מבקר המדינה בדק שמונה תאגידים עירוניים כדי לקבל תמונת מצב לגבי היערכותם נגד מעילות והונאות, וגילה שבאף אחד מהם לא קיימת מערכת אנונימית לדיווח על אירועים כאלה.
רק תאגיד אחד מבין השמונה שנבדקו על ידי המבקר מתניהו אנגלמן והצוות שלו ביצע ביקורת פתע כדי לחשוף מעילה או הונאה כזאת, ואותו תאגיד גם היה היחיד שמינה נציג אשר אמור לקבל תלונות בנושא.
לעומת זאת, המספרים שגילה המבקר מראים אלו סכומי עתק מטופלים במסגרת התאגידים; 19 מיליארד שקל הכניסו הרשויות המקומיות במהלך שלוש השנים האחרונות, לא פחות מ-13 מיליארד מתוך הסכום הזה הכניסו להן חברות עירוניות.
כל מה שחדש בהתחדשות העירונית >>>
מה קורה בוועדות לתכנון ובנייה >>>
מה חדש בנדל"ן בארץ >>>
המבקר מותח ביקורת חריפה על משרד הפנים שטרם הסדיר את הכפפת התאגידים לחובת המכרזים: "משרד הפנים לא השלים את הטיפול לשם תיקון התקנות הנדרשות כדי להחיל את חוק חובת המכרזים על החברות העירוניות, וזאת אף על פי שחלפו כ-22 שנים מהמועד שהן היו אמורות להיות מותקנות, ולמרות הוראות החוק, פסיקת בג"ץ בנושא ודוחות של מבקר המדינה, ובהם גם דוח משנת 2024, אשר במסגרתו העיר מבקר המדינה בחומרה למשרד לפנים על העיכוב הממושך בהשלמת התקנת התקנות האמורות", נכתב בדוח.
"משרד מבקר המדינה שב ומעיר בחומרה למשרד הפנים על כך שלא השלים את הטיפול בהתקנת התקנות כפי שמתחייב מהחוק, מפסיקת בג"ץ ומכללי מנהל תקין", כותב המבקר.
המבקר סבור שגם נושא ניגודי העניינים אינו מטופל כראוי: "לאף אחת מהחברות העירוניות שנבדקו אין נוהל פנימי ייעודי למניעת ניגודי עניינים של עובדים ויועצים ולמניעת ניגודי עניינים בהתקשרויות עם ספקים. כמו כן באף אחת מהן לא נעשה שימוש בשאלון מפורט לאיתור חששות של ניגודי עניינים בהתקשרויות עם ספקים", הוא כותב.
