מהו אותו חוק המכונה בתקשורת "חוק מילצ'ן" ומככב בכלי התקשורת כנשוא אישום מספר שלוש – תיק 1000 במשפט נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו?
הכוונה היא לחוק אשר נחקק ב-2008 ועוסק בהטבות הניתנות לתושב חדש בישראל ולתושב חוזר. ראש הממשלה היה אז אהוד אולמרט, שר האוצר היה רוני בר-און וראש רשות המסים היה יהודה נסרדישי, אבל הרוח החיה מאחורי תהליכי החקיקה היה פרקליט הצמרת, עו"ד פיני רובין, עורך דינם של ארנון מילצ'ן ובעלי הון אחרים בינהם שי אגסי, סול זכאי ארנון כץ ואחרים, אשר החליטו לחזור ולהשתקע בישראל בעקבות הצלחת הרפורמה הזו.
בדברי ההסבר להצעת חוק לתיקון 168 לפקודת מס נאמר: מטרותיו העיקריות של החוק המוצע הן קליטת עלייה, החזרת הון אנושי איכותי למדינת ישראל ועידוד משקיעים בעלי יכולת כלכלית גבוהה להיות לתושבי ישראל.
לצורך השגת המטרות האמורות הוצעו כמה תיקונים לפקודה:
* השוואת המעמד, לעניין מס, של ישראלי לשעבר אשר שב לארץ אחר 10 שנים לפחות (תושב חוזר ותיק) למעמדו של עולה חדש.
* הרחבת היקף הפטור הניתן לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק, כך שיחול על כלל ההכנסות שהם מפיקים מחוץ לישראל, במשך 10 שנים מהיום שהיו לתושבי ישראל.
* הרחבת הפטור ממס הניתן לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק כך שיחול גם לגבי הכנסות שהם מפיקים באמצעות חברות ואחרים, שהשליטה עליהם היא ברשותם.
* מתן פטור מחובת דיווח לגבי הכנסות מחוץ לישראל שמפיק עולה חדש או תושב חוזר ותיק במשך תקופת ההטבות.
נקודת ציון משמעותית נרשמה בשנת 2009, אז התווספה האפשרות של שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת להאריך את תקופת הפטור לעוד 10 שנים, "ובלבד שביצע השקעה משמעותית בישראל אשר יש בה כדי לקדם יעדים לאומיים הנוגעים למשק המדינה".
חוק מילצ'ן השני
ועכשיו למשפט נתניהו. בתקופות הרלבנטיות לכתב האישום, בין 2013 ל-2015 ראש הממשלה היה נתניהו, שר האוצר היה יאיר לפיד וראש רשות המסים היה משה אשר.
בכתב האישום נטען, כי ב-14 אוגוסט 2013 פנו מילצ'ן ועו"ד רובין לשר האוצר לפיד בבקשה להארכת הפטור. לפיד, נטען, העלה הסתייגויות והפנה את הבקשה לבדיקת גורמי המקצוע, ובהמשך לכך הבהיר למילצ'ן כי אין בכוונתו לקדם את הבקשה.
בסמוך לכך פנה מילצ'ן גם לראש ממשלה נתניהו וביקש את התערבותו. בעקבות הפנייה של מילצ'ן העלה נתניהו את הנושא בפני לפיד בשתי פגישות עבודה בינהם תוך שהוא מבהיר ללפיד כי לאחר שיחה עם מילצ'ן הוא תומך בהארכת הפטור.
כתב האישום מפרט שלושה מקרים בהם נתניהו פעל בניגוד עניינים לכאורה, לענייננו רלוונטי המקרה השני שבו הוא פעל אצל שר האוצר לטובת תיקון החוק בחקיקת משנה, שתועיל למילצ'ן אבל גם לבעלי הון נוספים כמובן.
נגד נתניהו נטען, כי הוא פעל במסגרת תפקידו הציבורי בעניינים שנגעו לאינטרסים כלכליים ואישיים של מילצ'ן, תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים חריף ומתמשך בין מחוייבותו לציבור לבין מחוייבותו האישית למילצן הנובעת מהקשר האישי שלו אליו ומטובות ההנאה שמילצ'ן סיפק לו ולבני ביתו.
הפרת האמונים, נטען, היא בכך שראש הממשלה הפר באופן מתמשך ושיטתי את כללי ועדת אשר למניעת ניגוד עניינים, ומלבד זאת, כאשר מילא בשנת 2015 שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים לא הצהיר על ניגוד העניינים שהיה מצוי בו עם מילצ'ן.
במסגרת עדותו של עד התביעה לפיד הוא סיפר על המפגשים בביתו עם מילצ'ן ועו"ד רובין, ועל שתי הפגישות עם נתניהו. לדבריו, בפעם הראשונה נתניהו אמר לו בדרך אגב שזה חוק טוב, ובפעם השניה ראש הממשלה חזר על כך שזה חוק טוב.
לפיד לא זכר חלק מהפרטים במדוייק והסביר זאת בכך שבזמן אמת לא היה מדובר מבחינתו בשיחה משמעותית, שכן נתניהו הזיז עצמו מהנושאים הכלכליים.
