"מכל מה ששמעתי בעל פה או בסיפורים, מסלול אהבת האמת אף פעם לא הולך חלק. או שהמשפחה לחצה, או שהפרש הגילאים לא הגיוני, או בחירת החברים.
"אם כבר זיווג שעולה יפה, אז זה מוות, מלחמה או מחלה סוגרים עליו והופכים אותו לרגעי כמו צליל, מהיר כצל, קצר כמו חלום, מהיר כברק, המאיר בזעמו את השמים והארץ, ולפני שתספיק לומר 'ראו', מלתעות האפלה יבלעו אותו. ככה כל ניצוץ בזק נבלע בתוך התוהו".
כך נפתח הסרט "סינג סינג", וכך מסתיים המונולוג המרטיט של האסיר דיוויין ג'י בתחפושת מלך בסוף "חלום ליל קיץ" השייקספירי, לקול תשואות קהל האסירים בכלא "סינג סינג" הנודע לשמצה, הנחשב לכלא המאובטח ביותר בארה"ב, הממוקם 60 ק"מ צפונית לעיר ניו יורק.
(לפני עשרות שנים, כאשר תוכניות שיקום עוד עניינו את שירות בתי הסוהר בישראל, ואת החברה הישראלית, תוכניות כאלה היו שכיחות יחסית. זכורים לכולם ההצגה והסרט "מאחורי הסורגים" של הבמאי אורי ברבש עם ארנון צדוק ואסירים בתפקיד עצמם, ועוד זכור פרויקט "שייקספיר בכלא השרון" של הבמאי ששי סמוכה עם צוות של אסירים. התוכניות הללו זכו להצלחה עצומה בתקשורת ובבתי הסוהר, ואפילו הניבו כמה וכמה הצלחות שיקומיות).
דיוויין ג'י, הכוכב מספר 1 של קבוצת התיאטרון של "סינג סינג", הוא הרוח החיה של תוכנית שיקום באמצעות אמנויות (RTA – Rehabilitation Through the Arts) בה משתתפים אסירים ב"סינג סינג". כל חצי שנה הם מעלים מחזה חדש בהדרכת הבמאי והמחזאי המקצועי ברנט ביואל, היחיד בלהקה שאינו אסיר.
דיוויין ג'י מנסה לשכנע את דיוויין איי, אסיר זהיר, חשדן, מאיים, קשוח ומחוספס, המתקשה לעשות הסבה מעבריין לשחקן.
"כשאנחנו נולדים, אנחנו בוכים, כי נולדנו לבימת שוטים. מי שכתב את זה, ידע משהו", פולט דיוויין איי בכאב.
"וואו, 'המלך ליר' נפל מאיזה ספרייה וקראת כמה שורות?" מתעניין דיוויין ג'י.
ברנט ביואל, במאי לבן בין אסירים שרובם שחורים, נכנס בשערי הכלא ומודיע לקבוצת האסירים שהשתלבה בתוכנית שהוא יהיה הבמאי שלהם והוא יהיה פתוח לכל מה שיעלה להם בראש לעשות בהפקה הקרובה שלהם.
"אני רוצה שתתחילו להסתובב כאילו זכיתם בלוטו", מרים להם ביואל, "וברכות על 'חלום ליל קיץ'. אין ספק, עשיתם עבודה מעולה עם שייקספיר".
"אולי נעלה מחזה של דיוויין ג'י?", מעלה האסיר מייק מייק רעיון, "הוא אחד משלנו".
דיווין ג'י מתלבט. זה לא נראה לו. למחזה שכתב קוראים "האותיות הקטנות", סאגה על מפיק תקליטים שמאבד את אולפן ההקלטות שלו. "זה סיפור על הסכנות של שאפתנות יתר. כל מערכות היחסים בעולם כוללות אותיות קטנות", מתמצת דיוויין ג'י את המסר המוצפן בו.
דיוויין איי, הקשוח הסרבן, השתכנע בסוף להצטרף לתוכנית אבל הוא תוהה מדוע כל המחזות חייבים להיות רציניים. "כל יום יש פה טראומה, דרמה, טרגדיות. אני חושב שהחבר'ה יעריכו קומדיות".
