ביטול מינוי מזוז: התערבות נדירה של בג"ץ בהחלטת היועמ"שית החדשה

שתף כתבה עם חברים

עו"ד ד"ר חיים שטנגר על העצמאות שנטלה לעצמה היועמ"שית כאשר לא הביאה לדיון בממשלה את הצעת שופטי בג"צ לשנות את מינוי הקבע לזמני אד-הוק למינוי הרמטכ"ל

בג"ץ מתח ביקורת על "משיבי הממשלה". מימין: בהרב מיארה, מזוז וסולברג (צילומים: פלאש 90; שלומי יוסף)

החלטתם פה אחד של שלושת שופטי בג"צ, לבטל את החלטת הממשלה לאשר את מינויו לשמונה שנים של שופט בית משפט העליון בדימוס, מני מזוז, לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת למינויי תפקידים בכירים – היא תקדים מרעיש.
על פי תקדימי העבר, בג"צ כמעט ואינו נוהג לבטל את שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, במקרה זה גלי בהרב מיארה שתמכה בהחלטת הממשלה, אלא במקרים נדירים שבנדירים, שבהם סבור הבג"צ כי היועץ המשפטי לממשלה חרג באופן מהותי מסמכותו.
השופט נעם סולברג, בהסכמת השופטות יעל וילנר ורות רונן, קיבל את עתירת ארגון "לביא" לבטל את המינוי, והוציא צו על תנאי המבטל באופן מוחלט את מינויו של השופט בדימוס מזוז ליו"ר הוועדה.

הבג"צ קבע, כי למרות שקיימת אפשרות להורות על מינוי קבוע, גם בתקופת בחירות, יש להימנע מכך ויש להעדיף מינוי זמני, למעט מקרים חריגים שבחריגים.
השופטים מתחו ביקורת נוקבת על מי שהוגדרו על ידו כ"משיבי הממשלה" וקבע כי הם הפכו את החריג לכלל, ואת הכלל לחריג, תוך יישום שגוי של הכללים המשפטיים אשר נקבעו לתקופת הבחירות.
לכן, שעה שמינויו של מזוז נבחן בדרך שגויה, תוך סטייה ממערכות הדינים החלות לגבי מינויים בתקופת בחירות, שאותו מזוז היה בין מנסחיהם בזמן שהוא עצמו היה יועץ משפטי לממשלה, אין מנוס מביטול החלטת הממשלה המורה על מינוי בכללותו.

השופט סולברג הוסיף שהצעת בג"ץ למנות את מזוז במינוי זמני אד-הוק, לצורך מינוי הרמטכ"ל בלבד, לא הובאה כלל לדיון בפני חברי הממשלה, אלא נותרה אך ורק בפני גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה, בראשות בהרב-מיארה, למרות שהם אינם מחזיקים בסמכות להורות על מינוי חברי הוועדה.

השופטת וילנר קבעה גם, כי ההחלטה למינוי קבע סותרת את הנחיות מוסד היועץ המשפטי לממשלה עצמן, המונעות מינוי קבע בתקופת בחירות.
עוד היא קבעה בהקשר זה, כי בהיעדר דיון בממשלה חבריה לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח שאיוש המשרה באופן זמני אינו פתרון סביר והולם.
השופטת רונן הוסיפה מצידה, כי חששה של היועצת המשפטית לממשלה, לפיו אם היה ממונה יו"ר הוועדה אד הוק היתה נפגעת עצמאותו, וכי מצב דברים זה היה יוצר אצל הציבור הנחה כאילו מדובר במינוי למראית עין, רק לצורך אישור רמטכ"ל מסוים, אינה מבוססת.

שופטי בג"צ לא הסתפקו בהחלטה העניינית, הם גם חייבו את משיבי הממשלה בתשלום הוצאות לארגון לביא בסכום של 10 אלף שקלים.
עוד החלטה נדירה המלמדת עד כמה מהותית הביקורת שלהם על היועצת המשפטית שהתעלמה מקובץ ההנחיות של קודמיה, ובכלל זה אחד ממנסחי ההנחיות, חברם משכבר הימים השופט מני מזוז.

הכותב עו"ד ד"ר חיים שטנגר הוא מנוי באינדקס עורכי הדין של אתר פוסטה

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *