בזמנים הרלוונטיים לתיק החקירה בפרשת ייבוא הקוקאין במטוסי אל-על, מי שכיהן כשר הביטחון היה ראש הממשלה בנימין נתניהו. אחד הנאשמים המרכזיים בתיק הוא רמי יוגב, ששימש בתפקיד בכיר באגף הביטחון באל-על. בשל כך, נתניהו בכובעו כשר ביטחון הוציא בזמנו תעודת חיסיון על מקורות המידע של שירותי הביטחון, שיטות ודרכי פעולה, פעילות מבצעית, נהלי עבודה, החלטות ממשלה חסויות הנוגעות לתחום אבטחת התעופה ושדות התעופה, הימצאם של אמצעים טכנולוגים לצרכי אבטחת התעופה ושדות התעופה, ונושאים נוספים הקשורים לכך.
כאשר סנגוריו של קצין הביטחון יוגב – עו"ד אבי כהן ועורכות הדין פרידה וול, ויפה זמיר וסיגל יער – קיבלו לידיהם את חומרי החקירה בתיק, התברר כי מכוח תעודת החיסיון הושחרו גם מילים וקטעים בתיעוד חקירותיו של יוגב במשטרה. לפיכך, הסנגורים הגישו לבית המשפט העליון עתירה לגילוי ראיה, שבה טענו כי השחרת הקטעים המדוברים פוגעת בהגנתו של יוגב.
לטענת הסנגורים, יוגב נדרש לתשובותיו-שלו לשאלות שנשאל במסגרת חקירתו, כדי שיתאפשר לו לתת בבית המשפט הסבר מלא באשר לגרסתו. בהתאם לכך, נטען, הוא רשאי להסתמך בעדותו בבית המשפט על גרסתו בחקירה כראיה לטובתו. "עצם העובדה שרשויות החקירה החליטו לשאול אותו שאלות מסוימות במהלך חקירתו, מצביע על כך שתשובותיו רלוונטיות להוכחת או להפרכת אשמתו", טוענים הסנגורים ומוסיפים: "הטלת חיסיון על תשובותיו-שלו בחקירות פוגעת בזכות הטיעון שלו ובזכותו החוקתית להליך הוגן".
לדברי עו"ד כהן, קיימת "חשיבות עליונה" לכך שחקירותיו של העותר תוצגנה במלואן ובשלמותן לבית המשפט, כך שניתן יהיה "להתרשם מהודעותיו במשטרה, מהגיונן הפנימי וסדר הדברים".
הסנגורים הוסיפו וטענו, כי נוצר מצב אבסורדי שבו המידע ידוע ליוגב, לסנגוריו וגם לנציגי הפרקליטות, שבפועל מבקשת לחסות את המידע המדובר דווקא מעיני השופטים שדנים בתיק. אי חשיפת המידע החסוי תגרום לעיוות דין, טענו הסנגורים והוסיפו כי לא פעם נקבע בפסיקה כי "שיקולי הצדק דוחים שיקולי ביטחון מקום שבו מדובר בחומר ראיות החיוני להגנתו של הנאשם".
לבקשה זו של הסנגורים לגילוי הראיה הצטרפה כידידת בית המשפט גם הסנגוריה הציבורית. לעמדת הסנגוריה, המדינה אינה רשאית להטיל חיסיון על אמרות נאשם או עדותו לגבי מידע שממילא נמצא ברשותו ובידיעתו, ואשר רלוונטי לניהול הגנתו.
הפרקליטות טענה בתגובה, כי אין להבחין בין עדותו של הנאשם לבין ראיות אחרות, וכי לא ניתן להשיג את תכלית הוראות החיסיון אם הוראות אלה אינן חלות על נאשם, שהוא עד ככל העדים.
מאחר והשאלה המשפטית – האם ניתן להוציא תעודת חיסיון על חקירותיו של נאשם במשטרה במסגרת במשפטו-שלו? – הינה יוצאת דופן, וכמעט ולא נדונה בעבר בערכאות משפטיות, הוחלט כי הרכב של שלושה שופטים ידון בעתירה: יצחק עמית, יוסף אלרון ואלכס שטיין.