ואז קופצים לאוויר עוד רעיונות של עוד אסירים: אולי קומדיה על בוקרים כמו "אוכפים לוהטים"?
אולי קומדיה על מצרים העתיקה? "נוכל להכניס לשם את 'המלט'.
אפשר לעשות משהו ביער, רובין הוד, משהו כזה.
פיטר פן,
סיוט ברחוב אלם עם פרדי קרוגר האיום.
אחרי שלל הרעיונות מחליט ביואל הבמאי להעלות קומדיה שתהיה מיקס של כל רעיונותיהם, עם מסגרת של מסע בזמן.
מי יכתוב?
דיוויין ג'י, מחזאי בהתהוות, טוען שזה גדול עליו, וביואל מחליט לכתוב את זה בכוחות עצמו.
"זה יהיה יותר קל מכל המחזות על המוות שאנחנו עושים", מתלוצץ מייק מייק.
"קל למות, אבל קשה להצחיק", מוסיף ביואל תובנה של אין חכם כבעל ניסיון.
"חיצי הגורל שלי באים מבפנים"
אחרי כשבוע חוזר ביואל לקבוצה עם המחזה שכתב, "שוברים את צופן המומיה".
"יש כאן פיראטים, מצרים, שודדי ים, קרבות ירי מהמערב הפרוע, אפילו הכנסתי קצת מהמגפה השחורה וגלדיאטורים רומאיים, כי בזמנו זה נראה חכם. יש גם כמה ריקודים, מונולוג מהמלט, אבל במרכז הסיפור עומד נסיך מצרי, שעוקב אחרי רמזים בזמן למצוא את אימא שלו", מתמצת ביואל את תוכן המחזה. "תבחרו דמות שאתם מזדהים איתה. התפקידים רשומים על הלוח. יש פה מספיק חומר לתפקיד אחד לכל אחד".
שלב האודישנים מתחיל ודיוויין ג'י מנהיג הקבוצה נבחן בטבעיות לתפקיד המלט, אלא שאז הבמאי ביואל מאתגר אותו ומציע שגם דיוויין איי הבעייתי מכולם ייבחן לתפקיד המלט.
דיוויין ג'י לא ממש אוהב את הרעיון שמישהו יגנוב לו את המלט, אך משלים באהבה עם רוע הגזירה.
אחרי עבודה אינטנסיבית על התפקידים, תוהה אחד האסירים בפני הבמאי האם לכל הדמויות במחזה יש בכלל שפה משותפת?
"שאלה טובה", משיב ביואל. "תזכרו שזאת קומדיה, אז אנחנו יכולים לקחת כמה חירויות וליהנות עם זה. תוכל להמציא את זה".
אחרי אינספור חזרות על תפקיד המלט התובעני, דיוויין איי מרים ידיים. "התרגילים האלה דפוקים", הוא טוען בפני דיוויין ג'י.
"אם יש לך סכין, תיפטר ממנו", תובע ממנו דיוויין ג'י.
"אתה לא תגיד לי איך אני צריך להתנהג בכלא", צורח עליו דיוויין איי, "אל תביא אותי יותר לפינות האפלות האלה".
בסוף מתרצה דיוויין איי וחוזר לנעליו הגדולות של המלט. באחת החזרות אחד האסירים הולך מאחוריו וזה מביא לו את הקריז. "למה אתה הולך מאחוריי?", הוא צורח עליו.
"כי אני צריך ללכת מאחוריך. ככה כתוב במחזה".
דיוויין איי עוצר את החזרה. אין לו יותר עצבים לבולשיט הזה שנקרא תיאטרון ומאיים לעזוב.
"גם אני הייתי פעם חיית אדם, גבר", צורח עליו שון "דינו" ג'ונסון, "הזעם שלי הרס אותי. עד שבוקר אחד, בארוחת בוקר, מישהו הגיע לבחור שישב מולי, וחתך אותו מאוזן לאוזן. כולנו ישבנו שם כשהדם זרם על הבגדים והפנים שלנו, והעמדנו פנים שזה נורמלי. אחי, אנחנו כאן כדי להיות שוב בני אדם. כדי ללבוש בגדים יפים ולרקוד וליהנות מהדברים שלא נמצאים במציאות שלנו".
