
שופט בית משפט העליון, חאלד כבוב, שוב עומד במרכזו של מסע רדיפה. הפעם, פרסום עיתונאי כביכול על בסיס תלונה קטנונית וקנטרנית של ארגוני ימין קיצוניים, מה שמרגיש כמו קמפיין פוליטי מדיף ריח רע של מניעים פסולים על רקע לאומני גזעני מצד חברי הכנסת של הימין הקיצוני בוועדה לבחירת שופטים.
על בסיס כל אלה, העיתונאי אבישי גרינצייג מתאגיד "כאן 11" פרסם בחודש האחרון סדרת טענות לעבירות אתיות כביכול שעבר השופט כבוב, ואת הכוונה לדרוש את הדחתו.
לפני שנתיים השופט כבוב עשה היסטוריה כשהיה לשופט הערבי המוסלמי הראשון שנבחר לבית משפט העליון, אחרי קריירה של 25 שנות שיפוט. כבוב, תושב יפו, קנה לו שם של שופט יסודי שצבר מומחיות כשופט מוביל בתיקים הפליליים הכלכליים הגדולים בישראל, מי שדן בתיקי ההונאות הגדולות בשוק ההון, פרשות דנקנר, ברמלי, פסגות ועוד.
השופט כבוב היה סגן נשיא בית משפט המחוזי בתל אביב כאשר נבחר לעליון בפברואר 2022, בעת כהונתה של ממשלת השינוי. הוועדה לבחירת שופטים, בראשות שר המשפטים גדעון סער עם חברי ועדה מהימין ומהשמאל בחרו ארבעה שופטים לעליון, בחלוקה שווה. מחד שני שופטים שמרנים, יחיאל כשר וגילה שטייניץ, רעייתו של השר לשעבר מהליכוד, ומנגד שני שופטים מהמחנה הליברלי, רות רונן וחאלד כבוב.
בחירתו של כבוב תמיד היתה לצנינים בעיני פעילי הימין הלאומני קיצוני אשר שמו להם ליעד אסטרטגי את ההשתלטות על בית משפט העליון, ובמסגרת זו ניסו למנוע בעילות סרק את מינויו של כבוב לעליון. גם ההפיכה המשפטית של יריב לוין ושמחה רוטמן, שכשלה, הציבה את שינוי פני בית משפט העליון כמטרה מרכזית, אלא שהפוליטיקאים של מפלגות הימין הקיצוני לא ויתרו על מטרותיהם ארוכות הטווח, גם אם אלה נבלמו לעת עתה.
בחודש האחרון גרינצייג פרסם שלוש כתבות, שהמקור להן אינו ידוע רשמית, הגם שפעילי הימין מצאו בהן כלי לניגוח זול של השופט היפואי הערבי הראשון בבית משפט העליון. שתי כתבות עסקו בתמונת דיוקן של אביה אותה תלתה הבת, עו"ד מרים כבוב במשרדה ביפו. לפני כחודש עו"ד כבוב העוסקת בנדל"ן ובמשפט אזרחי העתיקה את כתובת משכנה מרחוב יהודה הימית לרחוב יפת ביפו, ואביה ביקר במשרד כשבוע אחרי ההשקה.
על פי "התחקיר" של גרינצייג, השופט הצטלם על רקע דיוקנו התלוי לראווה על קירות המשרד של בתו. זה היה "האירוע המפליל" הראשון, מבחינת גרינצייג השופט ידע כי בתו מפרסמת את תמונת אביה ברשתות החברתיות.
על בסיס הפרסום הזה, שעבר את המסננת המקצועית של מערכת חדשות כאן 11, שני ארגונים מהימין הקיצוני העוינים את בית המשפט העליון ומזוהים עם הרעיון "לעלות עם די-ניין" על בית המשפט, הגישו תלונה לנציב התלונות על השופטים, אורי שהם.
הארגון הראשון הוא "התנועה למשילות ודמוקרטיה" שיוסדה על ידי ח"כ שמחה רוטמן עוד כשהיה עורך דין פרטי, ומונהגת היום על ידי שותפיו בימין העמוק.
