בית המשפט העליון ביטל את החלטת הוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות, שהחליטה שלא להאריך את השעייתו של ראש עיריית חדרה צביקה גנדלמן, חרף כתב האישום שהוגש נגדו ובקשת היועמ"שית.
השעיית גנדלמן תעמוד בעינה בשלב זה עד לבקשת הארכה מחודשת של ההשעיה שתוגש לוועדה על ידי היועצת גלי בהרב מיארה.
זהו איתות נוסף של בית משפט העליון לנחישותו במאבק בשחיתות הציבורית. גנדלמן, הנאשם במרמה והפרת אמונים, היה מושעה חצי שנה בלבד מתפקידו, אולם לפני מספר חודשים הוועדה החליטה שלא להאריך השעייתו ולאפשר לו לחזור לתפקיד פעיל כראש עירייה, חרף התנהלות המשפט כנגדו.
מדובר בוועדה שמונתה על ידי שרת הפנים הקודמת איילת שקד, בראשה עומד שופט מחוזי בדימוס, בן ציון גרינברגר, כשלצדו שני חברי ועדה נוספים: ראש המועצה האזורית שפיר לשעבר אשר אברג'ל ועורכת דין פרטית, עו"ד סיון רוסו, בעבר פרקליטה בכירה בשירות המדינה וכיום סנגורית במשרדו של עו"ד בעז בן צור.
העתירות לבג"ץ נגד הפסקת השעייתו של גנדלמן הוגשו תחילה על ידי ארגונים ציבוריים, בהם התנועה לטוהר המידות בראשותה של עו"ד אביה אלף ו"משמר הדמוקרטיה הישראלית". בנוסף עתר כנגד חזרתו של גנדלמן סגן ראש העירייה וחבר המועצה מטעם הליכוד, שלמה בוזגלו, אשר יוצג על ידי עורכי הדין ינון סרטל וניר לזר.
העתירות הפרטיות הקדימו את עתירת המדינה נגד החלטת הוועדה, שהוגשה בשם היועצת המשפטית לממשלה.
היועמ"שית בהרב מיארה תקפה את דברי הועדה כי הזכות לבחור ולהיבחר, בשנת בחירות לרשויות המקומיות (2023) מטה את הכף לעבר הפסקת השעייתו של גנדלמן. בהרב מיארה דחתה בעתירה גם את קביעת הוועדה כי ההליך הפלילי אינו מתקדם בקצב משביע רצון (כתב האישום הוגש באוקטובר 2021) וזה כשלעצמו, לטענת הוועדה, עילה להשבת ראש העיר לתפקידו.
בינתיים אף התברר כי נקבעו מועדי הוכחות ראשונים, כך שהמשפט נגד גנדלמן צפוי להפתח כבר ביום חמישי הקרוב (9 פברואר) בבית משפט השלום בחיפה.
מרכז השלטון המקומי שהצטרף לדיון בבג"ץ במעמד "ידיד בית המשפט" תמך בעמדתו של גנדלמן, וטען כי עמדת היועצת "אינה נותנת משקל מתאים לזכות לבחור ולהיבחר בשלטון המקומי".
שופטי בג"ץ עוזי פוגלמן, דוד מינץ ויעל וילנר קבלו את עמדת העותרים וקבעו כי "בהחלטת הוועדה נפל פגם מהותי באשר לאופן הפעלת שיקול הדעת". בהתאם לחוק, הוועדה לבחינת ההשעייה מוסמכת לקצוב השעיה לתקופה של שנה בכל פעם לפני הארכת התקופה. השופטים כתבו כי "המחוקק ביקש לאזן בהסדר ההשעיה בין התכלית שעניינה הגנה על טוהר המידות בשירות הציבורי, לבין הזכות לבחור ולהיבחר. באשר לסמכות של הארכת ההשעיה… השיקול המרכזי אשר עוגן בחוק (הוא) הימשכות ההליך והנסיבות שהובילו לכך".
השופט פוגלמן ציין כי "נקבעו שמונה מועדי הוכחות בחודשים פברואר ומרץ 2023. בנסיבות אלה, אין לומר שההליך אינו מתנהל באופן סביר".
עוד ציין בג"ץ כי "לא ניתן להלום קביעה כי מי שאינו ראוי לשמש כראש הרשות המקומית נוכח חומרת המעשים שמיוחסים לו, יהפוך לראוי בחלוף מספר חודשים, וזאת אך על בסיס שיקול חלוף הזמן. ברי (ברור) שחלוף פרק זמן קצר אינו משפיע על חומרת האישומים".
עוד כתבו השופטים כי "החלטה בדבר השעייתו של ראש הרשות אינה בגדר סנקציה והמשך ההשעיה אינו מהווה 'עינוי דין', אלא קביעה נורמטיבית שלפיה בהמשך הכהונה של ראש הרשות ישנה פגיעה חמורה בטוהר המידות ובאמון הציבור ברשויות השלטון". לדברי בג"ץ, "ההסדר שנקבע בחוק הרשויות המקומיות (הסדר ההשעיה) אימץ ברובו את ההכרעה הנורמטיבית בעניין ראשי הערים, שלפיה לא ניתן להשלים עם מצב שבו כהונתו של ראש הרשות המקומית נמשכת כסדרה כאשר אישומים פליליים חמורים תלויים ועומדים נגדו".
מסנגוריו של גנדלמן, עורכי הדין ליאור אפשטיין ועמית חדד נמסר: "אנחנו מרוכזים וממוקדים בהתחלת שמיעת ההוכחות בתיק שמתחילות ביום חמישי הקרוב".
הקרב החל, הזכירו הסנגורים – כבר בשלב הטענות המקדמיות, הפרקליטות משכה והוציאה מהתיק את הצילומים, תיעוד הוידאו שבוצע בלשכת ראש העיר במסגרת צו האזנת הסתר – לאחר שההגנה טענה כי "צילום סתר" אינו מעוגן בחוק. נציגי המדינה נמנעו מלהתעמת עם הטענה, והודיעו כי לא יגישו את התיעוד הוויזואלי של פגישות ראש העיר גנדלמן בלשכתו עם עסקנים, משום שלדבריהם ההקלטות הקוליות מספקות. השופט בתיק שלמה בנג'ו יידרש בהמשך לקבוע את חוקיות פעולתן של רשויות החקירה בתיק.
