בית המשפט העליון קבע בדעת רוב כי אופניים חשמליים אינם עונשים להגדרת "רכב מנועי" על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (12 אוקטובר).
בהתאם לך, קבעו השופטים, דינו של רוכב אופניים הינו כדין הולך רגל. כלומר: במקרה של פציעה בתאונת דרכים, רוכב אופניים חשמליים יהיה זכאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח של הרכב, ממש כפי שקורה עם הולכי רגל.
השופטים יצחק עמית והשופט דוד מינץ קבעו גם כי על תאונה בין הולך רגל לבין אופניים חשמליים לא חל חוק הפיצויים, כך שבמידה והולך רגל נפגע מאופניים חשמליים – הוא יוכל לפעול במסלול של תביעת נזיקין רגילה. בדעת מיעוט היתה השופטת דפנה ברק ארז הסבורה כי אופניים חשמליים הינם רכב מנועי לצורך חוק הפיצויים. זאת לדבריה, בשל הפרשנות הלשונית של מונח זה בחוק הפיצויים, בהתחשב בכך שלאופניים חשמליים יש מנוע חשמלי.
לכתבה המלאה על פסק הדין – לחצו כאן
החלטת בית המשפט העליון משמעותית מפני שעד כה סוגיית האופניים החשמליים בכל הקשור לחוק הפיצויים היתה לא ברורה, שנויה במחלוקת, ובתי משפט שונים פסקו אחרת זה מזה כאשר הסוגיה הובאה בפניהם. למרות חשיבות ההחלטה, הדעות באשר לה חלוקות. בעיריית תל אביב למשל, עיר שבה רוכבי דו גלגלים רבים, סבורים שמדובר בהחלטה טובה. מחזיקת תיק התחבורה בעירייה, וסגנית ראש העיר מיטל להבי: "אני מאוד מרוצה מהפסיקה מפני שכיום רוכבי אופניים נדרשים על פי חוק לרכב בכביש, ובמקרה של תאונה הם מופקרים לגורלם. הפסיקה הזו מבטיחה שרוכב שנפגע מכלי רכב יפוצה על ידי חברת הביטוח של הרכב, בין אם מדובר באופניים בדיווש, אופניים חשמליים או קורקינט חשמלי".
לטענת להבי, המצב האופטימלי הוא כזה שבו הביטוח יכסה פגיעות גם בהולכי רגל וגם באופניים חשמליים, אולם כבר ידוע שרק 10 אחוז מהפצועים בתאונת בין אופניים חשמליים להולכי רגל הם הולכי רגל, ואילו היתר הם הרוכבים. לטענתה, בכל מקרה "צריך להפחית את מספר התאונות על ידי סלילת יותר שבילי אופניים. אם מרחיבים את שבילי האופניים ומורידים אותם מהכביש והמדרכות, מקטינים את התאונות".
להבי מספרת כי בעבר דחה שר האוצר לשעבר משה כחלון את יוזמתה להקצות לטובת נפגעי תאונות אופניים את הכסף שנשאר בקרנית (קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים שתפקידה להבטיח פיצוי לנפגע שנגרמו לו נזקי גוף בתאונת דרכים אך אינו יכול לקבל פיצוי מחברת ביטוח). "לדברים לוקח זמן ובמדינה כמו שלנו – כשהממשלה לא מתפקדת והכנסת לא מחוקקת – אנחנו נדרשים לפתרונות של בית המשפט העליון", אומרת להבי, "למזלנו מערכת המשפט מתפקדת. ביטוח (לאופניים חשמליים) זה עניין חיוני ואני שמחה על הצעד הגדול והראשון. אנחנו נמצאים במדינה ללא משילות וללא כנסת. צריך להסתכל על שלושת-רבעי הכוס מלאה ולהגיד שזה יכול להביא לבשורה. אני בעד לקדם חקיקה שמי נפגע במרחב הציבורי יקבל פיצוי".
להבי אומרת עוד, כי לטעמה יש להסדיר הליכי רישוי וביטוח לאופניים חשמליים (לוחית רישוי, למשל), "אבל זה לא מפחית מעוצמת הפסיקה".
עו"ד ליאור אפשטיין מספר זווית מעניינת המתייחסת לפסק הדין של בית המשפט העליון. "להבנתי הצנועה, פסק הדין עוסק בשאלה מיהי המדינה", אומר עו"ד אפשטיין, "האם המדינה היא אמנה חברתית שנועדה להגן על אומללים שלא יספגו מכה שתוציא אותם מהמעגל החברתי? בעולמי שלי, המדינה היא מי שלא מוכנה שאדם ייפול על הכביש. בפסק הדין הזה התברר שהמדינה לתפיסת אנשים היא חבורת פקידים שמחלקת כסף לא שלהם. קרנית הוא כסף ציבורי. המדינה (לפי פסק הדין) היא רשות עצמאית שלא צריך להפריע לה במנוחת הצהריים. פסק הדין הזה הוא להטוטי מילים שכולן מעליבות. לגישתי הזו, דעת המיעוט היא גם יותר אנושית".
"לא אלמן ישראל", אומר אפשטיין, "אנחנו מאמינים שישכב אדם על הכביש ואין לו תקומה? אם הוא הפך למשותק, הוא ייפול על כתפי החברה כולה, ואת קרנית הקימו בדיוק כדי לשלם למטרות אלו, כדי שאזרחים לא יהיו בלחץ, וזה לא משנה מי אשם".
"ברגע שבית המשפט העליון זרק את האזרחים לתיקי הנזיקין הרגילים, הוא החזיר אותם לעולם הדיון המשפטי בשאלת האחריות", אומר אפשטיין, "אנחנו אומרים שכל מי שנפגע יקבל כסף, אבל חלק מהציבור לא יהיה בקופה. יכול להיות מצב שאם דרס אותי אופנוע אני מקבל כסף, ואם דרס אותי משהו שדומה לאופנוע אני לא אקבל את הכסף. פסק הדין עסק בשאלה מיהי המדינה, ונקבע שהמדינה היא לא אני ולא אתה".
אפשטיין מפנה את תשומת הלב גם להבדל בין דיני נזיקין לעולם הפלילים. למרות שבית המשפט קבע כי אופניים חשמליים אינם נחשבים לרכב מנועי, בכל הקשור למשפט הפלילי, רוכב אופניים חשמליים עשוי להיות אשם בתאונה ולשלם מחיר בדיוק כמו נהג רכב. "באספקט הפלילי האופניים החשמליים ייחשבו ככלי רכב רגיל. למשל, כאשר רוכב אופניים חשמליים פוגע בהולך רגל ומפקיר אותו – הדבר ייחשב ככלי רכב ולתאונת פגע וברח".
