הפרקליטות, באמצעות עו"ד רחל מטר, מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, הגישה לבית משפט העליון ערעור על הזיכוי של אבי רוחן בתיק 512 משלושה מעשי רצח באישום הפיגוע הפלילי ברחוב יהודה הלוי.
רוחן הורשע "רק" בסיוע לרצח וסחר בסמים כמנהל בארגון פשיעה ונשפט ל-25 שנות מאסר, כעת מבקשת הפרקליטות הרשעה בשלושה מעשי רצח ועונש של שלושה מאסרי עולם במצטבר כמו יצחק אברג'ל.
במקביל הגישה הפרקליטות ערעור על העונש של עופר בוהדנה, חבר ארגון הפשע שהיה שותף להטמנת מטען החבלה שהתפוצץ בצ'יינג' ביהודה הלוי והביא לקטילתם של שלושה אזרחים תמימים. בוהדנה נשפט לשלושה מאסרי עולם חופפים – והפרקליטות דורשת שגם בוהדנה ירצה אותם במצטבר.
כאמור, רוחן שהורשע בניהול ארגון הפשע לצד אברג'ל, הורשע רק בסיוע לרצח של שלושה אנשים בצ'יינג' בניסיון החיסול של זאב רוזנשטיין בשנת 2003. הפרקליטות דורשת לקבוע שרוחן היה "חלק מהמעגל הפנימי" של תוכנית המבצע והוצאתו לפועל, שהביאה לפציעתו של רוזנשטיין, ולרצח של שלושה חפים מפשע.
לטענת הפרקליטות, "את תרומתו הפיזית של רוחן לביצוע הרצח המשולש, אין לבחון לפי השאלה האם היה מודע באופן קונקרטי לזמן, למיקום, ולדרך הפעולה המדויקת בה יבוצעו הדברים על ידי אנשי הביצוע. מנהל של ארגון פשיעה, קל וחומר כשמדובר בארגון פשיעה ענף ורב מעללים, אינו חייב להיות מעודכן בכל פרטי הפרטים הספציפיים לגבי הדרך בה תבוצע הוראתו ויוגשמו המטרות שהעביר לאנשיו, על מנת לשאת באחריות לביצוע העבירה כמבצע ראשי… בהתחשב במעמדו ובהשפעה שיש לדבריו על אנשי הביצוע. כשמדובר בפעילות של ארגון, יש לראות את תרומתו של מנהל בארגון לביצוע העבירה במובן רחב יותר".
המעורבות של רוחן בתוכנית ה"פיגוע" ברח' יהודה הלוי נקבעה על סמך העדויות על השתתפותו בפגישה בבריסל שזומנה על ידי אברג'ל שלושה שבועות לפני המבצע. עדי המדינה בומבי וטולי העידו על "פגישת ההכנה" בה השתתפו ביחד עם אברג'ל ורוחן בבריסל בנובמבר 2003, כאשר על הכוונת שלהם היה שוב – זאב רוזנשטיין בהמשך לנסיונות התנקשות קודמים.
הרשעתו של רוחן בדרגת מסייע לרצח בלבד, נקבעה בבית המשפט המחוזי על סמך עדותו של "בומבי". לדברי עד המדינה, "באחת הפגישות בבריסל, אבי רוחן אומר לי 'איזה מזל יש לו המניאק הזה השמן, כאילו איך הוא מתפקשש כל פעם', ואז אני אומר לו הפעם הוא לא יצא ממני, כאילו הפעם אני לא משחרר אותו, הפעם הוא מתפרק'… מבחינתי זו היתה שיחה ששם נסגרו דברים".
בית משפט המחוזי קבע ש"רוחן, כמנהל בארגון, היה בסוד התכנית העבריינית הכוללת להתנקש בחייו של רוזנשטיין, השתתף במימון המבצע… ושלח את אנשיו גם למשימת החיסול (הקודמת) במסעדת הקשת".
עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע גם שעדי המדינה "הן בומבי והן טולי לא פירטו ולא הרחיבו לגבי תוכנן של השיחות בבריסל, למעט על כך שדובר על רציחות ומלחמות, על המאבק ברוזנשטיין ועל הצורך לגייס כסף לצורך חיסולו. בומבי ציין שרוחן היה דומיננטי בשיחה, אבל לא ברור באיזה אופן ובאיזה מובן. מדברי בומבי לא עולה שבשיחות עלו פרטים אופרטיביים של המבצע המתוכנן. מדבריו לא ברור אפילו שהמיקום ושיטת הביצוע עלו בשיחות".
מסקנת ההרכב בראשות השופטת גיליה רביד היתה שאין ראיות לקבוע כי רוחן היה אחד מהמבצעים בצוותא של הרצח המשולש, ומעורבותו המתוארת בהנחת המטען בצ'יינג' מבססת תרומה פחותה, משמע רק כמסייע. "רוחן הוא אחד מבכירי הארגון, אדם שנרתם למאבק ברוזנשטיין למן ההתחלה", כתבו שופטי המחוזי. "מצד שני, למעט השתתפותו בפגישות בבריסל אין אינדיקציה ראייתית לכך שהיה בסוד פרטי המבצע הספציפי ושהייתה לו השפעה כלשהי על אופן ביצועו".
