הזמן: הלילה שבין ה-26 ל-27 ביולי 2003.
המקום: וילנה, בירת ליטא.
שחקנית הקולנוע מארי טרנטיניאן מובהלת למחלקת טיפול נמרץ במצב תרדמת בבית החולים המקומי אחרי שבן זוגה, הזמר ברטראן קנטה, כוכב להקת הרוק נואר דזיר (תשוקה שחורה) היכה אותה מכות רצח.
תוך שנייה נפרצות כל מהדורות החדשות בצרפת עם סיפור חדשותי ענק, חסר תקדים בתולדות המדינה, בכיכובם של שני מגה סלבריטאים. כולם תוהים מה קנטה היה יכול לעשות לטרנטיניאן כדי שתגמור בבית חולים בתרדמת? האם היתה זאת תאונה? ריב שהשתבש?
כך נפתחת "מכוכב רוק לרוצח" – מיני-סדרה בסגנון פשע אמיתי, החוקרת שתי וערב את האמת וכל האמת מאחורי פרשת מותן של מארי טרנטיניאן, בת זוגו של קנטה, וכריסטינה ראדי גרושתו.
8 באוגוסט 2003, היום שבו מתחיל השימוע של קנטה בווילנה. הוא יורד מהפוסטה, מליט פניו בחולצתו וחומק בריצה מצבא של מאות עיתונאים וצלמים נוטפי ריר, האורבים לו כזאבים טורפים בכניסה לבית המשפט.
"באותה תקופה הייתי עיתונאית במשך עשר שנים, והתמחיתי בענייני משטרה ומשפט", משחזרת העיתונאית מישל פיין, שהייתה מעורבת עד צוואר בפרשת קנטה-טרנטיניאן, "באותו יום הגעתי לחדר החדשות ב-9:15. לפתע הגיע שליח בריצה ואמר לי: לברטראן קנטה היה ויכוח עם מארי טרנטיניאן. הוא דחף אותה, היא נפלה ועכשיו היא בבית חולים'. לא ידענו הרבה מה קרה".
"יש שני דברים מדהימים בחדשות האלה", אומרת העיתונאית פיין, "הראשון היה שאף אחד לא ידע שברטראן קנטה ומארי טרנטיניאן ביחד. ההלם השני היה שמשהו רציני מאוד קרה ביניהם ומארי טרנטיניאן בתרדמת. כשאני מגיעה לווילנה, ברטראן קנטה במעצר. כל העיתונות הצרפתית כבר שורצת שם. ואז אני רואה את קנטה כמו חיה שניצודה. הוא נראה הרוס ומותש. ואני אומרת לעצמי, הוא נראה לא במקום עם אזיקים. זה לא אמיתי, כי קנטה הוא זמר אדיר שכולם אוהבים. אני אוהבת אותו. הוא מנהיג להקת נואר דזיר. הוא כוכב ענק".
"אפילו ג'וני הולידיי לא מכר כמות כזאת"
"במשך המון שנים ארגנתי את ההופעות שלהם", מספר דומיניק רוור, מנהל סיבובי ההופעות של נואר דזיר, "הם היו הצלחה אדירה בכל מקום. נואר דזיר היא להקת הרוק הכי גדולה בצרפת. הם ניגנו בפסטיבלים מול 80 אלף איש. נואר דזיר היו ארבעה אנשים, אבל בסופו של דבר מי שהחליט היה קנטה. הוא האפיל על כולם. בחור נהדר, נאה, בנוי היטב. היה בו משהו אלים על הבמה. כמו ג'ים מוריסון, הוא היה נשמה מיוסרת. הוא כותב נהדר, משורר, ופעיל מאוד פוליטית בתמיכה ב'חזית הלאומית' של ז'אן מארי לה פן".
"מכירת מיליון אלבומים זה לא מזל", מספר פסקל נגר, מנכ"ל יוניברסל מיוזיק צרפת לשעבר. "אפילו ג'וני הולידיי לא מכר כמות כזאת. זה היה עצום. נואר דזיר הם בהחלט בין האמנים המובילים בלייבל מבחינת מכירות, וברטראן מלא כריזמה".
גם מארי טרנטיניאן היתה כוכבת קולנוע ענקית, כמי שנולדה למשפחה מפורסמת ומוערכת בתעשיית הסרטים הצרפתית. אביה הוא הכוכב האגדי ז'אן לואי טרנטיניאן ("גבר ואישה", "הקונפורמיסט") ואמה היא הבמאית המוערכת נדין טרנטיניאן.
"יש אנשים שהם טובים, ויש אנשים שהם טובים מאוד", מספר עם דמעות בעיניים ברני בונבואזין, מנהל וחבר אישי של טרנטיניאן. "מארי היתה נדיבה, נעימה, תמיד יפה ופואטית. אפשר היה לצלם אותה בין מאה אנשים והיא תמיד הזדקרה לעין. היא היתה אימא אוהבת מאוד. החיים שלה התפצלו בין חייה המקצועיים לילדים. לפעמים היא היתה באה לאסוף את הילדים מבית הספר עם שמלת ערב. יש לה ארבעה בנים מארבעה אבות שונים. היתה לה נפש משוחררת מאוד, אבל היא אדם מלא בתשוקה, ולדעתי זאת הסיבה שנשבתה בקסמו של קנטה".
