מטה מאבק למען הילדים ערך בתחילת השבוע (28 באוגוסט) הפגנה בכיכר הבימה בתל אביב שבה הציב לול ענק במרכז ומתוכו בקעו הקלטות של התעללות בפעוטות. במטה המאבק סיפרו כי עוברי אורח היו בהלם מהמיצג.
המטה קם לפני כשלוש שנים, בעקבות אירועי גן הזוועות של כרמל מעודה בראש העין (2019). קבוצת ההורים שהקימה את ההתארגנות מתוך מצוקה משותפת, הפכה אותו בסופו של דבר לתנועה גדולה המונה כ-50 אלף הורים, רובם כאלה שעברו התעללות או כאלה החוששים מהתעללות בילדיהם.
במטה מספרים כי מטרת המחאה הנוכחית היא לשנות את חוק המצלמות שנחקק ב-2018. לטענת אנשי המטה, החוק קובע שלאף אחד אין גישה למצלמות גן, אלא בצו של בית המשפט. כלומר התיעוד במצלמות נשמר כ-30 יום ולאחר מכן נמחק, ועל לכן, ברגע שקיים חשד להתעללות – חייבים לעבוד מהר. בפועל, המשטרה לא מגיעה מיד לקחת את המצלמות, ובחלק מהמקרים אף זמן רב לאחר הגשת התלונה – והחומרים הרלוונטיים נמחקים.
עיתוי המחאה ברור מבחינת מארגניה, שאומרים כי ישראל לפני בחירות וזה הזמן להפעיל לחץ ציבורי בכדי לשנות את החוק. הכיוון הוא ליצור לחץ ציבורי ותקשורתי בכדי להגיע בסופו של דבר אל נבחרי הציבור ומקבלי ההחלטות.
את המטה מייצגת השופטת בדימוס עו"ד שרה פריש, שופטת בבית המשפט השלום בפתח תקווה לשעבר ונשיאת מכללת שערי משפט לשעבר, מספרת לאתר פוסטה כי "מי שחוקק את חוק המצלמות חוקק חוק דפוק שלא עונה על הצרכים. החוק אומר שבכל גן צריך שתהיה מצלמה אבל אף אחד לא יכול להסתכל עליה בפועל. החוק קובע שמי שמסתכל על המצלמות ללא אישור מבצע עבירה פלילית. מותר להסתכל על המצלמות רק למי שיש חשד לעבירה פלילית ואז פונים למשטרה, והמשטרה פונה לבית המשפט כדי לקבל צו".
בנוסף אומרת השופטת כי "הבעיה שכרגע אפשר להסתכל המצלמות רק לאחר שמרביצים לפעוט ועולה חשד אצל ההורים. איך אפשר לחשוד אם אין חשד בעיניים? אם אין בסיס לחשד המשטרה לא תפתח את התיק ולא תפתח בחקירה. לכן החוק לא מונע את העבירה אלא רק לאחר העבירה אפשר בדיעבד אפשר לגלות מה היה? "בהתעללות בגן של לולי ברמלה בין השנים 2018-2020, אחד ההורים חשד במקרה על פי ההתנהגות של הילד שמשהו לא תקין בגן. הוא שם מכשיר הקלטה בתוך הבגד של הילד ועם ההקלטה הוא הלך למשטרה. כאשר חוקרי המשטרה שמעו את מכשיר ההקלטה התגלה חשד כי התבצעו עבירות פליליות. רק אז הוציאו צו לתפיסת המצלמות, ורק אז ראו שבמשך חודשיים הגננות היכו את הפעוטות במכות רצח. אני טוענת שחייבים לתקן את חוק המצלמות ולאפשר להורים להסתכל במצלמות".
לפי ההצעה שלך, ההורים יכולים להסתכל במצלמות מתי שהם רוצים?
"לא, הם יוכלו להסתכל בתנאים מסוימים. ההצעה שלי היא שאם 100% מההורים מסכימים להסתכל במצלמות והגננות מסכימות, או שההורים ימנו וועד ואז אפשר יהיה להסתכל. הגשתי הצעת חוק מסודרת לשרה יפעת שאשא-ביטון והצעתי לה להביא את הנושא לדיון כדי לחשוב איך לתקן את החוק באופן שניתן להסתכל במצלמות לפני ביצוע עבירה. רציתי שתהיה הצעת חוק ממשלתית. היא לא הסכימה להעביר את זה וגם לא ענתה לי. זה הסיפור הנורא".
מה קורה עם הגננת לא מסכימה, למשל – כרמל מעודה כזאת שלא תרצה שיסתכלו במצלמות?
"אז אני לא חייבת לשלוח את הילד שלי לגן. שנים יש גנים מאפשרים להורים להסתכל במצלמות און ליין שבהם ההורים יכולים להסתכל בטלפון החכם".
אם יש פתרון, אז מה הבעיה?
"זה לא פתרון חוקי. התיקון של החוק מאוד הכרחי".
ממשרד החינוך נמסר: "המשרד ניסח הצעה לתיקון חוק המצלמות, אך בשל היציאה לבחירות – לא ניתן לקדם אותה בשלב זה. כמו כן, הטענה לפיה לא ניתן לצפות בחומרים המצולמים ללא צו בית משפט אינה נכונה – מפקחי משרד החינוך יכולים לצפות בחומר המצולם, ללא צו".
