15 מתנות מקבלת הייזל ריד לכבוד יום הולדתה ה-15.
אחת מהן היא תמונה פסטורלית מצ'ילוואק (שכיית חמד אמריקאית).
"מה זה צ'ילוואק?", שואלת הייזל את אמה מליסה, שפוערת עיניה בתדהמה וחוטפת שוק.
האם חוטפת מבתה את ברכת יום ההולדת, כשמקס, בנה הקטן, מתעניין: "ממי זה?".
מליסה פותחת את מעטפת התמונה ומגלה ציור של אישה ששני שדיה הפכו לאבטיחים נוטפי עסיס אדמדם.
"אימא, כתוב כאן שהוא קרוב משפחה", פולטת הייזל ואמה אומרת: "זה של דוד מבית אבות באורגון", וישר מעבירה נושא.
לאחר מכן היא מטפסת חסרת נשימה לקומה השנייה, פותחת את הכספת ונועלת בתוכה את ברכת הצ'ילוואק.
מליסה ריד היא מאפרת בתוכנית תחקירי פשע אמיתי בהנחייתו של פסיכולוג בשם ד"ר גרג.
אייבי קמפבל, מפיקת התוכנית הנמרצת, כועסת, ומליסה מתעניינת מדוע.
"כי האימא מקולורדו שבתה נרצחה לפני שנה אומרת שהיא מסרבת להתראיין. קוראים לה קאת'י ויבר, תראי אם תצליחי להרגיע אותה. עברה שנה ולשוטרים אין כלום ביד".
"אני לא יודעת אם אני רוצה בכלל להתראיין", אומרת ויבר למאפרת מליסה שהפכה לסוג של תחקירנית. "בעלי אומר שזה גורם לנו להיראות נואשים. לפני כמה חודשים הגיע הנה גבר שהיה מומחה לפשעים אלימים. הוא אמר שחמישה מתוך שישה אמריקאים ייפלו קורבן לפשע אלים בשלב כלשהו של חייהם".
מליסה מנחמת אותה, "פעם קראתי שכל מעשה אלימות הוא כמו אבן שזורקים למים. אם אתה שותק, אדוות הטראומה מתפרשות ומושכות למטה את כל מי שבא איתן במגע. מישהו רצח את בתך, ולאיש הזה אין זכות להמשיך לחיות בלי לשאת בהשלכות. האדם הזה צריך לשלם על מה שהוא עשה ואת חייבת לוודא שהוא יעשה את זה".
המפיקה אייבי מקשיבה רב קשב לניחומיה של מליסה, וקוראת לה החוצה לסדר: "מה זה צריך להביע? אם נאבד אותה, נאבד את המרכיב האמוציונלי של הפשע ואז נהיה בדיוק כמו שאר התוכניות".
בדיוק אז קאתי יוצאת מחדר האיפור ומודיעה למפיקה שהיא מוכנה להתראיין – מליסה המאפרת מחייכת חיוך של ניצחון.
"תתרחק ממני ומהילדים שלי!!!"
רגע אחרי, מליסה מתקשרת מנייד חד פעמי לאסיר בכלא באורגון, כשהוא עונה, היא משחררת את חרצובות לשונה:
"תתרחק ממני ומהילדים שלי!!!".
"אל תתערב בחיים שלי!!!!".
"תפסיק לכתוב לי מכתבים!!!!".
"אני לא קוראת אותם!!!!".
"מעולם לא קראתי!!!",
"ואם תעז לכתוב אי פעם לאחד מהילדים שלי, או תשלח להם את אחד הציורים הפסיכיים שלך, אני נשבעת באלוהים שמשימת חיי תהיה לאמלל אותך!!!!".
"לא אפסיק להגיש תלונות עד שייקחו ממך את כל הזכויות שלך: טלוויזיה, טלפון, אינטרנט, ביקורים, הכול!!!!".
"עשית את מה שעשית, ועכשיו אתה צריך להתמודד עם ההשלכות עד סוף ימיך בתא ארור, קומפליטלי לונלי!!!".
רגע אחרי היא כותשת בנעליה את הנייד החד פעמי ומנתצת אותו לרסיסים.
כשהיא חוזרת למשרדי ההפקה מודיעה לה מזכירתו של ד"ר גרג, שהוא רוצה לדבר איתה ביחידות בלשכתו.
מליסה מופתעת. 20 שנה היא עובדת בתוכנית כמאפרת נטו, ופתאום מנחה התוכנית רוצה לדבר איתה ביחידות ועוד בלשכתו.
כבוד גדול. מעניין למה?
כשהיא נכנסת בצעד מהוסס ללשכתו המפוארת של ד"ר גרג הוא לוחץ את ידה ומציג לה את ג'ון מהמחלקה המשפטית, שיושב על ספה ממול עם פנים מרצינות.
בתזמון מבוים מדויק נכנסת גם אייבי, מפיקת התוכנית, וד"ר גרג שואל אותה מה ידוע לה על האפי פייס קילר.
הקורבן התשיעי
"האפי פייס קילר", שנודע גם בכינוי "רוצח הסמיילי", הוא קית' האנטר ג'ספרסון, שרצח בשנים 1995-1990 שמונה נשים.
30 שנה עברו מאז נגזר עליו מאסר עולם ללא אפשרות לחנינה, במהלכן הקפיד אובססיבית לשלוח מכתבים לבתו, שהתמידה להתכחש לקיומו עלי אדמות.
ואם עד עכשיו מליסה היתה עדין מתוחה ודרוכה, ברגע הזה נשמטות לסתותיה והלב שלה צונח לתחתונים.
אייבי כבר עשתה תחקיר מוקדם ומספרת לד"ר גרג על רוצח סדרתי שהיה נהג משאית וגר באזור, שהיה רוצח סדרתי בשנות ה-90, "אבל היו לו פחות מעשרה קורבנות והוא נהג לחתום על מכתבים ששלח לעיתונים עם סמיילי".
רוצח הסמיילי התקשר לתוכנית ואמר שיש לו מידע בנוגע לרצח, מפתיע ד"ר גרג את מליסה ההמומה. "מר סמיילי הבהיר שיש פה רק שני אנשים שהוא מסכים לדבר איתם. אני ומליסה. אז אני חושב שאת יודעת מה השאלה הבאה שלי: למה?".
"אין לי מושג" פולטת מליסה בבעתה.
"הוא אמר שהוא כותב לך כבר שנים", ממשיך ד"ר גרג. "אל תגידי לי שאת אחת מהנשים האלה שמתאהבות ברוצחים סדרתיים, ועכשיו אנחנו צריכים לחפות עליה, כי הוא אמור להתקשר עוד דקה. או שתספרי לי מה קורה פה, או שהוא יספר לי".
"הוא אבא שלי!!!!!", מפתיעה מליסה את כל הנוכחים בחדר ודממה מעיקה צונחת בכבדות מהתקרה.
השיחה מגיעה: "כאן ד"ר גרג, אני יושב עם אייבי קמפבל, המפיקה שלי לפשעים אמיתיים, עם ג'ון האולר מהמחלקה המשפטית, ומליסה ריד. עם מי אני מדבר? האם זה קית ג'ספרסון? רוצח הסמיילי?".
"אני לא שומע את מליסה, איפה היא?", משיב ג'ספרסון בשאלה.
"לפני שניכנס לזה", ממשיך ד"ר גרג, "אני רוצה להבהיר שאני לא אוהב שמנצלים אותי. אז אם אתה מתקשר אך ורק כדי לחשוף שמליסה היא הבת שלך, היא הקדימה אותך".
הרוצח: "זה לא קשור למליסה, זה קשור לכך שאני רוצה לחשוף את האמת בתקשורת".
"על איזה אמת אנחנו מדברים?" חוקר ד"ר גרג.
"היו תשעה קורבנות", מתוודה ג'ספרסון. "כשהודיתי ב-95' הסתרתי קורבן אחד".
"למה שתסתיר קורבן אחד? רוצחים סדרתיים עושים לפעמים דברים כאלה. אז למה אתה עושה את זה עכשיו?".
"כי אני מזדקן", משיב רוצח הסמיילי ומוסיף: "אני חייב לתקן את המצב כל עוד אני יכול".
"מה שם הקורבן"? מתעניינת אייבי המפיקה.
"ג'יין דו", הוא משיב.
"אתה לא יודע את שמה או שזה שקר?".
"אני יודע הכול, זה פשוט לא יהיה קל כל כך".
"חשבתי שאתה מנסה לתקן את המצב".
"נכון. אבל משעמם בכלא והם מקליטים את השיחות האלה, אני מוכן לספר אך ורק למליסה, פנים מול פנים".
מסע לתחתיות השאול
מאותו רגע נתלשים חייה של מליסה מחייה הקודמים, אחרי שהצליחה להדחיק את הסיפור של אביה, ובנתה בעשר אצבעותיה חיי בורגנות מהוגנים, משפחה לתפארת – בעל חתיך ואיש עסקים מצליח, בן ובת יפים ומחונכים היטב, בפרבר מדושא למשעי בסיאטל.
מעכשיו נשאבת מליסה בעל כורחה, למסע מייסר אל תחתיות השאול, שכולל אינספור פגישות בכלא עם אביה – אחד הרוצחים הנתעבים ביותר בתולדות ארצות הברית, ממנו (כך חשבה לפחות) התנתקה לחלוטין. בדרך היא עוברת מטמורפוזה טוטאלית, ממאפרת אנונימית בתוכנית טלוויזיה נישתית, לסלבריטאית בקנה מידה מגה יבשתי.
האבא מבלה את זמנו בבית הסוהר, ובתו האהובה מבלה את זמנה בהסתרת זהותה האמיתית. אפשר להבין אותה. היא משנה את שם משפחתה ומקפידה שילדיה לא יידעו דבר וחצי דבר על המורשת המשפחתית המפוקפקת, עד שיום אחד מחליט האב ליזום תרגיל טלוויזיוני מבריק, ממנו לא תוכל יותר לברוח: לחקור מיהו החף מפשע שהואשם ברצח שביצע אביה, ובעוד חודשיים יוצא להורג על לא עוול בכפו.
זו, בקליפת אגוז, עלילת שני הפרקים הראשונים של "האפי פייס". בקליפה של פרי קצת גדול יותר, זהו גם סיפורה האמיתי של מליסה ג'י מור, בתו האמיתית של הרוצח הסדרתי המציאותי בהחלט קית' האנטר ג'ספרסון, "האפי פייס קילר" האורגינל.
מור הופיעה בפרק של סדרת הפשע האמיתי Evil Lives Here, והפכה כוכבת בן-ליל. אחר כך הגיעו במרוצה ספר פרי עטה ופודקאסט בן 12 חלקים על פשעי אביה וילדותה.
ועכשיו מגיעים שמונת פרקי הסדרה "האפי פייס" בתוספת דרמטיזציה, ששומרת על זהות העובדות הבסיסיות, אך מוסיפה אלמנטים בדיוניים כדי לתעתע כמה שיותר בצופה.
"האפי פייס" היא לא עוד סדרת פשע אמיתי. היא אמנם מפחידה, לעיתים משתקת, ועוכרת שלווה בדיוק כמו אבותיה הרוחניות (החל מ"שתיקת הכבשים" וכלה ב"דאהמר"), אך בשורה התחתונה מדובר בדרמה משפחתית מרגשת שאומרת, בצורה ברורה וחותכת, שאנחנו לא בוחרים לאיזה הורים אנחנו נולדים, ואם נרצה או לא נרצה, זה אחד מעמודי התווך של חיינו. לטוב ולרע.
רוצחים סדרתיים תמיד ריתקו את יוצרי הקולנוע והטלוויזיה: חניבעל לקטר, ג'פרי דאהמר, איילין וורנוס, דקסטר מורגן וטד בנדי, מהווים רק קמצוץ מרוצחים סדרתיים שראינו על המסך הגדול והקטן. חלקם אנשים אמיתיים שאשכרה הפכו לגיבורי תרבות.
למרות שלא כל רוצח סדרתי, פיקטיבי או אמיתי, זוכה לקבל הכרה הוליוודית, אין ספק שהציבור צמא לצפות בסיפורים הללו, ויעידו על כך ים סדרות הפשע האמיתי שמציפות את הטלוויזיה בשנים האחרונות.
"האפי פייס". Happy Face. שמונה פרקים. HOT VOD ו-NEXT TV; yes VOD ו-STING +.
יוצרת: ג'ניפר קסישיו.
תסריטאים ומפיקים: מישל ורוברט קינג.
שחקנים: אנאלי אשפורד (מליסה ריד), דיוויד הרווד (ד"ר גרג), תמרה טומקילי (אייבי קמפבל), ג'יימס ווק (בן ריד), קיילי אן (הייזל ריד), בנג'מין מקיי (מקס ריד), דניס קווייד (קית' האנטר ג'ספרסון), קיית מארי (מליסה הצעירה), דיימון גפטון (אלייז'ה קרטר), הת'ר ריצ'מונד (ליאה ג'קסטיס).