עו"ד מטר טוענת בערעור כי "מי שמוביל את פעילות ארגון הפשיעה ונמנה על בכירי מנהליו, מי אשר שותף ב'ישיבת מנהלים' אשר לאחריה התכנית להתנקש בחייו של זאב רוזנשטיין מואצת; מי שנותן מכספו כדי לאפשר את אותה מלחמה; מי שמביע בפני אנשי הביצוע את רצונו בתוצאת מותו של רוזנשטיין, ואף מדרבן אותם באומרו 'בוא נגמור איתו עם המניאק הזה, בוא נסיים עם זה' – יש לראותו כמי שמצוי במעגל הפנימי של מבצעי העבירה".
עו"ד אבי כהן ייצג את רוחן בבית המשפט המחוזי אשר נמנע מהרשעת רוחן בעבירה החמורה ביותר. לדבריו, "בית משפט המחוזי קיבל בהכרעת הדין את טיעונינו לפיהם אין לרוחן כל קשר למטען שפוצץ ביהודה הלוי, הוא לא ידע כלל על הצ'יינג', לא ידע על המטען, לא הכיר כלל את עד המדינה 'המהנדס' שייצר את המטענים גם ביהודה הלוי, וגם בגני התערוכה. כפי שרוחן לא הואשם בניסיון הרצח הקודם של רוזנשטיין בגני התערוכה, כך לא היתה כל הצדקה להעמידו לדין בעבירת הרצח ביהודה הלוי. עוד הוכחנו בבית המשפט שהמטען יוצר על ידי עד המדינה טרם נסיעתו של רוחן לבלגיה וללא כל קשר אליו".
עו"ד כהן סבור כי "נפלה שגגה משפטית גם בהרשעתו של רוחן בעסקאות הסמים, כאשר לא רק שלא היה סיוע אמיתי כמתחייב לעדות עד המדינה, אלא אף הוכח מעבר לנחוץ שרוחן לא קיבל שקל מעסקת הסמים. אני מקווה ומאמין שערעורו של רוחן יזכה לאוזן קשבת בבית המשפט העליון".
ערעור המדינה בא אחרי הערעור שהגיש רוחן על עצם הרשעתו בסיוע לרצח ובעסקאות הסמים בקנדה, ויש הטוענים כי ערעור המדינה נועד לתת משקל נגד לערעור שהגיש רוחן באמצעות עו"ד רצון דרחי יחד עם עו"ד שרון זלינגר. עכשיו, כשהוא נדרש להגיב לערעור הנגדי של המדינה, שמבקשת להחמיר את רף ההרשעות של רוחן באופן דרמטי, ולקבוע כי היה שותף ומבצע בצוותא באירוע הרצח ביהודה הלוי, מוסרים עו"ד דרחי ועו"ד זלינגר: "אין לערעור של המדינה על מה שיסמוך. יותר מכך: המדובר בצעד טקטי שננקט על ידה בתגובה לערעור שרוחן הגיש קודם לכן על עצם הרשעתו בעבירות שיוחסו לו".
"שגיאה מוסרית של המחוזי"
כאמור, הפרקליטות הגישה ערעור גם על קולת עונשו של עופר בוהדנה, "חייל בארגון" אשר הורשע בהנחת מטען החבלה הקטלני על גג הצ'יינג' ביחד עם אחר, ונשפט לשלושה מאסרי עולם בחופף. בית משפט המחוזי התחשב בגילו הצעיר של בוהדנה כאשר ביצע את המעשה לפני 19 שנים (!) אז הוא "היה על סף קטינות", ובמעמדו הזוטר בארגון לעומת מעמדם הבכיר של אברג'ל ורוחן.
עו"ד מטר טוענת בערעור כי בית המשפט שגה שגיאה "מוסרית באי מתן ביטוי לתוצאת מעשיו של הנאשם ברציחתם של כמה אנשים".
כמו במקרה של רוחן, גם כאן המדינה התעקשה להגיש ערעור אחרי שבוהדנה הודיע על כוונתו להגיש ערעור על עצם ההרשעה.
עו"ד מנחם רובינשטיין המייצג את בוהדנה מסר בתגובה: "מדובר בערעור מקאברי של המדינה, אשר מאסר עולם אחד לא מספק אותה והיא דורשת שלושה, אבל לנאשם לא היתה כל מחשבה פלילית לפגוע בשלושה אנשים".
טענת הערעור מנגד של עו"ד רובינשטיין על הכרעת הדין היא כי "בית המשפט הסתמך על מהימנות שרחש לעדותו של 'בומבי' בתיק ובאירוע אחר ושונה לחלוטין, שאינו קשור לארוע יהודה הלוי, ואת קביעותיו אלה לגבי עד המדינה יישם והעביר לתיק שלנו שעובדותיו אחרות. גם הסיוע לעדות אותו מצא בית המשפט נגד הנאשם הוא מופרך מיסודו. בדעת ההגנה לבקש את שחרורו בתנאים של הנאשם עד לפסק דין חלוט בערעור, שכן ממועד מעצרו עברו כבר שבע שנים".