הנייד במגף במצב של רטט
קאט ל-2002, שנה לפני המגה אירוע שטלטל את אמות הסיפים בצרפת רבתי. באותה תקופה מארי התגוררה עם בעלה הרביעי, הבמאי סמואל בן שטרית, אתו עבדה על הסרט "ג'ניס וג'ון", שבו התכוננה להיכנס לנעליה של הזמרת האגדית ג'ניס ג'ופלין. כדי להיכנס לתפקיד, היא רצתה לראות מישהו על הבמה שיש לו את העוצמות של ג'ופלין. זאת הסיבה בגללה הלכה להופעה של ברטראן קנטה.
טרנטיניאן באה להופעה עם כמה חברים, הוקסמה ונכבשה על ידי קנטה עד קצות הציפורניים. בסוף ההופעה הפתיעה אותו בחדר ההלבשה שלו. כשהוא ראה אותה היה ביניהם קליק מידי. זאת היתה אהבה ממבט ראשון, אבל כל הרומן ביניהם נרקם בשיא המסתורין, כי קנטה היה אז נשוי לכריסטינה ראדי, שהיתה בהריון מתקדם.
כשטרנטיניאן סיפרה לחבריה על הפרידה מסמואל בן שטרית, היא הרגישה שהם מספיק חזקים כדי להישאר חברים טובים. לקנטה זה היה הרבה יותר קשה, כי כריסטינה אשתו היתה בהריון וכבר בבית חולים הוא הודיע לה "אני עוזב", למרות שלפני רגע ילדה את בתו.
למרות העלבון הנורא, כריסטינה עדיין היתה מאוהבת בו בטירוף וסיפרה: "בשבילי הפרידה היתה כואבת לאין שיעור, אבל זה נעשה בדרך נאמנה ומכבדת".
ב-25 במאי 2003, כחודשיים לפני האירוע הטרגי, קנטה הצטרף לצילומי הסרט שבו כיכבה טרנטיניאן בווילנה. "כל יום הסעתי את מארי וקנטה מהמלון לסט", מספר אנדריוס לליוגה, עוזר במאי. "הם תמיד היו ביחד. לפעמים הם היו מסתגרים בקרוואן".
"זה לא רגיל שבן זוג נשאר לאורך כל הצילומים, שנמשכים חודשיים", מספר פרנסואה קטונה, צלם הסרט. "הזמר לא רצה לעזוב אותה לבד עם צוות, רחוק ממנו. אבל משפחת טרנטיניאן היא משפחה מלוכדת. וינסנט טרנטיניאן, אחיה, נמצא על הסט כעוזר הבמאי שעוזר לאחותו. במאית הסרט היא אמה, נדין טרנטיניאן, ורומן קולינקה, בנה של מארי, נמצא על הסט ומשחק תפקיד גדול מאוד בסרט".
גם נדין טרנטיניאן לא היתה מבסוטית שקנטה נמצא על הסט כל יום צילומים, כי הוא גוזל מזמנה של מארי, שתפקידה בסרט היה גדול וכל הזמן החזיקה את התסריט. אבל קנטה לא הרפה ממנה, ביקש להשתלט על המרחב הנפשי שלה וכל הזמן שלח לה הודעות, עד שטרנטיניאן נאלצה לשים את הנייד שלה על מצב רטט בתוך המגף שלה. לפעמים היא היתה מבקשת לסיים את הסצנה באמצע, כי היתה צריכה לשוחח אתו.
בצקת במוח
ואז בווילנה, היא קיבלה את ההודעה שהובילה לטרגדיה.
וכך העיד קנטה בשימוע: "באותו יום היתה הודעת טקסט מסמואל בן שטרית, בעלה. ההודעה היתה לגבי שירותים שצריך לספק בשביל קידום הסרט שהם עשו ביחד שנקרא 'ג'ניס וג'ון'. מארי הראתה לי את ההודעה. היה שם משפט רך: 'תתקשרי אליי כשתוכלי, רק לגבי הסרט, הרבה אהבה, ג'ניס הקטנה שלי'. הרגשתי שהיה חוסר איזון בין מערכת היחסים, מצד אחד בין מארי וסמואל, ומצד שני למה שבדיוק עשיתי ואיך שהתנהגתי ומה שאמרתי לכריסטינה".
כשקנטה נפגש עם מארי, הוא היה נשוי לכריסטינה, אם שני ילדיו וניתק איתה כל קשר לטובת הקשרים עם מארי. לכן תפס עליה עצבים שהיא עדין שומרת על קשר עם בן שטרית. ההודעה הזאת הקפיצה לו את הסנטה מריה.
