בפני שופט בית משפט השלום בתל אביב, עלאא מסארווה, הונחה בעיה.
תושב העיר הואשם בתקיפת חברתו שהתגוררה איתו באותה תקופה בדירה משותפת בתל אביב, אבל התביעה ביקשה מהשופט להרשיע את הגבר (35) על סמך הקלטת שיחה של האישה למוקד 100, שבה טענה כי חברה תקף אותה. זאת, לאחר שכשלו כל ניסיונות התביעה להביא את האישה לעדות בבית המשפט כשלו.
לפי כתב האישום, המתלוננת חזרה לפנות בוקר הביתה מבילוי עם חברותיה. נטען כי במהלך ויכוח עם הנאשם, הוא אחז בכתפיה, הפילה ארצה, גרר אותה תוך אחיזה בשערות ראשה ובעט בה בגבה כאשר שכבה על הרצפה. התביעה טענה כי כתוצאה מכך נגרמו לה חבלות בגופה.
המתלוננת עצמה סירבה להתלונן, וכתב האישום נגד הגבר הוגש על בסיס חקירת המשטרה בלבד.
הנאשם הכחיש את המיוחס לו וטען כי היו באירוע דחיפות הדדיות ותו לא. ב-27 בינואר 2019 הוא כפר במיוחס לו רשמית בבית המשפט.
ב-27 באוקטובר 2019 היה אמור להתקיים דיון הוכחות, אך המתלוננת לא התייצבה לדיון. התובע ציין בדיון כי התביעה ניסתה לאתר אותה, ללא הצלחה, מאחר שלא ענתה לטלפונים. עו"ד אבי כהן שייצג את הנאשם יחד עם עו"ד יפה זמיר ממשרדו ביקש לבטל את כתב האישום, אך השופט מסארווה נענה לבקשת התובע לנסות ולאתר את המתלוננת כדי לשקול את המשך צעדי התביעה בתיק.
בהמשך הודיעה התביעה כי המתלוננת אותרה, ולכן נקבע שוב דיון הוכחות.
דיון ההוכחות היה אמור להתקיים ב-23 ביוני השנה, אלא שאז שוב ציין נציג התביעה כי "יש בעיה באיתור העדה". "אנו סבורים שנוכל לאתר אותה ולהביאה לעדות", אמר התובע וביקש מהשופט מסארווה לדחות את הדיון פעם נוספת, כדי לאפשר לתביעה לבקש עיכוב הליכים מהיועץ המשפטי לממשלה.
השופט מסארווה סירב בנימוק שהיענות לבקשה זו תביא לפגיעה קשה בזכויות הנאשם. "האפשרות לשים את התיק 'על המדף' בהמתנה לאיתור עדים, גם אם היא קיימת באופן פורמאלי, היא אפשרות שיש להימנע ממנה בהיותה מנוגדת לעיקרון לפיו משפטים יחלו ויסתיימו בהקדם האפשרי", ציין השופט.
בעקבות החלטה זו, באותו דיון העידו שני עדים טכניים, והוגשה לבית המשפט הקלטת שמע שבה נשמעת המתלוננת בשיחה עם מוקד 100 של המשטרה. לאחר מכן הכריזה התביעה "אלו עדיי". מיד לאחר מכן הודיע עו"ד כהן שהנאשם בוחר שלא להעיד, והכריז אף הוא: "אלו עדיי".
במסגרת הטיעונים שלפני הכרעת הדין ביקשה התביעה לקבל את קלטת השמע למוקד 100 כאמירת קורבן עבירה המהווה עדות קבילה, שעליה ניתן לבסס את הרשעת הנאשם. עו"ד כהן התנגד כמובן.
השופט מסארווה ציין בהכרעת הדין כי "שאיפתה של התביעה להרשיע מבלי שעדת התביעה הראשית התייצבה למשפט מעוררת קשיים שונים". לדבריו, בתיק אלימות במשפחה מדובר בדרך כלל ב"עדות מול עדות, גרסה מול גרסה", ולכן יש חשיבות עצומה לעדות של המתלוננת בבית המשפט, גם כדי שבית המשפט יתרשם מעדותה, וגם כדי לאפשר להגנה חקירה נגדית.
לפיכך קבע השופט כי "עתירת התביעה להרשעת הנאשם, על אף שהמתלוננת לא העידה כלל, וזאת על בסיס תוכן שיחה מוקלטת של המתלוננת עם 'מוקד 100', גם כאשר לוקחים בחשבון סימנים שונים שיכולים לתמוך באותנטיות של הדברים, כגון בכיה של המתלוננת, צעקות שנשמעו ברקע השיחה ודברי המתלוננת עצמם, איננה יכולה להתקבל".
השופט קבע בהמשך החלטתו כי לא ניתן לקבל את ההקלטה כראיה קבילה. לדבריו, ניתן היה להכשיר את ההקלטה במצבים מסוימים כראיה קבילה, אך לא במצב שבו מדובר באמירה של מישהו אשר אינו מעיד כעד במשפט.
השופט מסארווה התייחס גם לטענת התביעה לפיה הקושי לאתר את המתלוננת הינו "קושי אובייקטיבי". לדבריו, הכרה בקושי לאיתור עד כקושי אובייקטיבי "שיכול להכשיר הגשת עדות מפי השמועה כראיה קבילה, עלולות להיות השלכות רוחב קשות על המשפט הפלילי". הרשעה ללא עדות וחקירה נגדית, הוסיף השופט, היא מתכון לטעויות במשפט פלילי, מאחר ש"מכוח הזכות למשפט הוגן – יש לאפשר לצד האחר להתעמת עם הגרסה העובדתית שמציג יריבו".
בשל כל אלה, השופט החליט לזכות את הנאשם מהמיוחס לו.
