תלונה לנציב פינקלשטיין נגד התביעה בראשל"צ: "מקצה שיפורים" על גב הנאשם

שתף כתבה עם חברים

הסנגור שוחח עם התובעת כדי לייתר העדת קטינים בתיק אלימות במשפחה ולשכנע בקיום ראיות מזכות. התובעת מיהרה לבקש השלמת חקירה וביטול עדות המתלוננת שנקבעה ליום למחרת

הסנגור: "בהעדר אמון, יימנעו סנגורים לקיים דין ודברים עם המדינה" (אילוסטרציה: @pressfoto מאתר freepik)

24 שעות לפני המועד בו היתה אמורה המתלוננת בתיק אלימות במשפחה למסור את עדותה בבית משפט ולעמוד לפני חקירה נגדית – התביעה ביקשה לדחות את דיון ההוכחות ולערוך "השלמת חקירה". זאת, כשנה וחצי אחרי הגשת כתב האישום בתיק.
כידוע, השלמת חקירה שמתבצעת לאחר הגשת כתב אישום היא מהלך חריג. השלמת חקירה שמתבצעת בהתראה כה קצרה לפני דיון שנקבע להוכחות, בו אמורה עדת התביעה המרכזית למסור את גרסתה – מהווה מהלך חריג מאוד.

לטענת ההגנה, המהלך הזה שבגינו ביקשה התביעה בבהילות לדחות את מועד ההוכחות, לא היה מקרי.
בקשת התביעה הוגשה אחרי שהתובעת בתיק שוחחה עם הסנגור שביקש לנהל איתה שיח סגור, כדי שתשקול את ניהול התיק וביטולו עקב קשיים ראייתיים שהציג לה – והיא, התובעת, עשתה לכאורה שימוש פסול במידע כדי לתדרך את המתלוננת, להכין אותה ולצייד אותה במידע לקראת עדותה, תוך שבירת כללים הנהוגים בין התביעה לבין ההגנה.

זו התלונה שהוגשה בימים האחרונות לנציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, השופט מנחם פינקלשטיין. התלונה הוגשה על ידי הסנגור עו"ד תמיר אלטיט, נגד תובעת בתיק פלילי המתנהל בבית המשפט בראשון לציון, ונגד ראש שלוחת התביעה המשטרתית, עו"ד איתי שמואלי.

כתב האישום בתיק המדובר הוגש בנובמבר 2023 ומייחס לנאשם שני אירועים בהם איים על בת זוגו ותקף אותה לעיני ילדיהם. התיק נקבע להוכחות ולשמיעת עדות המתלוננת ב-6 בינואר 2025.

בתקופה האחרונה ניהל הסנגור אלטיט הידברות עם התביעה המשטרתית על ראיות מזכות, לשיטתו, שמחייבות בחינה מחדש של התיק על ידי התביעה וחזרה מכתב האישום.
עיקרן של הראיות – עדות ילדיהם של בני הזוג שהיו קטינים בזמן האירוע (בני 14 ו-17, האחרונה כיום בגירה) והמשטרה לא גבתה את עדותם כעדי ראייה. לשיטת הסנגור, גרסאות הקטינים וראיות נוספות מפריכות את האמור בכתב האישום – ובימים האחרונים פנה אל תובעת המשטרה בתיק כדי לייתר ולמנוע הופעת הקטינים בבית משפט לשם מסירת עדויותיהם.
הסנגור הציע כי התובעת תשקול את הראיות עוד לפני פרשת התביעה, כדי שתבחן מחדש האם קיים סיכוי סביר להרשעה וכך תימנע העדת הקטינים על ידו בהמשך.

הסיכום – בהתאם לקודים הנהוגים בהידברות בין תביעה להגנה מחוץ לבית משפט – היה איסור שימוש במידע (שנמסר כאמור כדי לייתר את עדויות הקטינים) לשימוש אחר שמטרתו לתדרך את המתלוננת ולהכינה לחקירה הנגדית של ההגנה.

