בתחילת הליכי הגירושין הודיעה לי אוסנת כי בעלה חיים, אשר בידיו מלוא השליטה על החברה המשפחתית, מגיע יומיים ברציפות בשעה 6:00 בבוקר ביחד עם גבר זר למשרדי החברה, והשניים מסתגרים במשרדים. עלה בי החשד כי מדובר בניסיון של חיים להשמיד ראיות באשר להיקף עסקיו הנרחב, כדי לחמוק מפסיקת מזונות גבוהה וחלוקת רכוש, והכל הוא עושה ביד אחת עם רואה החשבון שלו.
במקרה כזה קיים סעד, שנעשה בו שימוש במקרים חריגים: תפיסת נכסים. מיד וללא שיהוי הוגשה בקשה לתפיסת נכסים, במעמד צד אחד (כלומר: מבלי שמועברת הבקשה לידיעת הבעל). בבקשה התבקש בית המשפט להורות על תפיסת הנכסים, לרבות ספרי ומחשבי החברה – בהם מאוחסן כל המידע על הפעילות הכלכלית שלה (דו"חות, מאזנים). בית המשפט התבקש להורות למשטרת ישראל לסייע לי בביצוע תפיסת הנכסים, הספרים והמחשבים – אשר הופקדו מאוחר יותר – בידיי הנאמנות.
בית המשפט נעתר לבקשה, במעמד צד אחד, וכך ביום השלישי שהגיע הבעל למשרדי החברה בשעה 06:00, כבר המתנתי לו ביחד עם המשטרה, כאשר גם למשרד רו"ח התייצבו באותו היום שוטרים עם הצו השיפוטי לתפוס את ספרי החברה.
אין ולא ניתן לתאר כיצד צו זה סייע בידי אוסנת, הן למנוע את השמדת הראיות שחיים החל לבצע, והן לקבל לידה מסת ראיות באשר להיקף הכנסותיו העצום של חיים והחברה. מהלך זה הוביל לכדי קבלת החלטה למזונות זמניים בסכומים גבוהים, חלוקת רכוש, ואף פטור מחובות לא לגיטימיים.
המשרד שלי היה מלא בארגזים על גבי ארגזים: דו"חות חברה, הוצאות, הכנסות, עובדים, ספקים, וגם מסמכים לא לגיטימיים. המשרד היה מלא בראיות שסייעו לנו בהליך הגירושין, שנמשך לא מעט זמן, ובכל פעם הוצג מסמך אחר, ראיה אחרת, אשר סייעה לאישה לקבל מזונות בסכומים גבוהים, חלוקת הרכוש ואף להיות פטורה מחובות.
חשוב לציין: מדובר בסעד שלא נוהגים להשתמש בו חדשות לבקרים, שכן מדובר בסעד קשה אשר יכול להוות פגיעה בזכויות יסוד של אדם, אלא אם בית המשפט השתכנע כי אכן יש ראיות, ולו לכאורה, לניסיון השמדת ראיות ו/או הברחת נכסים. מומלץ להיות מלווה על ידי עו"ד מומחה בתחום דיני המשפחה, העוסק בתחום יום יום ובתחום זה בלבד, מה שיעיד על בקיאות מרבית בסעד החריג.
