בדו"ח שנתי שהוגש הבוקר לשר המשפטים יריב לוין, הסנגוריה הציבורית מתריעה נגד "ההחמרה הדרסטית במדיניות הענישה אל מול משבר הכליאה המתעצם", ונגד מגמת החקיקה בכנסת להרחבת סמכויות השיטור והאכיפה, העתקת מנגנונים קיצוניים שנועדו למאבק בטרור אל המשפט הפלילי.
"חדשות לבקרים", נכתב בדוח הסנגוריה, "שלל הצעות חוק (המקודמות על ידי הקואליציה, ז.ק) מבקשות להחמיר באופן משמעותי את הענישה הקבועה בצד עבירות פליליות שונות, לרבות תוך קביעת ענישת מינימום, עונשי חובה של מאסרים וקנסות דרקוניים בתחום החילוט. כך, במסגרת עבירה חדשה ובעייתית מאד מבחינת יסודותיה הרחבים של גביית דמי חסות; וכן החמרה משמעותית של הענישה הקבועה בעבירות נשק ובעבירות נוספות".
עוד נכתב: "מעבר לצמצום שיקול הדעת השיפוטי, מגמת ההחמרה בענישה נמצאת במתח מובהק מול משבר הכליאה החמור והמתעצם השורר במדינת ישראל, ולמעשה מאיינת (מבטלת) לחלוטין את מאמצי המערכת בקידום פתרונות לבעיית הצפיפות הקשה במתקני המעצר ובבתי הסוהר בישראל".
הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מייסד כנען, מזהירה מתוצאות משבר הכליאה: בשנת 2024 מספר האסירים והעצורים במתקני שב"ס חצה את ה-23,500, הרבה מעבר לתקן הכליאה הקבוע בחוק (14,500).
העלייה הדרמטית במספר הכלואים נובעת בעיקר ממלחמת חרבות ברזל, אך גם מעלייה באכיפה הפלילית בתוך מדינת ישראל, במסגרת המאבק נגד הפשיעה בחברה הערבית ובארגוני הפשע.
"מזה חודשים ארוכים", נכתב בדו"ח, "אנו עדים למשבר כליאתי חסר תקדים במסגרתו מצופפים עצורים ואסירים למרחב מחייה בלתי אנושי".
מנתונים עדכניים עולה, כי מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", מספר המוחזקים בבתי הכלא והמעצר גדל בלמעלה מ-6,000 איש.
תנאי צפיפות המחפירים אינם פוסחים גם על 40 אחוז מהאסירים והעצורים הפליליים: בכל יום נתון, למעלה מ-1,500 מהם ישנים על מזרון על הרצפה, ויותר מ-5,000 אסירים פליליים חיים בשטח מחייה הנמוך משלושה מ"ר לאדם, בשל הכליאה העודפת.
אינפלציית הצעדים המנהליים
הסנגוריה מתריעה, כי יוזמות חקיקה דרקוניות של חברי הכנסת עלולות לדרדר את המצב בבתי הסוהר למצוקה גדולה עוד יותר.
בהשראת מצב החירום במדינה, וכן על רקע העלייה בפשיעה בחברה הערבית – חברי הכנסת "מתחרים" בהגשת הצעות חוק קיצוניות ומתעלמים מהמצב החמור בבתי הכלא. את רוב יוזמות החקיקה מובילים השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וחברי סיעתו הנהנים מתמיכת הקואליציה כולה.
הסנגוריה הציבורית מזכירה בהקשר זה כמה יוזמות.
בראש ובראשונה, חוק הצווים המנהליים המכונה "חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה", שנכנס לתוקף בתחילת 2025. מדובר בהסדר תקדימי, המקנה לשופט בית משפט מחוזי סמכות להוציא צווי הגבלה מנהליים כלפי "אדם הפועל במסגרת ארגון פשיעה" ללא כתב אישום, ועל בסיס הערכות מודיעיניות חסויות בלבד.
לפי החוק, לפעילים בארגוני פשיעה יוצאו צווי הגבלה מנהליים על בסיס מידע מודיעיני "בשל חשש הצופה פני עתיד, וזאת בהיעדר ראיות מספיקות במישור הפלילי, על מעשים המיוחסים להם בעבר".
בשבוע שעבר אישר בית המשפט המחוזי מרכז בלוד צו ראשון ותקדימי לפי החוק החדש, והטיל הגבלות מנהליות על חאלד חמאדה (42) מלוד, שמוגדר בדו"חות המודיעין של המשטרה כאיש מבצעים בדרג הבכיר של ארגון פשע ג'רושי.
כפי שפורסם באתר "פוסטה", סנגורו של חמאדה עו"ד ווליד כבוב, הצליח לבלום את בקשת המשטרה להטיל על החשוד מעצר בית מנהלי למשך 45 ימים. עם זאת, על בסיס ראיות חסויות, השופט עמי קובו אישר להטיל על חמאדה הגבלות תנועה ובהן הרחקה של החשוד מהערים לוד, רמלה, תל אביב-יפו, חיפה וירושלים למשך 45 ימים; איסור החזקת ציוד טכנולוגי והגבלות נוספות.
עקרונית, החוק החדש מאפשר להטיל על בסיס ראיות חסויות איסור יציאה ממקום מגורים; מגבלה על נהיגה בכלי רכב; מגבלה על רכישה, החזקה או נשיאה של חפצים מסוימים (כגון רחפנים, מכשירי מעקב, מכשירי קשר, קורקינטים חשמליים); מגבלות על שימוש באינטרנט; וחובה לדווח מראש למשטרה על כוונה לצאת ממקום או להיכנס למקום מסוים.