השופטים החליטו לאחר דיון מעמיק לדחות את עתירת ההגנה. בנימוקיהם ציינו כי התרשמו ש"אין בחומר ראיה חיונית, אף לא מועילה, להגנתו של העותר". לפי ההחלטה, "במחיקות הרבות יש דברים שחוזרים על עצמם פעמים רבות. בנוסף, אין צורך להידרש לאותם פרטים שנמחקו, באשר לנקודת המוצא שלעותר, בתוקף תפקידו ובמסגרת תפקידו, יש כלל עילה וסיבה לגשת אל סיפון מטוס לאחר נחיתתו ואל מקומות אחרים ברחבי שדה התעופה. נקודת המחלוקת היא, האם ניצל את עבודתו ותפקידו להברחת הסמים כמתואר בכתב האישום…
"ככל שבמהלך עדותו של העותר תתעוררנה מחלוקות אם פרט מסוים בעדות נופל תחת החיסיון, ברי כי הפסקת חקירתו בכל התנגדות והפנייתו לבית המשפט העליון אינה פתרון מעשי", הוסיפו השופטים וקבעו כי במקרה כזה, השופטים במחוזי יהיו רשאים לעיין בחומר ואף "לקבל הסברים במעמד צד אחד על מנת לדון ולהכריע בשאלה אם עובדה מסוימת חוסה תחת חיסיון. זאת, להבדיל מהסמכות להורות על גילוי חומר החוסה תחת תעודת החיסיון".
עו"ד אבי כהן מסר בתגובה: "בית המשפט העליון קיבל את טענתנו כי הוצאת תעודת חסיון שמתייחסת לגרסתו של הנאשם היא מאוד חריגה ויוצאת דופן. הרי מטרת תעודת חסיון הינה לחסות מפני הנאשם וסנגורו ראיות שאינן ידועות לו (זהות מקור משטרתי , מיקום תצפית, שיטות עבודה של המשטרה וכו'), וכאן אנחנו במצב שהנאשם, סנגוריו והתביעה מכירים את החומר החסוי ורק השופט אינו מכיר אותו. זו אנומליה לא ראויה, ולכן זכותו של הנאשם להעיד באופן שוטף ומלא בבית המשפט בניסיון לשכנע בחפותו, כאשר לא יוכל לדבר על דברים מסווגים, בין השאר כיוון שישנם נאשמים נוספים, ובתקווה שלא תיפגע הגנתו".
רמי יוגב, העצור בימים אלה עד תום ההליכים, שימש בתפקיד ראש מדור פיתוח אמצעים באגף הביטחון של חברת אל-על. במסגרת תפקידו עמד בקשר עם מאבטחי מטוסים ועם גורמי ביטחון שונים ונהנה מגישה חופשית לכל השטחים בנתב"ג. נגדו ונגד עשרה נאשמים נוספים הוגש כתב אישום המייחס להם, בין היתר, עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ייבוא סם מסוג קוקאין וניסיון לייבוא קוקאין ב-17 אישומים שונים.
במרכז הפרשה עומד עד מדינה, שעבד אף הוא באגף הביטחון של חברת אל-על, עד שהוחלף בשנת 2010 על ידי יוגב, ובין השניים שררו לאורך השנים קשרי חברות הדוקים. בכל אחד מ-15 המקרים שבהם צלחה הברחת הסם, היה מדובר בהברחת מזוודה המכילה כ-18 ק"ג של קוקאין (בשני מקרים היה מדובר בכתשעה ק"ג קוקאין). עד המדינה קיבל 800 אלף שקל עבור חלקו בייבוא הקוקאין בכל אחת מהפעמים שבהן הוברחה מזוודה, ויוגב קיבל 10,000 שקל בכל פעם. תפקידו היה לתאם את תאריכי ייבוא הסם עם עד המדינה; קבלת המזוודה עם הסמים מהבלדר בפתח המטוס; והעברת המזוודה משטח נמל התעופה אל נהג שהמתין לו ונטל ממנו את המזוודה. הנאשמים בכתב האישום הם, בין היתר, הבלדרים והנהגים, שלאף אחד מהם אין היכרות קודמת עם יוגב.