בחקירתו הנגדית אישר לפיד כי הוא לא הרגיש משהו חריג בשיח עם מילצ'ן, לדבריו הוא לא ראה את הפנייה של מילצ'ן בתור חבר אלא כאדם שאמר כי החוק יעזור למדינת ישראל.
לבקשת הארכת הפטור שר האוצר קרא "חוק מילצ'ן השני" והוא לא חשב לקדם אותו כי מה שהנחה אותו היה האינטרס הלאומי של תושבי ישראל ולא הלחצים או האינטרסים של מי שהוא לא עובד עבורו.
ראש הרשות משה אשר העיד כי במשך כהונתו הוא ניסה לבטל את הפטור מדיווח ואת הסעיף המאפשר הארכת הפטור (חוק מילצ'ן הראשון), ועדות זו מתיישבת עם העדות של לפיד על החלטת אנשי המקצוע במשרד האוצר. ועדיין, העדות של אשר אינה מעלה ואינה מורידה מהחשדות כלפי נתניהו, שכן היא משקפת את עמדת הדרגים המקצועיים באותה העת.
אם כן,
* חוק מילצ'ן לא נחקק בתקופתו של נתניהו ונתמך על ידי הגורמים המקצועיים באותה העת.
* את הבקשה להארכת הפטור, אשר מבוססת על אפשרות שקיימת בפקודת מס הכנסה משנת 2009, לא ניתן לממש כל עוד לא הותקנו תקנות על ידי שר האוצר, שהוא הסמכות הבלעדית.
* שר האוצר דאז לפיד, לא פסל את הפנייה ולא ראה עניין חריג בכך שאדם אשר יש לו אינטרס כלכלי או אישי פונה אליו.
* הפגישה עם לפיד לא היתה אגבית ונתמכה בעורך דין בקיא בתחום, למרות שמדובר בפגישה מקצועית היא נעשתה במסגרת חברית בביתו הפרטי של לפיד.
* השיחות של נתניהו עם לפיד בנושא היו אגביות וכלליות ולא הייתה בהן התעמקות, לפחות מבחינתו של נתניהו שהעביר את הטיפול לדרג המקצועי, שר האוצר, הוא לא כפה את דעתו ולא נכנס לעובי הקורה.
* מלשון סעיף 14 לחוק ניתן לראות, כי המחוקק ראה בחיוב אפשרות להטיב עם מי שמשקיע במדינה באופן מהותי, ולכן קיבע זאת בחקיקה.
על פניו נראה כי הנושא של חוק מילצ'ן 2 לא נולד ב-2013 אלא שנים קודם לכן בתמיכת דרגים מקצועיים.
מה שכן קרה בשנת 2013 הוא שהמגמה השתנתה, ברשות המיסים ניסו לבטל את הפטור מדיווח (חוק מילצ'ן 1) ואת אפשרות הארכה של הפטור ממס (חוק מילצ'ן 2) לאור השינויים בתפישה האוניברסלית של המאבק הבינלאומי בהלבנת הון.
במשך השנים נכשלו ניסיונות רבים לבטל את החוק במסגרת חוק ההסדרים.
ב-2013 נכללה בחוק ההסדרים הוראה המבטלת את הפטור, אולם החוק זכה להתנגדות עזה מצד משרד הקליטה, בהובלת זאב אלקין אז.
נסיונות דומים היו בשנות התקציב 2015, 2017-2018.
הון שלטון
על רקע הסקירה של התפתחות חוקי מילצ'ן, לצד תיקי נתניהו, נראה לי שהאישום נגד נתניהו, לפיו הפנייה שלו ללפיד נעשתה תוך ניגוד עניינים והעדפת האינטרסים של מילצ'ן, הוא אישום דחוק ביותר, במיוחד נוכח הפנייה הישירה של מילצ'ן לשר האוצר לפיד בסלון ביתו, אפילו לא במשרדו.
אם ללפיד הפנייה של מילצ'ן נראתה לגיטימית והמדינה לא ראתה בכך אירוע חריג, לא ניתן לטעון כי במקרה הזה הפנייה של מילצ'ן לנתניהו לא היתה לגיטימית, אולי לשם כך, כדי לחדד את הקשר הפסול לכאורה, קשרו לכך את המתנות שניתנו לאורך כל שנות החברות של ראש הממשלה עם המיליארדר ההוליוודי הססגוני.
הסוגיה של הטבות לתושבים חוזרים מושפעת ממגוון סיבות ויש לה תומכים ומתנגדים אשר מושפעים מהשקפות כלכליות, פוליטיות ולאומיות.
המעמד הגבוה של מילצ'ן, בקרב הדרגים הגבוהים והמשפיעים במדינה, מחזיר כמובן את הניגון הישן והמוכר של הון שלטון, אבל בהקשר הזה אציין כי באופן אישי אינני מכירה הרבה אנשים שיכולים להגיע לשר או לראש הממשלה ישירות, כדי לדון איתם בחוקים, אבל אני בהחלט מכירה הרבה אנשים שהיו מאוד שמחים לעשות זאת.
עו"ד נאוה הנס היא עורכת דין לעבירות מס ומנויה באינדקס עורכי הדין של אתר "פוסטה"
כל מילה בסלע