"כשהגענו לדירה", סיפר קנטה בשימוע, "אני לא יודע, עברו 10 דקות, ואז, וזו היתה הטעות הכי גדולה שלי: שאלתי אותה שוב את השאלה ששאלתי אותה כל היום ומשם העניינים התחממו. היא כל הזמן צעקה: 'לך לראות את אשתך'. היא תפסה אותי ואז נתנה לי אגרוף בפרצוף ודחפה אותי לאחור. משם ראיתי אדום בעיניים, התפרצתי בזעם ומשם סטרתי לה. הרגשתי שזאת היתה מין סטירה כפולה. ואז תפסתי את מארי בצווארון ורציתי לזרוק אותה על הספה, אבל פספסתי והיא נחתה על קצה הספה על הבטן שלה. אין לי מושג אם היא דפקה את הראש. זרקתי אותה ויצאתי. זה היה ריב בין שני אנשים שנגמר בתאונה", הוא סיפר בבכי תמרורים.
בסוף השימוע הבכייני של קנטה, התיאוריה הרווחת היתה שזאת היתה תאונה. הוא דחף אותה, היא נפלה על הרדיאטור וקבלה מכה בראש. אף אחד לא הטיל בזה ספק. גם לא מעריציו.
מצבה של מארי טרנטיניאן – אישה צעירה בעלת מבנה גוף ממוצע בגובה 1.66 מ' – לא השתפר. הרופא קבע שהיא בתרדמת בלתי הפיכה ואין לה כל פעילת מוחית. ב-1 באוגוסט 2003, 10:20, היא נפטרה מבצקת במוח.
בנתיחה לאחר המוות שנערכה למחרת, הבדיקה הראתה הרבה חבורות בקרקפת ובפנים. וראיות לשבר פתוח באף. מאחורי הגרון נמצאו חבלות שככל הנראה נגרמו מכך שאדם עמד בפיסוק רגליים הניח את רגלו על צווארה.
כשנפתחה הגולגולת התגלה שעוצמת המכות היתה קיצונית. יותר מדי חבלות מכדי שהן ייגרמו מנפילה, שכוללות דימום תוך מוחי והמטומה (דם קרוש) ענקית. כל זה שולל אירוע טראומתי יחיד לראש. היו לפחות 15-20 מכות שהיא קיבלה. לא יתכן שהמכות הונחתו בכמה שניות. היה רצף של כמה דקות, מכות רציפות חוזרות ונשנות שנשלחו משמאל ומימין.
מהרגע שנחשפו תוצאות הנתיחה שלאחר המוות, בית המשפט הליטאי סיווג את התביעה נגד קנטה כרצח מדרגה ראשונה, שבגינה הוא יכול להיכנס על פי חוקי ליטא ל-15 שנה בפנים.
השתיקה עדיין הורגת
מה קרה שש שעות אחרי שקנטה ניגב לטרנטיניאן את הדם מהפנים, השכיב אותה על המיטה, היה בטוח שנרדמה והלך לישון לידה?
איך הצליח אנטונן לוי (בנו של הפילוסוף והסופר ברנר-אנרי לוי), עורך הדין הצרפתי של קנטה, לצמצם את דרגת הרצח ל"פשע של תשוקה"?
מדוע גזר עליו בית המשפט הליטאי רק שמונה שנות מאסר?
מדוע השתחרר אחרי ארבע שנים בלבד בכלא הצרפתי?
ואיך כל זה קשור להתאבדותה של גרושתו, כריסטינה ראדי, שהעידה לטובתו במשפט והתחייבה בפני שופט השחרורים להחזיר אותו לחייה, עד שגם היא לא היתה יכולה לסבול יותר את אופיו האלים והשתלטני?
את כל התשובות לכל השאלות הנ"ל תוכלו לגלות בזכות העיתונאית הנועזת והנחושה אן-סופי-ז'אן מהמגזין "לה פוינט", שחקרה לעומק במשך שנים ולא הרפתה לרגע מסימני השאלה שהותירה הפרשה, כולל ראיונות עם חברותיו בעבר של קנטה, ועם אחד מחברי להקתו שהיה מוכן לפתוח בלי להזכיר את שמו, את כל סיפורי האלימות של קנטה, שטויחו והושתקו כל השנים.
סופי-ז'אן כתבה את הספר "מכוכב רוק לרוצח" (2023) שעל פיו נוצרה הסדרה. היא היתה שותפה לכתיבת התסריט ולבימוי.
קנטה הזדרז להגיש נגד העיתונאית הסופרת תביעת דיבה, אך בית המשפט דחה את כל טענותיו, אחרי שהוכח כי קנטה אינו יכול למנוע מעיתונאיות לחשוף את טבעו האמיתי.
הסדרה מסתיימת בנימה מהורהרת, כשהיא מעבירה את הפוקוס לכל אותן נשים המאבדות את כבודן ואפילו את חייהן עקב אלימות במשפחה, רק בגלל ששמרו על קוד השתיקה.
באותה הזדמנות דואגת המיני-סדרה לאזכר שבכל שנה בצרפת, כ-100 נשים בממוצע נופלות קרבן לאלימות של גברים. מסקנה: השתיקה עדין הורגת.
"מכוכב רוק לרוצח". From rock star to killer.
יוצרים: קרין דוספור, אן-סופי-ז'אן, וזואי דה בוסרי ולרטיג ניקולס.
שלושה פרקים. נטפליקס
