השר איתמר בן גביר קרא בפנייה לראשי הקואליציה לפטר את היועמ"שית גלי בהרב מיארה וטוען כי היא "מתפקדת כיושבת ראש האופוזיציה בפועל" (16 מרס).
בן גביר טוען כי היועצת המשפטית "מתנגדת לכל דבר אשר אנו מציעים, פוסלת כל חוק והחלטה של ממשלת הימין".
קצפו האחרון של בן גביר יצא על עמדת היועמ"שית שנמסרה לבג"ץ לפיה הוא, השר לביטחון לאומי אינו מוסמך לתת הוראות אופרטיביות ומבצעיות למשטרה, כיצד יש לטפל במפגינים.
העמדה נמסרה בתשובת היועצת לעתירות שביקשו מבג"ץ לתת צו ביניים שיאסור על השר לביטחון לאומי להתערב בניהול ענייניה המקצועיים של משטרת ישראל, ובהפעלת הכוח המשטרתית בהפגנות.
בהרב מיארה הודיעה אמש לבג"ץ כי לפי עמדתה, "השר רשאי להתוות מדיניות כללית, אך אין הוא רשאי להתערב באופן הביצוע המבצעי של המדיניות, ולתת הנחיות קונקרטיות אגב התרחשותם של אירועים".
היועצת הבהירה כי התנהלות השר מעלה חשש "לעירוב שיקולים פוליטיים בתחומים הרגישים ביותר, הקשורים לזכויות האדם הבסיסיות" והחלטות אופרטיביות הנוגעות להפגנות צריכות להתקבל על-ידי גורמי המשטרה בלבד. לדברי היועצת, בחלק מהמקרים נחצה קו הגבול, כאשר בן גביר ביקש להחליף בזמן אמת את שיקול הדעת המקצועי של המפקדים בשטח, תוך כדי התרחשות האירועים, כפי שקרה גם בנסיון הדחתו של ניצב עמי אשד במהלך שנועד, כך היועצת, להעביר מסר ליתר המפקדים במשטרה.
תגובתו של בן גביר הגיעה הערב (חמישי), במכתב ששיגר השר לכל ראשי מפלגות הקואליציה, בו ביקש כי הממשלה תפתח בהליכים להדחתה של היועמ"שית.
בן גביר כתב: "אותה יועצת מנעה ממני לייצג את עצמי בבקשת ארגוני השמאל לתת צו ביניים, שבו ייאסר עלי להתעסק בהתנהלות האנרכיסטית, וטענה שאין לי סמכות להתערב בקביעת מדיניות בטיפול באנרכיסטים שחוסמים מדי שבוע את נתיבי איילון, זאת על אף שהתיקון לפקודת המשטרה שהעברנו מאפשר לי להכתיב מדיניות גם בנושאים אלו".
בן גביר טען עוד במכתב לראשי הקואליציה כי "התנהלותה של היועצת פוגעת במשילות, בסמכויותיו של שלטון נבחר וביכולת השרים לממש את המדיניות שלשמה נבחרו".
"השיא", לדברי בן גביר, "היה ביום שישי האחרון, עת התבשרתי כי הגברת בהרב מיארה הקפיאה החלטה שלי להעביר את עמי אשד מתפקידו במחוז תל אביב לאגף ההדרכה במשטרה, שעה שהדבר נעשה במסגרת סבב עליו המליץ המפכ"ל רב ניצב קובי שבתאי. הגברת לא מצאה לנכון אפילו לא לרגע אחד, לשוחח איתי ולבקש את התייחסותי טרם שימושה בצעד כה חריג", כותב בן גביר, כאילו הדחת מפקד המחוז בעיצומה של פעילות סדר ציבורי והכלת מחאות, לא היתה חריגה.
בן גביר הוסיף כי "יחס היועמ"שית בכל הקשור לממשלה ולשריה, הינו שלילה אוטומטית לכל החלטה והצעת חוק". בשלב זה הוא ציין את התנגדות היועצת לתיקון פקודת המשטרה אשר תכפיף את הארגון למרותו. לדבריו היועצת מתנגדת גם להצעת החוק של "עוצמה יהודית" לקביעת עונשי מינימום בעבירות פרוטקשן, לקנסות מנהליים למחזיקי בתים שבביתם נמצא נשק לא חוקי. בן גביר טען כי היועצת מתנגדת גם "לסגר במזרח ירושלים, מערימה קשיים על שיתוף שב"כ במלחמה במשפחות פשע, וקשיים על שימוש באמצעים מנהליים נגד עבריינים".
בן גביר כתב גם כי בהרב מיארה "התנגדה לעונש מוות למחבלים וחסינות (אוטומטית מחקירות) לחיילי צה"ל", אבל הוא שכח להוסיף שגם הליכוד מתנגד בדיוק לאותן הצעות, ובשל כך ובגלל התנגדות ראש הממשלה נדחתה התוכנית של עוצמה יהודית להביא את "חוק החסינות לחיילים" לאישור ועדת השרים לחקיקה כבר ביום ראשון. עקב הסתייגות הליכוד נקבע שלפני קידום החוק, תביא כל אחת מהמפלגות – עוצמה יהודית והליכוד מומחה מטעמה, אשר יחווה את דעתו על החוק, זאת לאור אזהרות כי הוא עלול לסבך את הלוחמים ואת ממשלת ישראל בתביעות בבית הדין הבינלאומי בהאג.
בן גביר מזכיר כי "על פי ועדת שמגר הסמכות להפסקת כהונת יועמ"ש תהיה בידי הממשלה בהתייעצות עם הוועדה, והממשלה רשאית להפעילה בנסיבות מסוימות כאשר קיימים חילוקי דעות בין הממשלה לבין היועץ המשפטי הראשי, היוצרים מצב בו נמנע שיתוף פעולה יעיל".
"אני מודע לקושי המשפטי בפיטוריה, אולם הנזק אותו מייצרת היועצת בכל יום שהיא נותרת בתפקידה, גדול לאין ערוך. בנסיבות אלה נדמה לי שיהיה נכון לפתוח בתהליך של פיטורי היועצת ולהחזיר את אמון הציבור למוסד זה", כתב בן גביר וחתם בביטוי – "באהבת ישראל" בו הוא נוהג לחתום את כל מכתביו.
