יממה לפני הדיון המכריע: הפרקליטות חוזרת בה מבקשתה להפקיע מיצחק אברג'ל שליש שקיבל לפני יותר מ-25 שנה, בשנת 1999, כאשר שוחרר בשחרור מוקדם ממאסרו הראשון לאחר שנשפט על רצח שביצע בלוד בגיל 17.
הפרקליטות לא הסתפקה בשלושה מאסרי עולם שנגזרו על אברג'ל במצטבר בתיק 512 בשל "הפיגוע הפלילי" ביהודה הלוי, וב-22 שנות מאסר נוספות שבית המשפט גזר עליו לפני שלוש שנים (11 מהן במצטבר לשלושה מאסרי עולם) בגין ניהול ארגון פשע וסחר בינלאומי בסמים.
הפרקליטות ביקשה גם להפקיע שליש, ודרשה מוועדת השחרורים להוסיף לעונשו של אברג'ל עוד ארבע וחצי שנים שקוצרו ממאסרו הראשון בשנת 1999 (!) – רצח של סוחר סמים בלוד שעליו נשפט אברג'ל כקטין בשלהי שנות ה-80 ל-18 שנות מאסר. בפועל הוא ריצה 12 שנים.
בקשת ההפקעה של השליש מ-1999 נסמכה על הטענה שאת כל העבירות בתיק 512 – ניסיונות הרצח של זאב רוזנשטיין ואחרים, ניהול ארגון פשע ועסקאות בינלאומיות בסמים – אברג'ל ביצע תוך הפרת תנאי השחרור שלו, בתקופת היותו אסיר ברשיון ומשוחרר על-תנאי בשנים 2003-2004.
דיון ראשון בבקשת הפרקליטות להפקיע את השליש ולהוסיף לאברג'ל את שנות המאסר שקוצרו לפני 25 שנה – התקיים לפני שנתיים בוועדת השחרורים, בעקבות הרשעתו בתיק 512.
סנגורו של אברג'ל, עו"ד איתי בר עוז, ציין אז שורה של אבסורדים.
למעשה, זו בקשה שנייה להפקעת השליש.
כבר במרס 2003 הפרקליטות טענה כי אברג'ל הפר את תנאי השחרור שלו משנת 1999 וביקשה להחזיר אותו למאסר מאחר שיצא מתחומי העיר ערד ועל בסיס מידעים מודיעיניים – שחזר לסצנת ארגוני הפשע.
בסופו של דבר, ב-2003 הפרקליטות הסכימה לפשרה עם עורכי דינו של אברג'ל דאז, פנינה דבורין ודן קואל, כי הוא יורחק "מרצון" מהארץ, וייצא לכל מקום בחו"ל עד סוף תקופת הרשיון של השחרור המוקדם – באמצע 2004.
כך אברג'ל יצא לאירופה וקבע את בסיסו על ציר בלגיה הולנד. משם ניהל את עסקי הסחר הבינלאומי בסמים, ביסס את ארגון הפשע בהנהגתו ותכנן את ניסיונות ההתנקשות ברוזנשטיין ובאחרים, לרבות אותו ביצוע כושל ביהודה הלוי ב-2003, בו נהרגו שלושה עוברי אורח.
עו"ד בר עוז דרש שהפרקליטות תציג מסמכים מבקשת ההפקעה הראשונה שהוגשה לוועדה ב-2003, על מנת לבחון למה אברג'ל התחייב ועל בסיס מה התבקשה ההרחקה מהארץ.
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
המסמכים לא נמצאו. הסנגור העלה טענת התיישנות של בקשת ההפקעה השנייה (שלטענת הפרקליטות נוגעת לעבירות שאברג'ל ביצע מחו"ל). עו"ד בר עוז גם הצביע על חוסר התוחלת המעשית: עם שלושה מאסרי עולם ועוד, אברג'ל ממילא לא צפוי לצאת מהכלא.
ועדת השחרורים התכנסה לדון בבקשה להפקעת השליש לפני שנתיים, וההליך נמשך עד עכשיו. תחילה חיכו שהעונש בתיק 512 יהיה חלוט, אחר כך הדיונים נדחו עקב מצב החירום. מחר ועדת השחרורים במחוז מרכז היתה אמורה להתכנס לדיון קובע.
אלא שכאמור, יממה לפני, נציגת היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד נופר פשרל סלע, הודיעה לוועדה כי הפרקליטות חוזרת בה מבקשת ההפקעה.
הנימוק: תקדים שנקבע על ידי בית המשפט העליון בעניינו של אהרון סוסן, אסיר אחר מפרשה 512, שגם בעניינו הפרקליטות ביקשה להפקיע שליש עקב שחרור מוקדם שקיבל במאסר קודם, ובית משפט העליון דחה את בקשת המדינה עקב התיישנות.
כך הסבירה נציגת היועמ"שית בהודעה לוועדה בעניינו של אברג'ל: "המדובר באסיר שביצע מספר עבירות רצח בתקופת היותו אסיר ברישיון בגין עבירת רצח קודמת. עם זאת, בהחלטה שניתנה באוקטובר 2024 בעניינו של אחר (אהרון סוסן), קבע בית משפט העליון כי תקופת התיישנות העונש שהוטל על מאן דהוא, מתחילה ביום השחרור המוקדם (מועד הפסקת העונש) ולא במועד סיום תקופת התנאי (המועד המקורי של סיום המאסר המלא, ז.ק)".
במלים אחרות, בית המשפט העליון קבע בתקדים סוסן, כי מועד שחרורו של האסיר בפועל מבית הסוהר – הוא המועד הקובע לתחילת מניין ההתיישנות.
נציגת היועמ"שית הוסיפה והסבירה: "כיום, בעקבות תיקון לחוק שנכנס לתוקף באוקטובר 2019, אין התיישנות לעונש בעבירת הרצח. עם זאת, לפני אוקטובר 2019 שרר מצב משפטי אחר, ולפיו מועד ההתיישנות בגין עבירת רצח עמד על 20 שנים. בענייננו, מועד שחרורו המוקדם של אברג'ל ממאסרו הקודם היה 3.2.1999, ומניין תקופת ההתיישנות מתחיל ממועד זה. כלומר, עונשו של האסיר התיישן ביום 3.2.2019".
הפרקליטה הסבירה כי התיקון לחוק שביטל את ההתיישנות על רצח נכנס מאוחר יותר בכמה חודשים (אוקטובר 2019) ולכן הוא אינו רלוונטי – והדין בעניינו של אברג'ל הוא שבפברואר 2019 עונשו על הרצח משנות ה-90 התיישן, ולא ניתן עוד להפקיע את "רישיון האסיר" ולדרוש ממנו לחזור ולרצות את השליש.
פרקליטו של אברג'ל, עו"ד בר עוז, מסר בתגובה: "אנו טענו לאורך כל הדרך ובלי קשר לטיעונים המשפטיים המוצדקים שבסופו של דבר התקבלו על ידי הפרקליטות, שאין שום עניין ציבורי ואין צורך להפקיע שחרור מותנה ממאסר מלפני כמעט 30 שנה, לאור העובדה שיצחק נידון לשלושה מאסרי עולם ועוד 11 שנות מאסר במצטבר. עצם קיום הדיון והגשת הבקשה מלכתחילה היו בזבוז של זמן ציבורי יקר".
תקדים סוסן
תזכורת: בתיק 512 סוסן הורשע בקשירת קשר לנסיון רצח זאב רוזנשטיין באירוע יהודה הלוי ובסחר בסמים בגין הברחת תשעה ק"ג קוקאין מפרו לאנגליה. הוא נשפט ל-12 שנות מאסר.
ביולי 1998 סוסן הורשע בשוד בנסיבות מחמירות, עבירות נשק וחבלה חמורה. אז נגזרו עליו תשע שנות מאסר. ביולי 2002 ועדת השחרורים קיצרה שלוש שנים ממאסרו של סוסן.
את שלוש השנים הללו ביקשה הפרקליטות "להחזיר" כעת, לאחר ההרשעה בתיק 512.
סנגוריו של סוסן, עורכי הדין ירום הלוי וזאב אלוני העלו טיעון מקורי: חלפו למעלה מ-20 שנה מיום שחרורו על תנאי בשנת 2002 ועד ליום הגשת הבקשה. משכך, חלה התיישנות על העונש ולא ניתן להשיב את שנות המאסר שקוצרו.
ועדת השחרורים דחתה את טענת ההגנה. כך גם בית המשפט המחוזי, ולכן הסנגורים הגיעו לבית המשפט העליון.
השופטים נעם סולברג, רות רונן ויחיאל כשר קבעו כי יש לראות החלטה על שחרור על-תנאי כהפסקת ביצוע של העונש, ולכן תקופת ההתיישנות מתחילה ממועד השחרור מבית הסוהר ולא מתום תקופת התנאי (השחרור ה"מלא").
בית המשפט העליון דחה את הפרשנות של הפרקליטות ודחה גם את בקשת ההפקעה, מאחר שהעונש התיישן. ההחלטה בענינו של סוסן (אף שלא נגעה לעבירות רצח) סייעה לסלול את הדרך להודעת הפרקליטות על ביטול בקשת ההפקעה בעניין אברג'ל.