הארגון השני שהתלונן על התמונה של השופט כבוב במשרדה של בתו היה ארגון "בצלמו" בראשות שי גליק, שהתפרסם כבר כגוף המציב שופטים ערבים כמטרה, ומתייחס בעוינות לרעיונות ליברליים כמו דו קיום. בשנה שעברה למשל הגיש "בצלמו" תלונה נגד שופט בית הדין השרעי בבקה אל גרביה, עבד אל כרים עבאס, שאישר השתתפות בכנס ארגון גבעת חביבה ל"דו קיום בין יהודים וערבים ולהטמעת תרבות גישורית". בארגון "בצלמו" טענו כי לפי סדר היום מדובר בכנס פוליטי והשתתפות שופט בו היא עבירה אתית.

שני הגופים שהתלוננו על השופט כבוב לאחרונה, בליווי תקשורתי צמוד לכתבות של גרינצייג בכאן 11, טענו כי השופט העליון ביצע "עבירה אתית חמורה" – נתן יד לבתו להשתמש בדיוקנו כדי לפרסם את משרדה.
השופט כבוב הבהיר בתשובה לתלונות ולכאן 11, כי בתו היא עורכת דין עצמאית, וכי הוא ביקר במשרדה באופן פרטי, כאב לבתו, שבוע אחרי הפתיחה וללא מוזמנים. באותו ביקור פרטי בתו צלמה אותו במשרד אך אין לו אחריות לתמונות שבתו פרסמה ברשת, והפרסום לא נעשה באישורו. "לא ידעתי שצילומי לצד התמונה יפורסם כלל, הופתעתי שהתמונה פורסמה על ידי בתי, כעסתי ודרשתי הסרה מיידית של התמונה", מסר בתגובה לנציב הביקורת.
הנציב שהם ציין כי "שימוש בתפקיד שופט" כדי לקדם משרד של בן משפחה הוא אסור מבחינת כללי האתיקה; אבל, מאחר והשופט כבוב טען כי לא ידע שצילומו במשרד מיועד לפרסום ברשת, לא ניתן לומר שהיה מודע לפרסום.
בעקבות דרישת אביה עו"ד מרים כבוב הסירה את התמונה מהמשרד ומהרשתות החברתיות, בכך באה לקיצה הפרשה, והנציב דחה את התלונה.

נפגשים ב"פוסטה"
אלא שגרינצייג לא השתכנע מתשובת השופט כבוב ומקביעת הנציב. לדעתו, השופט הטעה את נציב הביקורת כשמסר לו כי לא השתתף באירוע ההשקה האחרון למשרד של בתו מרים.
בראיון עם השופט שערך למחרת הפרסום ניר גונטאז', האקטיביסט ההיתולי של "מוסף הארץ", השופט שב והבהיר כי תמונות שפורסמו ובהן הוא נראה לצד מוזמנים צולמו בפתיחת משרדה הראשון של בתו מרים, לפני שמונה שנים!!! השופט הבהיר כי בהיותו שופט עליון הוא לא נכח בשום אירוע רשמי של חנוכת המשרד החדש של בתו.
כדי למשוך את הקמפיין הטלוויזיוני ולהפריך כביכול את תגובת השופט, גרינצייג גייס כתבה מאתר "פוסטה", שפורסמה לפני שש שנים – ב-1 מאי 2018 (!). הכתבה תחת הכותרת "הגירל פאואר של משפחת כבוב" עסקה בשיתוף פעולה מקצועי ומעניין בין שתי האחיות היפהפיות ממשפחת המשפטנים שמעריצות את אביהן, עו"ד מרים כבוב ועו"ד נבילה כבוב, שהצטלמו במשרדן המשותף אז לצד תמונת אביהן, הרבה לפני שהוא מונה לשופט עליון.
אבל הכתבה ב"פוסטה" מ-2018 צורפה ל"תחקיר" של גרינצייג כראיה מרשיעה מספר 2, לכך שעורכות הדין הצעירות לבית כבוב מצטלמות על רקע הדיוקן של אביהן כבר מן העשור שעבר.
העובדה שהתלונה על כך שהצילום מהווה עבירה אתית חמורה עולה רק עכשיו מצביעה על השימוש המניפולטיבי בנשק התלונות והתחקיר העיתונאי, שכן הפרסומים על השופט ובנותיו היו פומביים ולא הוסתרו מעולם, נהפוך הוא.