בין החזרות מתקרבים דיווין ג'י מנהיג הקבוצה לדיוויין איי הבעייתי ומתחילים לדבר כחברים לכל דבר.
"מה שלום הילדה שלך?", שואל דיוויין איי את דיוויין ג'י, שמספר לו שיש לו שלושה ילדים, שתי בנות ובן – דוויקווה, דנייז'ה וקארון, "שנולד בדיוק כשנכנסתי לכאן, וגם הוא רוצה להיות שחקן כמו כל המשוגעים כאן".
"כשנכנסתי לכאן", משתף דיוויין איי, "הבן שלי היה צעיר מאוד. החבר'ה בשכונה טיפלו בו, כי הוא הבן שלי. פרשו לו שטיח אדום. מהר מאד הוא התחיל לעשות מה שאני עשיתי, ועכשיו הוא בכלא בדיוק כמוני, עם מדים ירוקים של אסיר.
"חיצי הגורל האכזר שלי באים מבפנים, וכל העמדת הפנים הזאת והמשחק והתארים האקדמיים, לא משנים את זה שאני גנגסטר. זה הגורל שלי וזה מה שמחכה לי בחוץ. זה כמו המלט. הוא בסך הכל רוצה את מריאן והוא נלחם נגד כל הצבא היווני, אבל למה?.
"אני שוכח כמה הגרסה הזאת של 'המלט' שונה מהמקור. מה שאני כן יודע זה שאתה אמן בנפשך. זה מביא חלקים נסתרים בך שהיו רדומים. לך על זה ותסמוך על זה. תשאיר את כל הדברים האחרים מאחוריך. לך על זה עד הסוף".
להיות שוב בני אדם
ואז עולה דיוויין איי לבמה, נכנס עד עמקי נשמתו לתפקיד המלט וזועק במונולוג קורע לב את המונולוג האלמותי:
"להיות או לא להיות? זאת השאלה. מה נעלה יותר: לשאת באורך רוח חיצי גורל אכזר, או לצאת חמוש מול ים הייסורים, למרוד, לשים להם קץ. למות. לישון ולהגיד שבשינה אנחנו מחסלים את אלף מכאובי הלב שהבשר והדם יורש. צריך להתפלל באדיקות לסוף השלם הזה".
דיוויין ג'י ומייק מייק, חברו הטוב ושותפו להנהלת הקבוצה, מתרגשים מכל העניין.
"תחשוב", מתפייט מייק מייק, "אתה יודע מה ממש כייפי? לשחק את כל הדמויות והשמות האלה בהצגה הזאת. אלה כל החיים שלי. זה כמו משחק השמות. השם הנוצרי שלי הוא מיגל פרנסיסקו בנחמין גרסון. סבתא שלי קראה לי מיגליטו. היא היתה אלוהים בשבילי. מה ששבר אותה היו הסמים שלקחתי".
לפתע, אאוט אוף דה בלו, מייק מייק מת ממפרצת במוח ואבל כבד משתלט על הקבוצה, שמתכנסת בתוך עצמה ולוקחת טיים אאוט מהחזרות הקדחתניות.
"אני יכול להבין מישהו שתולה את עצמו. אני אפילו יכול להבין שדוקרים מישהו. אבל מפרצת במוח? אני לא מבין את זה", מבכה דיוויין איי את מייק מייק.
קאט לקרקע המציאות המרה מאחורי הסורגים – ועדת השחרורים.
דיוויין ג'י עובר שימוע אצל עו"ד שרון וושינגטון ושני עוזריה על הרשעתו בשני תיקים: רצח מדרגה שנייה והחזקת נשק, עליהם נידון ל-25 שנות מאסר.
מדובר ברצח ממרס 1988 של רנדל בירץ', שנורה פעמיים בראשו ובגופו.
