בית המשפט העליון אימץ את החלטת משרד המשפטים שלא לחדש את הרישיון של חברת השמירה "ספיישל סקיוריטי" ושל בעליה שמעון נקש, על בסיס מידע מודיעיני של המשטרה שקבעה כי החברה מהווה לכאורה "פרונט" לעבריינים.
ועדת הרישוי לחוקרים פרטיים ושירותי שמירה במשרד המשפטים, בראשות עו"ד יעל קוטיק, קיבלה את המלצת המשטרה והחליטה לשלול את רישיון החברה.
הוועדה מקבלת את החלטותיה על בסיס מידע מודיעיני וראיות חסויות שלא נחשפות בפני החברות שעניינן נדון בפניה, ואלה נאלצות להתגונן מפני המידע נגדן "בעיניים קשורות".
החברה של נקש הגישה ערעור על החלטת הוועדה באמצעות עו"ד אורי קורב, ממשרד בן צור קורב ושות' , תחילה לבית המשפט המחוזי ובהמשך לעליון.
לטענת המשטרה, "ספיישל סקיוריטי" של נקש שימשה כחברת קש שמאחוריה פעלו לכאורה עבריינים שגבו דמי חסות מקבלנים באתרי בנייה, והרישיון שקיבלה מהמדינה למתן שרותי שמירה "הלבין" פעילות זו.
מדובר בהסתעפות של תיק חברת השמירה "מוקד יפו", שבעליה אוסמה ודאוד זיתונה נעצרו בשנת 2021 בחשד לגביית פרוטקשן מקבלנים באמצעות שורה של חברות קש, אשר נועדו לשמש צינור להעברת כספים לשם הלבנתם באמצעות הוצאת חשבוניות פיקטיביות.
שיטת הפעולה תוארה כך: הארץ חולקה על ידי גורמים עבריינים לאזורי שליטה עליהם שולטים "ראיסים" (שולטי שטח) והם האחראים על גביית פרוטקשן מקבלנים באתרי בנייה ותשתית, בתמורה לאי גרימת נזקים באתר.
קבלן המסרב להתקשרות עם חברת שמירה המוצעת על ידי ה"ראיסים", או מבקש להתקשר עם חברת שמירה לגיטימית אחרת שאין מאחוריה גב עברייני, נגרמים לו נזקים שונים באתר (פגיעה בכלי צמ"ה, הרס חומרי בניה והכשלת גישה לאתר) וכך נאלץ הקבלן להתקשר עם חברת שמירה המוצעת על ידי אותם "ראיסים" – חברה בעלת רישיון רשמי המשמשת לכאורה להלבנת העבריין.
עוד נטען כי חברת השמירה משלמת משכורת לראיס או מי מטעמו באמצעות תלוש על סכום נמוך, כאשר יתרת הסכום משולמת במזומן באופן לא מדווח, בתוספת עמלה לחברה המחזיקה רישיון.
סייר ספיישל
לאחר שעיינה בחומר חקירה חסוי, הוועדה לרישוי שירותי שמירה קבעה כי מהראיות שאספה המשטרה עולה כי החברה של נקש העסיקה – לכל הפחות תוך עצימת עיניים – מספר "ראיסים" סוחטי דמי חסות, להם נתנה כיסוי חשבונאי. עוד עלה כי החברה נכנסה לכאורה בנעליה של חברת קש אחרת שפעילותה הופסקה ונשלל ממנה הרישיון לשירותי שמירה באותם טעמים.
לפי החלטת הוועדה, אחד הראיסים שהחברה העסיקה הוא עמאר אלקסאסי, אשר הוגש נגדו ונגד בנו, חאלד אלקסאסי, כתב אישום בעבירות סחיטה באיומים, היזק לרכוש בזדון, גניבה ועיסוק בשמירה ללא רישיון.
במסגרת הסדר הטיעון עליו חתמו בני משפחת אלקסאסי, נזכרה החברה המדוברת "ספיישל סקיוריטי" של נקש, בשל מעורבותה בהיבט החשבונאי, כאשר הקבלן העביר ל"ראיסים" תשלום באמצעות החברה שהיתה הגוף הרשמי שסיפק לכאורה שמירה באתר הבנייה באזור אריאל.
הוועדה קבעה כי על פי הראיות המנהליות, החברה מתעלמת מהמתרחש תחת ידה ו"בעלי החברה אינו מבין את תפקידו כבעל חברת שמירה ואינו לוקח אחריות על התנהלותה של החברה אלא מנסה להרחיק עצמו מן האירועים, בעודו מאפשר פעילות ראיסים באמצעות העסקתם תחת כיסוי חשבונאי".