משפחת המשפטנים מיפו
למצקצקים על מתיחת הגבולות כביכול נזכיר כי מדובר במשפחה ייחודית, יחידה מסוגה בנוף המשפט בישראל. כל ששת ילדיו של השופט כבוב ורעייתו נרימאן, שלושת הבנים ושלוש הבנות, הלכו בעקבות האב המשפיע והנערץ, וכולם עורכי דין כיום.
עו"ד ווליד כבוב, הבכור, מנהל מזה שנים משרד עו"ד פלילי ואזרחי מצליח ביפו (גילוי נאות, הוא מפרסם באתר "פוסטה").
שני האחים, עו"ד מוחמד כבוב ועו"ד אמיר כבוב אמונים על הצד האזרחי במשרד.
גם שלוש הבנות סוללות את דרכן במקצוע, ביחד ולחוד:
עו"ד מרים כבוב
עו"ד נבילה כבוב
עו"ד נורה כבוב הצעירה, שהוסמכה למקצוע לפני פחות משנה.
אגב, תמונה מטקס ההסמכה של עו"ד נורה כבוב עם שני הוריה, חאלד ונרימאן, פורסמה ב"פוסטה" בכתבה נוספת ב-1 באוגוסט לפני שנה. האם על פי גרינצייג ושותפיו לרעיון במערכת החדשות של כאן 11, גם הפרסום הזה, או שמא הצבת התמונה במשרדה, יקימו לשופט עבירה אתית?!
בכתבה נוספת ב"פוסטה" מחודש פברואר 2022, "יפואי בעליון", שסקרה את הקריירה המקצועית של השופט כבוב מאז שהיה עורך דין פלילי מאולומת המעצרים אשר מונה לשופט בית משפט השלום בנתניה (1997) ועד לעליון, כתבנו על השושלת המשפטית המשפחתית: "ההערצה לאבא חאלד היא חלק מהמסורת במשפחת כבוב, צריך לראות את הבן הבכור ווליד בנוכחות אביו כדי להבין את עוצמת הכבוד בקשר הזה, ואולי גם לחזור ולצפות בתמונה של שתי האחיות מרים ונבילה למרגלות התמונה של האב".
מנטליות מהסוג שגרינצייג סטרוק ואחרים מהז'אנר הזה, לעולם לא יבינו.
בסופו של דבר, מדובר בגאוות הדור השני במשפחת כבוב באביהם, וגם גאוות תושבי העיר יפו המוכה והחבולה. מינויו לבית משפט העליון היה אירוע ייחודי גם למדינה, סמל לשוויון ולדמוקרטיה הישראלית. אז מילא גרינצייג העיתונאי שמזוהה עם הימין, אבל האם גם במערכת כאן 11 בטוחים שזו הסיבה להצמיד אות קלון לשופט המוערך אחרי 30 שנות שירות ציבורי, רק משום שילדיו גאים בפסגה הייחודית שכבש כבן מיעוטים?
מתאגיד השידור הציבורי נמסר בתגובה: "אנחנו עומדים מאחורי שורת החשיפות".

הנזק נגרם
המניע הפסול לניפוח העניין נחשף בתגובות נציגי הימין הקיצוני בוועדה לבחירת שופטים, החל ביושב ראש הוועדה, שר המשפטים יריב לוין אויב מוצהר של בית משפט העליון, עבור דרך השרה אורית סטרוק מהציונות הדתית של סמוטריץ, וכלה בח"כ יצחק קרויזר מ"עוצמה יהודית" של בן גביר.
שלושת עוכרי מערכת המשפט הללו עטו על הפרסום המנופח של גרינצייג וכאן 11 כמוצאי שלל רב, והדליפו באמצעות הערוץ הציבורי גם את כוונתם להעלות לסדר היום בוועדה מהלך להדחת השופט כבוב.
מדובר בכותרות חסרות ביסוס, שכן לנציגי הימין הקיצוני אין רוב בוועדה שיאפשר מהלך אנטי דמוקרטי שכזה, אבל מערכת כאן 11 התמסרה עד תום לריבון המתגבש בממשלה ובעולמות הרייטינג, מה שגרר פרסומי המשך מבולבלים רק בזכות ההערכה המקצועית לחדשות 11.