הוצאת הצו נעשית על בסיס עילה מעורפלת של "חיוניות למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם".
במסגרת דיוני החקיקה, הסנגוריה הציבורית הביעה את התנגדותה להצעת החוק, ואף נציגי היועצת המשפטית לממשלה הביעו את הסתייגותם ממנה. בעקבות ההערות הוכנסו איזונים מסוימים (ונמחקו הצעות להטלת הגבלות דרקוניות עוד יותר כגון מעצר מנהלי לחשודים פליליים), אך לא מספיק.
לדברי הסנגוריה, "המנגנון שבמסגרתו ניתן להטיל מגבלות על חופש התנועה והעיסוק, מבלי שהחשוד מודע לטיב החשדות כלפיו ומבלי שהוא ועורך דינו חשופים לראיות, פוגע אנושות בהגינות ההליך, והעילות וההגדרות הרחבות בחוק מעוררות חשש כבד לאכיפת יתר".
הסנגוריה הציבורית תוקפת הצעת חוק נוספת, הנדונה בימים אלה בכנסת – "הרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה" – כולל קביעת מנגנון הכרזה על "ארגון פשיעה" בהליך מנהלי, על בסיס הערכה מודיעינית, לצורך הליכי תפיסה וחילוט מנהליים.
בהצעת החוק הזו מוצע אף למנוע מפגש של עצורים החשודים בעבירה של "פעיל בארגון פשיעה" עם עורכי דינם – בדומה להוראה הקיצונית החלה בעניינם של עצורים בעבירות טרור נגד ביטחון המדינה.
הסנגוריה הציבורית מתריעה כי "ההסדרים המנהליים אשר הועתקו מחוק המאבק בטרור, מהווים כלי גורף ובלתי מידתי, גם ביחס לפשיעה מאורגנת, והם ממחישים את הסכנה של זליגת הסדרים בטחוניים מובהקים אל תוך המשפט הפלילי".
בהקשר זה מציינת הסנגוריה גם את הסיכון של אכיפה סלקטיבית: "אפילו כשמדובר בארגוני פשיעה, קיים מדרג של חומרה בין המבצעים השונים, ופעמים רבות הראשונים ולעיתים גם היחידים שנותנים את הדין, הם דווקא אלו שנמצאים בתחתית המדרג, רבים מהם צעירים המשתייכים לאוכלוסיות חלשות".
הצעת חוק פרטית בעייתית נוספת, המקודמת על ידי הקואליציה, עוסקת בהרחבת סמכויות קצין משטרה לקביעת תנאי שחרור ממעצר.
הצעת החוק מבקשת להחמיר את תנאי השחרור שיוכל קצין להטיל על חשודים, כך שהגבלות יוטלו לפרקי זמן ממושכים יותר מהדין הקיים. הסניגוריה הציבורית טוענת כי החוק עלול לפגוע דווקא בשכבות החלשות ובחשודים בעבירות קלות אשר יוטלו עליהם תנאים מגבילים בלתי מידתיים ולבסוף כלל לא יוגש נגד רובם כתב אישום.
על פי הנתונים, יותר מ-50 אחוז מהחשודים בכל העבירות נעצרים על ידי המשטרה, ולבסוף לא מוגש נגדם כתב אישום.
בהקשר הזה, אינפלציית הצעדים המנהליים נועדה לאפשר למשטרה להטיל בקלות הגבלות על אנשים בלי להציג ראיות קבילות.
הסנגוריה מזהירה גם כי הרחבת סמכויות קצין לשחרור, תביא דווקא לגידול נוסף במספר העצורים – מאחר שחלק מהמשוחררים לא יוכלו לעמוד בתנאים המגבילים שיוטלו עליהם לפרקי זמן ממושכים, ולכן יוחזרו למעצר.
המגמות של הגברת אכיפה, החמרת רף ענישה ודרישות המחוקקים מובילות כולן להחרפה דרמטית של משבר הכליאה.
עו"ד מייסד כנען: "בעיית הצפיפות אינה מקרית, אלא תוצר ישיר של מדיניות כליאה ומעצר רחבה ועודפת. תוצאות הפגיעה ניכרו בעשרות ביקורים רשמיים שערכו נציגי הסניגוריה הציבורית במתקני הכליאה, בהם נגלתה תמונה עגומה ביותר של צפיפות בלתי נסבלת; תנאים תברואתיים ירודים, מצב היגייני גרוע ובעיית מזיקים; תנאי אוורור בלתי נאותים; מחסור בציוד בסיסי, והשלכות שליליות על בריאותם הפיזית והנפשית של הכלואים".
עו"ד מיסד כנען מוסיפה: "מצב זה מהווה פגיעה חסרת תקדים בזכויותיהם של עצורים ואסירים, כאשר בראש ובראשונה נפגעים העצורים, שטרם הוכחה אשמתם. תנאי הכליאה הקשים עלולים לפגוע ביכולתם לנהל את משפטם כראוי ולהתמודד בצלילות עם חקירתם.
"בנוסף, הצפיפות גורמת גם לחיכוכים מיותרים בין הכלואים לבין עצמם ובינם לבין הסגל, ולפגיעה בהישגים טיפוליים ושיקומיים שהושגו בעמל רב. זאת כאשר כ-61 אחוז מכלל הכלואים, מתוכם כ-40 אחוז מהפליליים, מוחזקים בשטח מחיה לא תקני, נמוך משלושה מטר מרובע לאדם. גם בעתות חירום יש להקפיד שהפגיעה בזכויות אינה עולה על הנדרש".
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
עורכי דין מומלצים לענייני אסירים
