ארבעה אנשים נפצעו באורח קל בתאונת דרכים בה היו מעורבים שבעה כלי רכב, הבוקר (23.6) במנהרות הכרמל, מכיוון צ'ק פוסט דרומה. בעקבות התאונה מנהרות הכרמל נחסמו לתנועה, מה שהוביל לפקקים רבים גם בכבישים האחרים באזור. המשטרה פתחה בחקירת התאונה, מה שלא מקל ולו במעט על כעסתם של עשרות ואולי אף מאות נהגים שנתקעו בפקקים עקב התאונה.
יועץ התקשורת איל פרדיס כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "הבוקר יצאתי לפגישה חשובה מקרית טבעון לתל אביב. לקחתי שלוש שעות, הווייז הוביל אותי למנהרות הכרמל, ופתאום כולם עוצרים. תאונה. המשטרה לא מצליחה לפלס דרכה בין מאות הרכבים הלכודים במנהרה, העשן של מאות מכוניות עומדות מחניק, חכמולוגים מנסים בכל דרך להימלט, הטלפון לא קולט, אף אחד לא יודע מה קורה למעט שידורי רדיו חיפה. אחרי שעה ורבע במעמקים יצאתי אל האור. את הפגישה פספסתי, אלפי שעות עבודה הלכו לאיבוד, ובוחני התנועה חיפשו מי אשם… המסקנה שלי. מנהרות הכרמל הן פוטנציאל למלכודת מוות!! ומי שנוסע בהן מהר ויימצא אשם צריך לפצות את כל אלפי האנשים שאיחרו, שאיבדו עסקאות, שאיחרו טיסות, ועוד… בושה".
פרדיס אמר לאתר פוסטה כי בדרך כלל הוא נוסע למרכז דרך מנהרות הכרמל. לדבריו, בשנתיים האחרונות הוא ואשתו נתקעו עקב תאונה במנהרות הכרמל לפחות ארבע פעמים, אך לעולם לא בתוך המנהרה. "להיות תקוע במנהרה זה אומר שאין קליטה, אין לאן לברוח, ויש זיהום אוויר מטורף", כך לדבריו.
ד"ר גילה אלברט, ראש החוג לתואר שני בניהול טכנולוגיה במכון הטכנולוגי חולון (HIT), חקרה את נושא מנהרות הכרמל. לדבריה, "הבעיה המרכזית במנהרות בעת תאונת שרשרת היא הפינוי. בעת תאונת שרשרת, ישנה בעיה של נגישות מוגבלת במנהרה, וקשה מאוד לכוחות ההצלה להגיע לזירה".
אלברט מוסיפה ואומרת כי "כאשר מתרחשת תאונת דרכים, מאוד חשוב למזער נזקים. כלומר, הפינוי וזמן ההגעה של כוחות ההצלה הם מרכיבים מאוד קריטיים. במנהרה, מזעור הנזק הוא בעייתי, במקרה של תאונת שרשרת כוחות ההצלה לא יכולים לגשת לזירה, כי אין להם מרחב תמרון בתנועה. מה גם שבעת תאונה צריך גם להגיע לפצועים כמה שיותר מהר וצריך לפנות אותם. במנהרות הכרמל אין שוליים בכל הדרך ולכן אי אפשר להגיע לפצועים. גם מסוק לא יכול לנחות באזור כדי לפנות את הפצועים. גם מי שנמצא סמוך לתאונה, לא יכול לזוז או להתרחק. זה יוצר מצב מאוד בעייתי".
ד"ר אלברט טוענת, כי במנהרות הכרמל הנתיבים מתאימים למהירות של עד 80 קמ"ש, מאחר והנתיבים צריך יחסית. "מספיק שקצת סוטים מהנתיב ויש תאונה", היא אומרת, "מבחינה בטיחותית, הכביש במנהרות בסטנדרטים טובים, אבל ישנם מספר ליקויים בכביש. למשל, צריך שיהיו אזורי מילוט ושוליים רחבים, אבל במנהרות אין כמעט שוליים ואין הרבה נתיבי מילוט. משרד התחבורה חייב לעמוד על כך שירחיבו את השוליים במנהרות הכרמל. היו מספר דוחות בנושא, שעד היום לא יושמו באופן מלא. הרגולטור, משרד התחבורה, חייב להתערב עם שוט רציני בנושא".
לדברי ד"ר אלברט, "מי שנפגע בתאונה במנהרות הכרמל הם לא רק הנהגים שנפגעו במהלך התאונה. בגלל שקשה להגיע לתוך המנהרה במצב של תאונת שרשרת, לכלי הרכב אין לאן לברוח, להתפנות, ולכן הם תקועים זמן רב בפקק. ברגע שסוגרים את מנהרות הכרמל, יש לכך השלכות רוחביות, כי יש עומס שמשפיע על הכבישים החלופיים".
"שאלה נוספת שצריך לשאול היא זו", אומרת ד"ר אלברט, "נהגים שמשלמים על נסיעה במנהרות הכרמל עושים זאת כי הם רוצים לנסוע מהר יותר. במנהרות זה לא תמיד קורה ולעיתים נהגים משלמים לריק. גובה האגרה במנהרות הכרמל הוא מאוד גבוה, אז יתכן שהנהגים במנהרות הכרמל צריכים להגיש תובענה ייצוגית".
מקבוצת כרמלטון, בעלת הזיכיון להפעלת המנהרות, נמסר בתגובה: "מנהרות הכרמל מהוות עורק תחבורה מרכזי באזור, התורמות לחיסכון רב בזמן, לצמצום הפקקים ולשיפור איכות הסביבה ואיכות התושבים בעיר. המנהרות תוכננו והוקמו בהתאם להנחיות ולתקנים הרלוונטיים, והפרויקט קיבל את האישורים הדרושים לפתיחתו".
קרא בארכיון פוסטה:
דו"ח תאונת האוטובוס במנהרות הכרמל: אחריות על הנהג ועל גופי הפיקוח והחירום