בסופו של יום ובניגוד לכותרות הסרק, לנוכח התנגדות השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין בוועדה, השרה סטרוק וח"כ קרויזר לא הצליחו להביא את העניין לדיון ממשי, אבל הנזק כבר נגרם, למשפחת כבוב ולמשפחת הדו קיום בישראל, מה גם שנציגי הימין הקפידו למסור כי הנושא ישוב ויעלה בדיון הבא.

התמונה עם חולדאי
כדי "לחזק" את הקייס המלאכותי גרינצייג העלה בחדשות כאן 11 תמונה נוספת שפורסמה ברשתות החברתיות, שוב בגלוי ושוב לפני זמן, הפעם על ידי אחיו של השופט אשר חי עשרות שנים בבוסטון, ארה"ב. בחודש מאי 2022, כאשר האח מחמוד כבוב היה בביקור משפחתי בארץ ישבו הוא ואחיו השופט לארוחת בוקר בבית קפה תל אביב, שם נקרה אל שולחנם ראש עיריית תל אביב רון חולדאי.
האח מחמוד כבוב צילם תמונת סלפי משולשת וחייכנית והעלה אותה לרשת החברתית. גרינצייג שהגיע גם לתמונה הזו טען כי התמונה בבית הקפה מוכיחה כי השופט העליון, זה אשר מועמד להדחה בגלל התמונות במשרד של בנותיו, מצוי עכשיו גם בניגוד עניינים, שכן הוא דן בתיקים הנוגעים לעיריית תל אביב (הגם שעורכיו במהדורה לא צירפו דוגמה קונקרטית).
עכשיו השופט כבוב נדרש להגיב שוב לתחקיר שמבוסס על ראיות וירטואליות, תמונות ברשתות חברתיות.
בתגובה המלאה לכאן 11 מסר השופט כי "אין לו חברות אישית עם פוליטיקאים". באשר לחולדאי הוא הוסיף כי "היכרותם היא מעת שילדיו של השופט למדו בגימנסיה העברית וחולדאי היה מנהל בית הספר… השופט הגיע לבית הקפה ופגש באקראי את ראש העיר, שאכל במקום ארוחת בוקר".
גרינצייג ומערכת כאן 11 לא סתרו בידיעה שפרסמו את תגובת השופט, על כך שהמפגש עם חולדאי בבית הקפה היה באקראי, אבל זה לא מנע מהם לפרסם את החשש לניגוד עניינים ואף לחזור ולציין בהקשר זה את ההדחה שבדרך.

מהווקף ועד לנוח'בה
יום למחרת הגיע גרינצייג לתמונות "חשודות" נוספות של השופט כבוב, שתיים או שלוש תמונות שלו באירועים חברתיים וקהילתיים בעיר יפו. הפעם אפילו היה עבריין מורשע בתמונה קבוצתית רבת משתתפים שפורסמה במקומון יפואי באינטרנט, ושוב האיום בהדחה מרצד לו בכיתובים שבתחתית המסך.
זו אינה פעם ראשונה שבה השופט כבוב מסומן על ידי גורמי ימין. בשנת 2018 הוא היה מועמד לעליון. לשכת עורכי הדין, אז בראשות אפי נוה, תמכה בבחירתו, אך הקואליציה הימנית בוועדה בראשות שרת המשפטים איילת שקד מנעה תקדים של מינוי שני שופטים ערבים בעליון, באותה עת כיהן השופט הנוצרי ג'ורג' קרא.
באוקטובר 2021, ממש על סף המינוי המיוחל, נעשה לו ניסיון סיכול נוסף בעקבות תמונה פומבית. הפעם מאירוע בה צולם השופט כבוב עם המופתי של ירושלים, השייח' עכרמה סברי שהעניק לשופט כבוב מגן הוקרה לזכר אביו עבד כבוב, שהיה יו"ר הווקף המוסלמי ביפו. בחוגי בן גביר והימין הציגו את המפגש כך: "המועמד לעליון נפגש עם תומכי טרור מוסלמים".
