בחסות המלחמה ניתן לראות כי מתוך רצון למלא את קופת האוצר ולהימנע מהגדלת הגירעון של האוצר, רשות המסים מחפשת פתרונות יצירתיים.
בתחילת ינואר סיפרנו על הסכמת הרשות להתחיל ולקבל סוף סוף דיווחים על הכנסות מפעילות של אזרחים במטבעות דיגיטליים. כעת אנחנו מתבשרים כי בחודש פברואר הרשות תפרסם מבצע חוזר של הליך גילוי מרצון, כלי מס חדשני יחסית שמאפשר לאזרחים שביצעו עבירות מס (אי דיווח, תשלום מס בחסר וכדומה) לדווח על הכנסות כאלה מרצונם בעבר ההליך נעשה באופן אנונימי ובדיסקרטיות בתמורה לריכוך ההליך הפלילי נגדם. המוטו של הליך גילוי מרצון מצוי בהנחה, שמדובר ב-win win situation, האזרח שהעלים הכנסות "מנקה שולחן" מחד, ואילו המדינה מקבלת מס שלא שולם מאידך.
נוהלים קודמים שפורסמו בשנים 2005 ו-2014 הביאו להעשרת קופת המדינה, בשנת 2019 הסתיים "נוהל הגילוי מרצון", האחרון.
לאור הגאות בפעילות הכלכלית בישראל יש כל הזמן ציפייה שהליך חוזר של גילוי מרצון יפורסם בשנית, דברים ברוח זו אמר סמנכ"ל לעניינים מקצועיים לשעבר ברשות, רונלד עם שלם בסוף שנת 2020, אלא שהפעלה חוזרת של הנוהל התעכבה בין היתר בשל דרישות שהציבה הפרקליטות.
שם יש קושי מובנה לפטור מאחריות פלילית אזרחים שנתפסו בעבירות מס שבצעו, אני מכנה זאת "בן חורג" להליך הפלילי, שכן מדובר בעבירות מסורתיות כמו למשל גניבה, לא ניתן להתוודות עליהן ולנקות שולחן תמורת כסף.
גם מבקר המדינה מתח ביקורת על הליכי גילוי מרצון לאורך השנים, שכן הם מאפשרים עקיפה של עקרונות הרשות לאיסור הלבנת הון ויוצרים תשתית להלבנת כספים.
לנוכח הדברים קיימת ציפייה שהביקורת תיושם בנוהל שיפורסם השנה ולכן התנאים יהיו שונים מהתנאים שהוצבו בהליך גילוי מרצון בעבר.
יש לציין כי בשנים האחרונות למרות שנוהל גילוי מרצון לא פורסם, בפרקטיקה הליכים של מעין גילוי הליכים פליליים מרצון התקיימו ומתקיימים באופן לא רשמי, אלא שלא ניתנת בהם חסינות מהרשעה פלילית כמו בהליכי גילוי מרצון הרשמיים.
תמורות רבות חלו מאז פורסם הנוהל האחרון. מגיפת הקורונה, המלחמה באוקראינה. חוקים פיסקאלים (מיסוי) שקידם הרגולטור במטרה להדק את הפיקוח על אזרחים, ביניהם חוק צמצום השימוש בכסף מזומן שמטרתו למנוע הלבנת הון, וכן נעשו ניסיונות להחיל חובה לדווח על החזקת כסף מזומן בהיקף של למעלה מ-50 אלף שקל. קיימת גם חובה לדווח על מקורות לרכישת דירה, שמגדילה את מאגרי המידע שבידי הרשות.
כל הצעדים הללו ננקטו במטרה להקשות על שימוש בהכנסה לא מדווחת, מה שגרם לאזרחים רבים לצפות בדריכות לפרסום נוהל של גילוי מרצון.
אלא שב-7 אוקטובר 2023 הקלפים נטרפו בכל תחומי החיים, וכך גם בתחום הכלכלי. המלחמה בעזה וזו המתעצמת מול חיזבאללה בלבנון בעת כתיבת שורות אלו ממש, קידמו את התמריץ של האוצר ליצירת פלטפורמה שתתגבר על הקשיים שגרמו לעיכוב הפעלה של נוהל גילוי מרצון עד כה, ולאחרונה יצאה הודעת דוברות של רשות המסים על נוהל גילוי מרצון שיפורסם בפברואר.
היתרון בהסדרים הקודמים של הגילוי מרצון היה "החסינות הפלילית", סוכרייה מתקתקה שהוענקה לפונים, בין היתר גם בכך שהשמות שלהם לא פורסמו, זאת בניגוד להליך הכופר המוכר, שגם הוא היה חסוי בעבר.
בעקבות עתירה של "חופש המידע" משנת 2008 הוחלט לחשוף את שמות משלמי הכופר (עבור עבירות מס) ומאז שמות הפונים בהליכי כופר מפורסמים לציבור.
נותר לנו חודש לראות האם זה מה שיקרה גם עם מי שיבקשו להיכנס לנוהל של גילוי מרצון החדש.
על הרקע הזה, ובצל החשש מהאטה כלכלית עקב המלחמה, מעניין לראות האם יהיו תנאים מקלים בנוהל גילוי מרצון החדש שיפורסם בקרוב.
ועוד נקודה מעניינת, בנסיבות שנוצרו חל שינוי בעמדת הנישומים, שעד למלחמה חפצו בפרסום נוהל גילוי מרצון יותר מהמדינה, וכעת מערכת השיקולים שלהם השתנתה. אני מעריכה שרשות המסים תחכים להחיל תנאים אטרקטיביים עבור הנישומים, על מנת שישתלם להם להיכנס בגדרי הגילוי מרצון ולהעשיר את הקופה הציבורית.
