חברי כנסת וחברי ממשלה, בהם שר הכלכלה ניר ברקת, מתחו ביקורת חריפה על תוכנית הפיצויים שהציג משרד האוצר לתושבים ולבעלי העסקים בדרום ובגבול עזה.
התוכנית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ הוצגה לוועדת הכספים בכנסת (23 אוקטובר), אבל השר עצמו לא טרח להגיע לישיבה ושלח פקידים ממונים להציג את התוכנית.
מתווה האוצר מציע פיצוי בגין נזקים ישירים ועקיפים לשדרות ולישובים במרחק של עד שבעה ק"מ מגבול עזה.
המתווה אינו מבטיח עדיין פיצוי מלא לערים אשקלון, נתיבות ואופקים שספגו פגיעה קשה בימי המלחמה, מי מפגיעת רקטות ומי מחדירת מחבלים.
גם מפוני ישובי הצפון לא קיבלו מענה בתוכנית.
היקף הפיצוי עצמו שנוי במחלוקת. האוצר מציע מענק השתתפות בהוצאות קבועות והשתתפות בהוצאות שכר לעסקים המושבתים עקב המלחמה. אבל הפיצוי לעסקים בעלי מחזור שנתי של עד 100 מיליון שקל, לא יעלה על 300 אלף שקל לשנה – זוהי תקרת המענק!!!
הפיצוי יחושב על פי השוואת המחזור החודשי של העסק באוקטובר 2023 מול אוקטובר 2022, אבל בהתאם למתווה, ירידה של 80 עד 100 אחוז במחזור (השבתה מלאה) תניב פיצוי מקסימלי של עד 18 אחוז בלבד מההוצאות הקבועות.
פגיעה של עד 40 אחוז במחזור העסקי עקב המלחמה, תניב פיצוי בגובה שישה אחוז בלבד.
שר הכלכלה ברקת שהשתתף בישיבה בכנסת אמר שהמתווה של האוצר מנותק, וכי הוא יציג בקבינט הכלכלי מתווה חדש שמוסכם על העסקים הקטנים והעצמאים. "חובתנו בשעת מלחמה לדאוג שהכלכלה לא תקרוס… האוצר ייצור פוסט טראומה כלכלית, המילואימניקים לא צריכים להיות מוטרדים מהפרנסה בזמן מלחמה".
בנוסף לביקורת של השר ברקת, חברי קואליציה נוספים מתחו ביקורת על המתווה של משרד האוצר.
בישיבת הוועדה בכנסת השתתפו נציגי התאחדות הקבלנים, ארגון העצמאים להב, ארגוני התעשיינים, המסחר, נציגי לשכות מקצועיות ונציגי ישובים מדרום ומצפון.
נציגי המעסיקים הזהירו שאם מתווה האוצר יתקבל, הם ישלחו את העובדים לחל"ת והמשק ייעצר. הארגונים הכלכליים אמרו כי התוכנית מתאימה ל"מבצע של יומיים" לא למלחמה ממושכת כמו זו המסתמנת.
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, אמר כי לעסקים קטנים רבים הפיצוי לא יכסה את ההוצאות הקבועות. דרישותיו של אמיתי כוללות העלאה של רף ההחזר, והגדלת מסגרת המענקים מ־300 אלף שקל ל־500 אלף שקל.
עו"ד נאוה הנס, מומחית לדיני מס, בעבר תובעת ויועצת משפטית ברשות המסים, מציינת כי בדיון נשמעו תלונות רבות על הניתוק של הפקידים בירושלים מהשטח. בשיחה עם "פוסטה" היא הסבירה כי נראה לה שאת התוכנית התוו פקידים באוצר שנסיונם במגזר העסקי זעום, היא הזכירה כי ה"אקסלים" שעליהם נשענו לקביעת הפיצוי הוכחו כשגויים גם במשבר הכלכלי ושעת החירום הקודמת של הקורונה.
אחת ההחלטות שהותקפו היתה הגבלת התוכנית לישובים עד שבעה ק״מ מגבול עזה, בעוד נציגי הארגונים דרשו פיצוי עסקי משמעותי בישובים המרוחקים עד 20 ק"מ, אלה הסופגים את מירב ירי הרקטות, אשקלון ואפילו אשדוד.
עו"ד הנס מציינת כי בעוד שר הכלכלה ברקת דרש תיאום עם המגזר העסקי, על מנת ליצור מתווה שימנע קריסה כלכלית, שר האוצר סמוטריץ בכלל נעדר מהדיון כאמור, כך גם סגנו, מנכ"ל משרדו והחשב הכללי. היא ציינה כי האוצר יוצג על ידי פקיד בדרג בינוני, סגן הממונה על התקציבים, כפיר בטאט.
המחשה נוספת לחידלון הממשלתי ניתנה במהלך הדיון כאשר ראש המועצה האזורית אשכול גדי ירקוני סיפר כי קיבל באותן דקות הודעה מתושבים המתאכסנים זמנית במלונות אילת, שהם קיבלו הודעה כי עליהם לעזוב את המלון כי הממשלה לא העבירה המשך תשלום עבור שהייתם.
בסיכום הדיון לא התקבלו החלטות. יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני דחק בנציגי האוצר להציג תוכנית משופרת בתיאום עם שר הכלכלה. חלק מהמשתתפים ביקשו מגפני כי הכנסת תיקח את המושכות ותקבע את הפרמטרים אם הממשלה תמשיך להתמהמה.
במאמר שכתבה עו"ד הנס ב"פוסטה" היא קראה לשלב בין לקחי תוכניות הפיצוי שהוכנו בימי שיתוק המשק במשבר הקורונה, לבין הוראות פיצוי מס רכוש, ולשתף את הגופים האזרחיים והכלכליים, לאחר שהחברה האזרחית הוכיחה תפקוד מוצלח יותר מזה שהממשלה הוכיחה בשעת חירום..