דיוויין ג'י, שחקר במשך עשור את התיק שלו, גילה לתדהמתו הקלטה של אדם אחר שהודה בפשע, הקלטה שנקברה עם ראיות מרכזיות אחרות.
הבעיה: האדם הזה נפטר ובמשרד התובע המחוזי לא חוזרים לוועדת השימוע, מה שיוצר בעיה משפטית מסובכת.
דיוויין ג'י מעלה בפני ועדת השחרורים עוד סיבה שיכולה להקל בעונשו: תוכנית התיאטרון (RTA) שהוא אחד ממייסדיה ומנהליה כבר שנים, תוכנית שנועדה לעזור לאסירים להיות שוב בני אדם ולהתחבר לרגשות שלהם. "אני כותב, מביים ומשחק. כולם כאן עושים כאן המון דברים".
"אז שיחקת בשימוע הזה?", שואלת אותו יו"ר ועדת השימוע בשיא הרצינות.
"אבסולוטלי נוט", משיב דיוויין ג'י במבוכה.
מועד הפרמיירה מתקרב בצעדי ענק. ההתרגשות בשיאה. רגע לפני החזרה הגנרלית מעודד ביואל את רוח שחקניו שמתרגשים עד קצות הציפורניים. "בחזרה הגנרלית אתם יכולים לגדול. בואו ננשום נשימה עמוקה. תשתחררו. מי היה מאמין שתחילת ההחלמה של העולם תתחיל פה, מאחורי החומות של כלא סינג סינג?".
תשכחו מכל סרטי הכלא שראיתם עד היום בחיים.
"סינג סינג" אולי עונה על כל הקריטריונים של סרט כלא המתרחש כולו מאחורי הסורגים, אלא שהפעם הוא מתמקד בצד המואר, הרוחני, היצירתי, האמנותי והאופטימי של אסירים, שמצליחים בזכות תוכנית תיאטרון המהפכנית, להפוך את חלל הכלא המדכא לעולם קסום ושמח שכולו יצירה, שמפעיל תאים אפורים רדומים ופורט על נימי הרגש העדינים ביותר.
לכתבות על סרטי פשע >>
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
לא בכדי הפך "סינג סינג", יצירת מופת חד-פעמית, לאחד מסרטי השנה הבולטים ביותר בארה"ב בשנת 2024, שזכה בשלוש מועמדויות לאוסקר:
השחקן (קולמן דומינגו),
עיבוד לתסריט,
השיר המקורי (Like a Bird).
והדבר הכי חשוב: "סינג סינג" הוא לא רק דרמה קולנועית ברמה הכי גבוהה שיש. הוא גם תיעוד סופר מרגש על כוחו המרפא של התיאטרון והאמונה ביכולת השינוי של האדם, גם בתנאים הקשים ביותר.
אל תחמיצו.
"סינג סינג". Sing Sing. 105 דקות. yes VOD, +STING
במאי: גרג קוודר.
תסריט: גרג קוודר, קלינט בנטלי.
שחקנים:
קולמן דומינגו (דיוויין ג'י),
קלרנס "דיוויין איי" מקלין (בתפקיד עצמו),
פול רייסי (ברנט ביואל),
שון סאן חוזה (מייק מייק),
ג'ון אדריאן ולאסקז (ג'יי ג'יי),
ג'וני סימונס (קליי),
קורנל "נייט" אלסטון (צ'רלי),
שרון וושינגנטון (יו"ר ועדת השימוע),
דיוויד "דאפ" ג'ירודי (בתפקיד עצמו),
פטריק "פרים" גריפין (בתפקיד עצמו),
מוזי איגל (בתפקיד עצמו),
ג'יימס "ביג אי" וויליאמס (בתפקיד עצמו),
שון "דינו" ג'ונסון (בתפקיד עצמו),
דריו פניה (בתפקיד עצמו),
מיגל ולנטין (בתפקיד עצמו),
ג'ון-אדריאן "ג'יי ג'יי" ולסקז (בתפקיד עצמו),
פדרו קוטו (בתפקיד עצמו),
כאמילו "כרמיין" לובאקו (בתפקיד עצמו).