השופט כבוב הגיב אז באמצעות הרשות השופטת: "אביו של השופט כבוב, שהיה חבר קואופרטיב דן, עסק בפעילות ציבורית במשך כל חייו ובשל פעילותו הענפה מנתה אותו ממשלת ישראל לעמוד בראש הווקף המוסלמי. ב-2020 קיבל בנו של השופט הודעה על כוונה להעניק לסבו ז"ל מגן הוקרה על פועלו למען הקהילה ביפו. השופט השתתף במפגש הקצר עם המופתי כדי לכבד את זכר אביו".
והנה ידיעה שמטעמים ברורים לא כיכבה באתרי הימין, אך כן פורסמה ב"פוסטה". ב-31 אוקטובר 2023 הגישה האגודה לזכויות האזרח עתירה נגד הפגיעה בזכויות האסירים הבטחוניים, העותרים טענו כי הלנת אסירים על הרצפה בצפיפות אינה חוקית. העתירה לא התייחסה דווקא לעצורי ה"נוח'בא" אלא לכל האסירים הבטחוניים.
בית משפט העליון בהרכב שלושה שופטים דחה את העתירה, ומי כתב את פסק הדין? השופט כבוב. "המלחמה נכפתה על מדינת ישראל עקב מתקפת טרור רצחנית, וזהו מנגנון שנועד להתמודד עם מצב חירום…", פסק השופט המוסלמי המוערך, "אין דומה אומדן הפגיעה בזכויות אדם בעיתות מלחמה לאומדנה במצבי שלום".
"ניסיון חיסול פוליטי מתוזמן"
ציד המכשפות של גרינצייג ונציגי הימין בשבוע האחרון, בוועדה למינוי שופטים ובכאן 11, לא נעלם מידיעתם של בכירי לשכת עורכי הדין, שאחרי שניים או שלושה פרסומים החליטו להיכנס לעובי הקורה.
"לא ראוי לקיים דיון חריג ביותר על סמך כתבה בתקשורת, כל תלונה צריכה ראשית להתברר על ידי הגורמים המוסמכים", תקף ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר את חברי הוועדה מהימין על דרישתם לפתוח בהליכי הדחה לשופט. "מעבר לזה, ההתנפלות על כבוד השופט כבוב נראית כמו ניסיון חיסול פוליטי מתוזמן שמטרתו לפגוע במוסד בית משפט העליון בכלל, ובשופטיו בפרט. לא בכדי, המתקפה הנוכחית מתבצעת כלפי שופט בן החברה הערבית, השופט המוסלמי הראשון בבית המשפט העליון.
"לשכת עורכי הדין, ואני כמי שעומד בראשה, לא ניתן יד למתקפה מכוערת זו המדיפה ריח של לאומנות. המאבק על מדינה דמוקרטית ושוויונית, ונגד מדינה משיחית ולאומנית, יתקיים גם בוועדה למינוי שופטים, ובכל מקום בחברה הישראלית, זאת עד שמדינת ישראל תחזור למסלול הדמוקרטי".
ממלאת מקום ראש הלשכה, עו"ד תמי אולמן, כתבה בעקבות הפרסום של גרינצייג על השינוי לכאורה של סדר היום בוועדה למינוי שופטים. "לבי דואב על המסכת האומללה אותה צריך לעבור השופט חאלד כבוב. אמורים לדון בענין צילום תמונתו במשרדה של בתו! אני מתביישת בשר המשפטים שזוהי עמדתו. להדיח שופט מכהן, שופט עליון, על אירוע כל כך שולי, שאולי היה, ואולי לא היה, אבל בוודאי אינו מצדיק הדחה. האם מישהו מסוים מנסה לסגור חשבון עם העובדה שיש לנו שופט מוסלמי מצוין בבית המשפט העליון, ולהלך עליו אימים!? לשכת עורכי הדין לא תיתן לשר המשפטים לנהל הליך סרק שכזה ותתייצב לימין השופט והמערכת, כדי ששיקולים פוליטיים לא יחדרו אל שורותיה. היום זה כבוד השופט חאלד כבוב, אתמול כבוד השופטת טל תדמור. מי יהיה מחר על הכוונת!?".












,תרדו מחיי השופט תתביישו לכם הוא שופט מדהים ומקצועי ומאוד אנושי
כי מה זה באמת משנה מה הוא עשה, העיקר שהוא השופט הערבי המוסלמי הראשון!