ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד רה"מ, עו"ד רואי כחלון, הגיש תלונה נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, לנציב הביקורת על הפרקליטות, השופט מנחם פינקלשטיין.
עו"ד כחלון מלין, כי מיארה מושכת חקירת סרק משמעתית נגדו, לאחר שפתחה בה לפני תשעה חודשים ומחזיקה את החקירה פתוחה ללא סיבה עניינית.
הפרשה החלה בחודש ינואר 2025, עת התקיים בבג"ץ דיון בעתירות נגד מינויו של עו"ד כחלון על ידי ראש הממשלה, לתפקיד מ"מ נציב שירות המדינה (נוסף על תפקידו הקבוע כראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית).
נציגת היועמ"שית בהרב מיארה טענה, כי לא זו בלבד שלכחלון אין ניסיון מקצועי מספיק למשרה – אלא שהוא כלל בקורות החיים שלו פרטים לא מדויקים לכאורה.
יצוין, כי לפני תפקידיו במשרד רה"מ – עו"ד כחלון שימש במשך עשור כפרקליט ותובע במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה וזכה להערכה מקצועית.
חרף עמדת היועמ"שית, בית המשפט העליון אישר את מינויו של כחלון למשך שלושה חודשים כמ"מ הנציב. השופט סולברג כתב, כי "ניכר כי עו"ד כחלון הוא משרת ציבור משכמו ומעלה".
ואולם, כעבור שבוע, בפברואר 25' נקרא כחלון לחקירה משמעתית על פי הנחיית היועמ"שית ובפיקוחה האישי.
החקירה הופקדה בידי יחידת המבת"ן (בירור תלונות נחקרים) – המשמשת ברגיל כיחידה לבירור תלונות נחקרים בשב"כ. זאת, עקב ניגוד העניינים של חוקרי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
מאז ועד עתה עברו תשעה חודשים – והתיק המשמעתי כנגד עו"ד כחלון מוחזק פתוח מבלי שמיארה מקבלת בו החלטות. יתרה מכך, עו"ד כחלון מלין כי מדובר בחקירה מגמתית. היועמ"שית והמבת"ן נמנעים למשל מלזמן את עו"ד דן אלדד, שהיה מנהלו הישיר של עו"ד כחלון שבע שנים במחלקה הכלכלית ולאחר מכן מונה כמ"מ פרקליט המדינה לתקופה קצרה (על ידי שר המשפטים אמיר אוחנה, למורת רוחם של בכירי הפרקליטות).
בתלונה לנציב פינקלשטיין, טוען כחלון כי עו"ד אלדד, שהיה מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות, תמך כבר בתגובה לבג"ץ בגרסתו של כחלון אודות התפקידים המרכזיים שמילא במחלקה הכלכלית והפריך לכאורה את היסוד לחקירה המשמעתית נגדו.
עו"ד כחלון מדגיש בפנייה לנציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס פינקלשטיין, כי הוא פנה ליועמ"שית שבע פעמים מאז חודש מרס האחרון, בבקשות חוזרות ונשנות להאיץ את החקירה המשמעתית בעניינו – אך בהרב מיארה לא התייחסה לאף אחת מפניות אלה: "לא יעלה על הדעת שסדרת פניות ענייניות, שבע במספר, לגורם האמון על ליווי החקירה – לא יזכו לכל התייחסות".
לדבריו, החזקת תיק החקירה פתוח ללא הצדקה עניינית וללא פעולות של ממש, מסבה לו נזק רב, עינוי דין ופגיעה מקצועית – כולל מניעה לשוב ולהתמודד על תפקידים בכירים נוספים בשירות המדינה, נוכח ה"עננה" שנכפתה עליו.