חברת השמירה טענה מנגד כי לא הכירה את פעילותו העבריינית של אלקסאסי שהועסק על ידה כ"סייר" באתרים, וכי עבירות הסחיטה בוצעו על ידו באופן עצמאי ובאתרים אחרים שאינם קשורים אליה. לטענתה, אלקסאסי גויס לעבודה משום שהוא כבר היה בשטח ונתן "שירותי שמירה" לאחרים בעשרות אתרי בנייה באזור אריאל, וכן סיפק את שירותי הסיור "בשכר נמוך".
לטענת עו"ד קורב ומרשיו, אלקסאסי פעל מאחורי גבם של מעסיקיו, ולא ניתן לייחס לחברה מעורבות על בסיס תיק פלילי שהיא לא היתה צד לו – כתב האישום הוגש נגד אלקסאסי בלבד.
עוד נטען כי ההחלטה לשלול את רישיון החברה מבוססת על ראיות שאינן עומדות גם בסטנדרט של ראיות מנהליות.
הוועדה אישרה בהקשר זה כי היא מודעת לעובדה שבעלי החברה נאלץ להעלות את טענותיו מבלי שהיה בידיו את חומר הראיות החסוי, ואולם "הוועדה עשתה את מירב המאמצים לאפשר לחברה למצות את זכות השימוע, על ידי העברת פרפרזה (סיכום מידע) מפורטת ככל הניתן בנסיבות העניין".
כר פורה להתרחשות עבריינית
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים אביגדור דורות דחה כאמור את ערעור החברה וקבע כי היא רשאית להסתמך על חומרי חקירה חסויים, כאלו שאינם קבילים במשפט פלילי, ועל רף ראייתי נמוך יותר.
השופט דורות עיין גם הוא בחומרי התיק במעמד צד אחד וקבע: "החשדות ביחס למערערים כבדי משקל, ויש בהם כדי לבסס תשתית ראייתית ברף המנהלי הנדרש, באופן המצדיק משיקולים של בטחון הציבור, שלא לחדש את הרישיונות המתירים למערערים לעסוק במקצוע של אבטחה ושמירה".
השופט ציין כי "גם לאחר שהכחישו המערערים כל קשר לפעולות (מעורבות פעילה בסחיטת דמי פרוטקשן באמצעות הראיס, ז.ק) וטענו כי לא היה להם יד בדבר ולא ידעו על התרחשות כזאת, עצם היות החברה משמשת הלכה למעשה כר פורה להתרחשות עבריינית מצדיקה את החלטת הוועדה לגביה".
ערעור נוסף שהגיש החברה ובעליה לבית המשפט העליון נדחה, לאחר ששופטי העליון יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין עיינו בחומרים הסודיים והמליצו לחברת השמירה למשוך את הערעור.
ממשרד המשפטים נמסר בעקבות פרשת מוקד יפו, שללה ועדת הרישוי המנהלית עד כה רישיונות משישה תאגידי שמירה ושבעה יחידים המעורבים בפרשה "במטרה למגר את תופעת הפרוטקשן".
עו"ד קורב מסר בתגובה: "מנהל החברה והחברה הם שומרי חוק ואין להם כל חלק בפרשות הפליליות המדוברות, והם אף לא נחקרו במסגרתן. המערערים הכחישו ומכחישים עד היום כי ידעו אודות מעורבות מי מעובדיהם בפעילות העבריינית שנחקרה במסגרת הפרשות שאין להם כל קשר אליהן.
"הודעת דוברות משרד המשפטים, למרבה הצער, רצופה שגיאות. במהלך הדיון בבית המשפט, חזרה בה הוועדה מטעות גסה שנפלה בהחלטה, שייחסה למערערים מעורבות (פעילה) בגביית דמי החסות. טעות זו הינה רק אחת משורה של טעויות קשות שנפלו בהחלטת הוועדה".
עוד נמסר: "בשל סוג ההליך, נאלצו המערערים לנהל את הליך השימוע ואת הליכי הערעור כשחומר הראיות שהונח בבסיס ההחלטה לא נחשף בפניהם. בית המשפט שעיין בחומר קבע שיש בו די, ברף הראיה המנהלית כדי לבסס את החלטת הוועדה שלא לחדש את רישיון המערערים. יצוין כי במסגרת ההליך, וכתשובה לפניית המערערים, התברר כי הוועדה עצמה אינה עומדת בדרישות הדין, ומנפיקה עשרות בודדות של רישיונות לשומרים בשנה – מתוך מעל מאה אלף שומרים המועסקים במדינת ישראל. ההיטפלות למערערים בעניין זה היא תמוהה לכל הפחות".
התגובה של העו"ד יותר ארוכה מכל פסק הדין. ונראה כי אחרי 2 הפסדים שכאלה תגובתו אמורה היתה להיות יותר קצרה /צנועה