בתלונה לנציב כתב עו"ד אלטיט כי חשף את ראיות ההגנה לצורך הראוי הנ"ל כדי להגן על הקטינים, ותוך שהוסכם בינו לבין תובעת המשטרה, כי אם לא תיעתר לבקשה לחזור בה מכתב האישום – היא לא תחשוף את ראיות ההגנה בפני המתלוננת במסגרת "ריענון עד" או "השלמת חקירה", אלא תאפשר לה למסור את גרסתה באופן אותנטי בפני בית המשפט.
ואולם, לפי התלונה, התובעת נהגה אחרת, בחוסר תום לב ותוך רמיסת ההליך ההוגן. עוד באותו יום לאחר פנייתו של הסנגור אליה ושיחתו עמה, היא פנתה לבית המשפט וביקשה לדחות את יום עדותה של המתלוננת בתיק שהיה קבוע למחרת, כדי לבצע "השלמת חקירה". השלמה, שלאחריה התובעת תגיע לבית המשפט מתודרכת לקראת חקירה נגדית, כשקו ההגנה לכאורה ידוע לה – בניגוד להתחייבות שנתנה התביעה לסנגור ולכללים המקובלים.

עו"ד אלטיט כתב לנציב כי "ההשתלשלות עולה כדי פגיעה חמורה בזכותו של המתלונן להליך הוגן. המאשימה התנהלה בחוסר תום לב קיצוני העולה כדי שיבוש הליכי משפט. חקר האמת אינו עומד לנגד עיני המאשימה, הרואה עצמה כמי שמחובתה להשיג בכל מחיר הרשעה, גם אגב הפרת הבטחה שלטונית ורמיסת זכויות נאשמים".
הסנגור ציטט את הנחיית פרקליט המדינה בדבר "השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום", הקובעת כי "ככל שהשלב של ההליך מתקדם יותר, כך ידרשו נימוקים ממשיים יותר" להצדקת המהלך החריג.

עו"ד אלטיט כתב: "החלטת התביעה לדחות את דיון ההוכחות כ-16 שעות לפני מועדו, נוכח טענות שהועלו על ידי ההגנה בשלב כה מתקדם של ההליך, תוך שהתביעה מנצלת את פניית ההגנה אליה לשם עריכת מקצה שיפורים, מהווים חוסר תום לב קיצוני ופגיעה מהותית בזכותו של המתלונן להליך הוגן… התנהלות זאת יש בה גם פגיעה באפשרות להתרשם מהעדה ומהימנותה ולהגיע לחקר האמת בדרך של חקירה נגדית.
"אם המאשימה תתנהל בחוסר יושר ותוך הפרת כללי אמון בסיסיים, הרי שבהעדר אמון, יימנעו סנגורים לקיים דין ודברים עם המדינה, מה שיוביל לירידה דרמטית באמון הציבור ולקריסת מערכת המשפט נוכח ניהול משפטים שלא לצורך".

לתביעה המשטרתית הממונה על התיק יש גרסה שונה: לטענתה, הבקשה לערוך השלמת חקירה לא עלתה כלל עקב השיחה עם הסנגור, וסמיכות הזמנים בין האירועים היא אך צירוף מקרים בלבד. לטענת התביעה, מה שהוביל לבקשה להשלמת חקירה היא "שיחת ריענון טלפוני" שערכה התביעה עם המתלוננת ערב עדותה, בה עלו נתונים חדשים "ללא קשר לטענות שהועלו על ידי ההגנה".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מדובר בתיק תלוי ועומד ומשכך לא נרחיב, אולם נבהיר כי התביעה המשטרתית דוחה את האמור בפנייתכם מכל וכל, שכן השלמת החקירה בוצעה בעקבות מידע חדש שמסרה המתלוננת וכמתחייב, ולא בעקבות מידע שמסר עו"ד אלטיט".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *