תקציב מערך האתיקה ובית הדין המשמעתי במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין יקוצץ ב-50 אחוז בשנה הקרובה, וייחתך בחדות מכשלושה מיליון שקל בשנת 2024 למיליון וחצי שקל ב-2025.
כך אישר ועד מחוז תל אביב בלשכה בשבוע שעבר, על דעת ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר ויו"ר ועד מחוז תל אביב עו"ד ליאור שפירא.
לישיבה בה אושר הקיצוץ חסר התקדים לא הוזמנו הנוגעים בדבר – יו"ר ועדת האתיקה במחוז תל אביב, עו"ד ערן גולן, ויו"ר בית הדין המשמעתי המחוזי, עו"ד יוסי בן דוד, אשר שוקל להתפטר מתפקידו.
גולן אמר בתגובה כי מדובר ב"תקציב חיסול", וכי ראש הלשכה ויו"ר המחוז "לא רוצים ועדת אתיקה, אלא ועדת סגירת תיקים".
לטענתו גולן, יו"ר המחוז שפירא רוצה יותר כסף להשתלמויות, תרבות, כנסים, טקסים, אירועים חברתיים ובזבוזים – ומערך האתיקה שהוא מתפקידי החובה של הלשכה על-פי חוק, זולל "יותר מדי תקציב". לצורך קנה מידה, ב-2024 תקציב מערך האתיקה ובית הדין היה קרוב לשליש מתקציב מחוז תל אביב כולו, כשלושה מיליון שקל מתוך תשעה מיליון.
מנגד, ראש הלשכה בכר מאשים את גולן ב"ניהול בזבזני ובטיפול בתלונות סרק" שאינן נדחות על הסף, ומטילות עול כבד ובלתי מוצדק על עורכי הדין וגם על תקציב הלשכה.
גם לגולן מגיעים הקולות הללו. רבים מקרב עורכי הדין מבקרים את ועדת האתיקה המגלה "פעלתנות יתר" ומגישה קובלנות רבות לבית הדין המשמעתי – הרבה יותר ביחס לקדנציות הקודמות, בהן שיעורי ההעמדה לדין של עורכי הדין היו נמוכים בהרבה (ראו בהמשך).
גולן מאמין כי הוא ממלא את ייעודו, להגן על האינטרס הציבורי ולנפות "תפוחים רקובים" מהמקצוע. לטענתו, הקיצוץ החד בתקציב הוא "אירוע מתוזמר" של בכר ושפירא יחד עם מקורבם, יו"ר ועדת האתיקה הארצית עו"ד מנחם מושקוביץ, שחברו לפגוע בוועדת האתיקה בתל אביב על רקע מניעים פוליטיים.
האם הקיצוץ הרחב קשור גם ליחסים העכורים שהתפתחו בין גולן לבין ראש הלשכה? רק לפני שנה וחצי, יו"ר ועדת האתיקה היה מתומכיו המובהקים של בכר בבחירות, ושררה ביניהם התאמה אידאולוגית מלאה, אבל גולן הוא קול עצמאי שהפך לביקורתי כלפי בכר על רקע ניהול הלשכה.
גולן (47), עו"ד בתחום דיני עבודה, החל את דרכו כעוזר היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין. הוא יו"ר סיעת מרכז-שמאל אידאולוגית קטנה ו-ותיקה בלשכה, "לתכלית ראויה", והוא חבר המועצה הארצית זו הקדנציה השלישית. בקדנציה הקודמת הוא מונה על ידי אבי חימי כיו"ר ועדת הצטרפויות היוקרתית, הממליצה על הגשת עתירות מטעם הלשכה לבג"ץ.
בקדנציה המשותפת של חימי ושל עמית בכר כיו"ר מחוז תל אביב, חוזק גם תקציב מערך האתיקה משמעותית. לפני כן, מערך האתיקה הורעב שנים דווקא בקדנציה של אפי נוה, שהחל דרכו כיו"ר ועדת האתיקה במחוז תל אביב. הדברים הגיעו לכדי כך, שעל שולחן הוועדה הצטברו 5,000 תיקים והטיפול בתלונות נגד עורכי דין נמשך שנים ארוכות, בשל היעדר תקצוב וכוח אדם מצומק.
ב-2020, מבקר המדינה פרסם דוח חריף בנושא, וקבע שלשכת עורכי הדין מועלת בתפקידה, תפקיד חובה שייעד לה המחוקק – לקיים מערך אתיקה ודין משמעתי יעיל לעורכי דין שפוגעים בלקוחותיהם. בשנים מסוימות 97 אחוז מהתלונות שהוגשו ללשכה נגד עורכי דין נגנזו ולא היה מספיק כוח אדם שיטפל בהן.
כתוצאה מהביקורת, מערך האתיקה תוגבר בתקנים בשלהי הקדנציה של היו"ר שמעון כץ. מלבד זאת, הוקם מערך אתיקה גם במחוז מרכז החדש וחלק מהתיקים הועברו אליו.
ביולי 2022 מונה ערן גולן לתפקיד יו"ר הוועדה במחוז תל אביב. פרקליט הוועדה הוא עו"ד רמי דיין ולרשותם עומדים ארבעה קובלים בשכר, שסגרו את הפערים בתיקי העבר.
בשנת 2023 טיפלה ועדת האתיקה בתל אביב ביותר מ-1,000 תלונות, והגישה כ-170 קובלנות לבית הדין המשמעתי.
מאז יולי 2022 הועמדו לדין כ-320 עורכי דין במחוז, וכ-90 אחוז הורשעו בדיני האתיקה. במקביל נגנזו תלונות נגד כ-2,100 עורכי דין.
כיום ישנם עוד כ-800 תיקים פתוחים לפני החלטה על העמדה לדין, או גניזה.
עניין של סדר עדיפויות?
"התקציב המקוצץ ב-50 אחוז ישבש לחלוטין את פעילות הוועדה, יחייב פיטורי קובלים ולא יאפשר מתן שירות לציבור", נמסר בהודעת הוועדה.
גולן כתב כי "מדובר בהחלטה מנוגדת לכל מנהל תקין" וביקר את סדר העדיפויות: "ככל שהלשכה סבורה שקיום דין משמעתי אינו חשוב דיו ביחס לכנסים, אירועים, קרוזים ליוון, מימון משלחות לחו"ל, התקשרות עם יועצים חיצוניים שאיש לא יודע מה מהות הייעוץ שהם מעניקים, רכישת מדיה ופרסום בעיתונים, העסקת עובדים שאיש לא יודע מה הם עושים ללא מכרז, והופעות רוק… אזי על הועדה לגלות אחריות ביחס לציבור המצפה לטיפול מהיר, יעיל והוגן… כל התלונות והשאילתות החדשות יועברו לטיפול של ועדת האתיקה הארצית", כתב גולן.
במשפט האחרון טמונה ביקורת עוקצנית נגד יו"ר הוועדה הארצית, עו"ד מושקוביץ. באופן די תמוה, מושקוביץ האחראי על הנחיות ומדיניות כללית של הלשכה בתחום האתיקה, תומך בקיצוץ בשיעור התלול של 50 אחוז מתקציב הוועדה בתל אביב.
מושקוביץ, מקורבו של בכר, המליץ כי תקציב האתיקה במחוזות יעמוד על כ-15 אחוז מתקציב כל מחוז. ההמלצה שלו תחייב קיצוץ מסוים של מאות אלפי שקלים גם בוועדות האתיקה במחוזות חיפה וצפון, שתקציבן עמד עד כה על יותר מ-20 אחוז ביחס למחוז.
לעומת זאת מושקוביץ דואג לתקציב הוועדה שלו, הארצית, שלא יקוצץ ויהיה ב-2025 מעט גבוה יותר מבשנת 2024 – כ-2.8 מיליון שקל יחד עם תקציב בית הדין הארצי.
האם להמלצה יש קשר למחלוקת אישית שנפלה בין מושקוביץ לגולן?
לפני שנה, ראש הלשכה תמך בתיקון חוק לשכת עורכי הדין והארכת מספר הכהונות בוועדת האתיקה – מה שהקנה למושקוביץ קדנציה שלישית שתאפשר לו לסגור 12 שנים (!) בתפקיד.
גולן התנגד לתיקון שהיטיב עם מושקוביץ, לו יש מהלכים גם ברמה הפוליטית הארצית ומשמש כיועץ משפטי לסיעת יהדות התורה בכנסת.
מושקוביץ ובכר טענו כי הביקורת של גולן נבעה ממניעים זרים, כמי שהיה מעוניין בתפקיד יו"ר הוועדה הארצית בעצמו.
עו"ד מושקוביץ סירב להתייחס לפניית אתר "פוסטה" בנושא.
יו"ר מחוז תל אביב, ליאור שפירא, מסר בתגובה לאתר "פוסטה", כי הוא פועל על פי המלצת ועדת הכספים של הלשכה, שמכינה את התקציב, וממליצה שהתקציב לאתיקה ושיפוט משמעתי יירד ל-16 אחוז מתקציב המחוז.
יו"ר ועדת הכספים, עו"ד איתמר פנץ, צירף בהקשר זה נימוק כלכלי משמעותי: מסתבר שעקב המלחמה והמצב הכלכלי במדינה, פחות עורכי דין שילמו דמי חבר השנה ונוצר פער תקציבי בהכנסות הלשכה עקב גביית חסר של כארבעה מיליון שקל בדמי החבר ב-2024.
עו"ד טל אבריאל, שהיה יו"ר ועדת האתיקה במחוז חיפה, גיבה את גולן בסוף השבוע וכתב ברמה המקצועית כי "אם ימשיכו בקיצוץ המערך – באמת יהיה מוצדק לסגור את הלשכה. בלי הטיפול באתיקה ופיקוח על ההתמחות, אין ללשכה הרבה הצדקה לקיום".
דברים דומים אומר גם חבר ועדת האתיקה במחוז תל אביב, עו"ד איתן סבג: "עמית בכר שנבחר על הטיקט של מתנגד לרפורמה משפטית, מתברר כפוגע בשומרי הסף של האתיקה. הקיצוץ משמעו שלא ניתן יהיה לתת מענה מקצועי סביר לפונים בעניינים קריטיים. בכר מצדיק את הצורך לפרק את הלשכה, להפוך אותה לוולנטרית, ולהעביר את האתיקה לניהול מקצועי של משרד המשפטים, במנותק מראשי הלשכה שעסוקים בפוליטיקה וחנפנות לפקידי שלטון משפטיים", תקף סבג.
מי כאן הבזבזן?
יו"ר הלשכה בכר, מנגד, מפנה אצבע מאשימה כלפי יו"ר הוועדה ודרך הניהול שלו. בכר מסר לאתר "פוסטה" כי ההחלטה עניינית: "מחוז תל אביב הגדיל בתקופת כהונתו של עו"ד בכר כיו"ר המחוז את תקציב ועדת האתיקה, על מנת לסגור פערים שנוצרו במשך שנים ולצמצם באופן משמעותי את משך הטיפול בתיקי משמעת שהגיעו לוועדה. לאחר שהיעד הושג, הלשכה החזירה את התקציב לשיעור המקובל".
בכר הוסיף: "לאחרונה התברר שיו"ר ועדת האתיקה של מחוז תל אביב נוהג בבזבזנות ביחס לוועדות המקבילות, תוך שימוש מוגבר ביועצים חיצוניים וכן נוקט במדיניות של הימנעות מגניזת תלונות על הסף, דבר שגורם לבזבוז כספים אך חמור מכך – מגביר תלונות סרק ומטיל עול כבד על עורכי דין רבים. מטעמים אלה הוחלט להחזיר את תקציב האתיקה של מחוז תל אביב לשיעור המקובל, מתוך מטרה לייעל את עבודתה, ולהשוות את התקציב לשיעור התקצוב של פעילות האתיקה בשאר מחוזות הלשכה".
בלשכת בכר מסבירים כי פרויקט "סגירת הפערים" בתיקי האתיקה הסתיים, ומשכך "המפתח התקציבי" שנקבע לכל המחוזות זהה. מלבד זאת טוענים מבקריו של גולן, כי הוא "מבזבז משאבים" מאחר שבניגוד לקודמיו הוא אינו גונז תלונות קנטרניות נגד עורכי דין על הסף ו"ממשטר את עורכי הדין לדעת", מקשה על פשרות בתיקים. נטען כי במקום לעשות תיעדוף ברמת חומרת התיקים ולהתייעל, הוא מנהיג מדיניות רוחבית נוקשה, מה שמוביל לכאורה לטיפול ב"תלונות סרק".
טענה נוספת נשמעה על כך שהוועדה מוציאה תקציב על חוות דעת חיצוניות, במקום שחברי הוועדה יכתבו בעצמם חוות דעת על התיקים.
גולן אומר בתגובה כי תקציב חוות הדעת לא עלה על 46 אלף שקל השנה, והוא מעלה טענות-מראה נגד בכר על ניהול בזבזני של הלשכה.
במסגרת זו, הוא טוען כי "אחרי שבכר השאיר את מחוז תל אביב עם גרעון של שלושה מיליון שקל, בשנה האחרונה הוא שרף שליש מתקציב הרזרבה של הלשכה הארצית".
תקציב ה"רזרבה" הוא למעשה עודפי תקציב שנצברו מכל השנים, ונשמרים מחוץ לתקציב השוטף של הלשכה – לפרויקטים מיוחדים בעלי עלות גבוהה.
בתחילת שנת 2024 עמדו לרשות הלשכה 30 מיליון שקל ברזרבה. דוח התקציב מלמד כי בשנה החולפת הלשכה עשתה שימוש חריג בשליש מהרזרבה – עשרה מיליון שקל שבהם נעשה שימוש ללא תכנון מוקדם, מה שמלמד לכאורה על ניהול תזזיתי.
כך או כך, זה השבוע האחרון להסתייגויות. ביום שני הבא (25 נובמבר) תתכנס המועצה הארצית לאישור סופי של תקציב 2025.
