפיה השחוחות המשך לסדרה שהותירה טעם נהדר בסיום?
אחרי שש עונות מסעירות, מרתקות, פתלתלות וממגנטות, אף אחד כבר לא שואל יותר שאלות מיותרות. כי "סמוך על סול", כמו דמותו של ג'ימי/סול עם כישורי המשחק הפנומנליים של אודנקירק, אינה מנסה להתחרות עם אחותה הגדולה על השליטה באותה טריטוריה, אלא מדלגת מראש למגרש הסמוך: העולם התחתון במלוא תפארתו והדרו.

ואכן, "סמוך על סול" מזכירה יותר סדרות פשע כמו "נרקוס" ו"אל צ'אפו", במרכזה מככב הפעם לא טייקון פשע דרום-אמריקאי נאלח ורצחני, אלא עורך דין אמריקאי-דרומי, שכמו המורה וולטר ווייט, אביו הרוחני, חוצה את הקווים והופך מאדם נורמטיבי לעבריין פול טיים ג'וב.
בסוף הפרק האחרון בעונה השישית של "סמוך על סול", גודמן כבר הולך הכי רחוק מהחוק, ואחרי מרדף עוצר נשימה שעורך אחריו ה-FBI, הוא נמצא בתוך פח אשפה אי שם בנברסקה, נעצר ועומד למשפט על 27 סעיפי אישום שונים, ביניהם: חברות בארגון פשע מאורגן; קשירת קשר לייצור והפצת סם אסור; שמונה סעיפים על הלבנת כספים, שדינם 20 שנה על כל אחד; סיוע לאחר מעשה למספר מעשי רצח, כולל שני סוכנים פדרליים בעלי אותות הצטיינות, שדינם 15 שנה כל אחד.
בפגישה לסגירת עסקת טיעון עם צוות תביעה מתוגבר של מדינת ניו מקסיקו מודיע לו התובע, שהפרקליטות תבקש להטיל עליו עונש מקסימלי: מאסר עולם, פלוס 160 שנה. כלומר 190 שנה במצטבר. התובע מוכן להתפשר על 30 שנה. "אם לא תסתבך ותשמור על אורח חיים בריא", מעודד התובע את גודמן, "יש לך סיכוי לראות את אור היום כשתהיה זקן".

סול גודמן הבא
"לא אהבתי את הסדרה, בדיוק מאותן סיבות שהיא הפכה להצלחה כל כך גדולה", אומר בשיחה עם "פוסטה" עו"ד בן-ציון ציטרין, עיתונאי לשעבר המייצג בתיקים פליליים וכלכליים אבל גם מייעץ ללקוחות מהגיל השלישי, בדיוק הקשישים שג'ימי מק'גיל התחיל את הקריירה המשפטית שלו איתם.
"דווקא עורך דין, שצריך להיות נציג החוק מול בית המשפט, נוהג כאחרון העבריינים? מה שעוד יותר מפתיע זאת הפופולריות של הסדרה, למרות הדברים הנוראיים שהוא עושה. יכול להיות שזה חלומם הרטוב של הצופים, בעיקר כאלה שנרמסו על ידי גלגלי החוק וגלגלי המשפט, ורוצים פתרון מהיר ולא משפטי.
"לא ברור לי מדוע דווקא דמות של קרוק (נוכל) מפוקפק זוכה לכזאת הערכה, אהדה והערצה. מה שמלמד, אולי גם עלינו, על התקופה החדשה, על העובדה שאין לנו היום מוסר. היום הכול מאד יחסי, לא מוגדר, כל דבר אפשרי.
"יש תאוריה שאומרת שהאויב הכי גדול שלך הוא הלקוח שלך, כי הוא הראשון שידפוק אותך. אבל לא הכרתי תאוריה שאומרת שהסכנה הכי גדולה ללקוח הוא העורך דין שלו. לקוח בא לעורך דין בתקווה שהוא יעזור לו, הוא לא מעלה על הדעת שהוא ידפוק אותו. לא רק שזאת בעיה אתית, הוא גם גורם ללקוח נזק. במקרה של סול גודמן, אתה לא יודע איפה הקווים נחצים ומה קורה. מתי זה אישי? מתי זה בשירות הלקוח? ועד לאן הוא מוכן להגיע.
"אתה מצפה מעורך דין שיפעיל את המוח, שיהיה מתוחכם, שיתכנן את הצעדים שלו, כמו במשחק שחמט. סול גודמן שובר את כללי המשחק, ופועל לפי כללי כוח. סול גודמן לא עוצר. זה מתחיל להיות חלק מאורח החיים שלו. שיטת העבודה שלו. כלומר, הוא כבר לא פועל כעורך דין, אלא כעבריין. ואז כל מה שהוא עושה זה כבר לא עריכת דין, אלא חיסול חשבונות, יריות, קומבינות, או השד יודע מה, עד שהוא נאלץ להחליף זהות, לברוח. זאת קריסת מערכות מוסרית טוטאלית, אין לזה הסבר רציונלי ולכן זה מרתק".

עו"ד בן ציטרין מאשים גם את מפיקי הטלוויזיה והקולנוע ביצירת הדמויות האלה שמאיימות על המציאות, או שמא להיפך המציאות היא זו שעולה על כל דימיון קולנועי?
"רמת האלימות בטלוויזיה כל כך גבוהה שאנחנו כבר לא מבינים שנחצו כל הגבולות. אנחנו יודעים שיש מלחמות ורציחות, אבל מה שיש בטלוויזיה, הרבה יותר גרוע ומזוויע ממה שקורה בחיים האמיתיים. האנשים אטומים ולא מתרגשים כבר, איבדנו כל יכולת לשפוט בצורה מוסרית את הפעולות האלה".
ולסיכום?
"אני לא רוצה להיות עורך דין כזה, או חבר של עורך דין כזה. אבל אני מוכרח להודות שלא פעם פגשתי עורכי דין מהצד השני, שדי דומים לסול גודמן, גם אם הם לא ידעו שסול גודמן קיים בדמיון או במציאות, וזה מעציב, אבל אני גם מכיר מספיק עורכי דין שיהיו מוכנים להשתתף בתחרות סול גודמן הבא".









