עקב מחדלי היחידה החוקרת, צח"מ שפלה, בית משפט השלום בראשון לציון ביטל צווי חילוט בחקירה העוסקת באתרי פינוי אשפה לא חוקיים. בשבוע שעבר, השופט גיא אבנון דחה שתי בקשות של מחוז מרכז של המשטרה להאריך רטרואקטיבית צווי תפיסת משאיות משני קבלני משנה שעבדו תחת העבריין יוסי גנגינה.
בפרשה המכונה "מתחת לאף" נחקרות עבירות כלכליות הקשורות במטמנות אשפה פיראטיות שהפעיל לכאורה גנגינה, תוך השתלטות על קרקע פרטית באזור פתח תקוה וקיבוץ גבעת השלושה. במסגרת החקירה, נתפסו בחודש מרץ שעבר כלי עבודה מגנגינה וקבלני משנה רבים שעבדו באתר. בבקשות שהגיעו לפתחו של בית המשפט בשבוע שעבר, המשטרה ביקשה להאריך את תוקף התפוסים למרות "שאיחרה קלות את הרכבת", ארבעה חודשים אחרי שפקע צו התפיסה בספטמבר.
החוקר הממונה, רס"ב איתן אנקרי טען בבקשה כי "בית המשפט רשאי להאריך תקופת החזקה בחפץ תפוס מעבר ל-180 ימים, גם אם הבקשה מוגשת לאחר תקופה זו, גם בלא כתב אישום". סנגוריו של אחד הקבלנים, עו"ד ניר ישראל ועו"ד סימון חדאד, התנגדו להכשרת המחדל. לקבלני המשנה לא מיוחסות עבירות הלבנת הון, והתפיסה בוצעה על בסיס פקודת סדר הדין הפלילי. השופט אבנון כתב: "ביקשתי מנציג המשטרה לנמק ולהסביר מדוע על בית המשפט להאריך את תקופת התפיסה חרף שיהוי בן כארבעה חודשים במועד הגשת הבקשה. לא קיבלתי הסבר ראוי".
דיון זהה נערך באותו יום (15.1) בעניינו של קבלן נוסף, המיוצג על ידי עו"ד אריה בדנר. בסוף חודש נובמבר ביקש הקבלן לבטל את התנאים ולהחזיר לו ערבות בנקאית שהפקיד תמורת שחרור המשאית, לאחר שצו התפיסה פקע. לאחר עוד שלושה שבועות, באמצע דצמבר "נזכרה" המשטרה לבקש להאריך בדיעבד את תנאי שחרור המשאית. השופט דחה את הסבריו של רס"ב אנקרי: "אינני מקבל את טענת המדינה באשר לקשיים שבגינם התרשלה ולא הגישה במועד בקשה להארכת תקופת התפיסה. בהיעדר הסברים ראויים כלשהם, אני מורה על דחיית בקשת המדינה". השעבודים שהוטלו על המשאיות בוטלו והערבות הבנקאית שהפקידו הקבלנים הוחזרה להם.
בחודש שעבר הורה השופט אבנון להחזיר משאית לקבלן משנה נוסף ללא תנאים, לאחר שהמשטרה לא קיימה צו שהורה על מכירת הרכב והפקדת הכסף בקופת החילוט. כפי שפורסם בפוסטה, יום אחד לפני מותו הטראגי של משה אוחנה בתאונת דרכים, קיבל השופט אבנון אף החלטה דרמטית בעניין שחרור תפוסים של אוחנה ואשתו, שהיו מהחשודים המרכזיים בפרשה. בית המשפט הורה לבטל באופן מיידי את כל העיקולים שהוטלו על נכסי הזוג אוחנה בשווי 3.5 מיליון שקלים, ולשחרר את הרכוש לאחר שנציג צח"מ שפלה לא התייצב לדיונים שנקבעו.
דווקא בעניין גנגינה, התנהלה המשטרה באופן יוצא דופן לפרשה. מאז חודש מרץ שעבר הוקפא לו רכוש בשווי 16 מיליון שקלים כמי שחשוד בהפעלת תחנות מעבר ואתרים לא חוקיים לפינוי עפר ופסולת בניין. כחשוד מרכזי, המשטרה טרחה להגיש את בקשותיה בזמן, ופרקליטות מחוז מרכז המלווה את התיק הגישה, כגיבוי לבקשה להארכת התפוסים, טיוטת כתב אישום. בטיוטה מיוחסות לגנגינה, שיוזמן לשימוע, עבירות הלבנת הון בשווי 27 מיליון שקל בשנים 2013-2019.
סנגוריו של גנגינה, עורכי הדין אלי כהן וגדי זילברשלג, התקוממו על כך שעבירה של ניהול עסק ללא רישיון משמשת את הפרקליטות בתיק זה כעבירת מקור לאישום בהלבנת הון – מהלך משפטי חדשני, שמאפשר למדינה לתפוס רכוש רב. עורכי הדין של גנגינה טענו גם לאכיפה בררנית, בשעה שעסקים אחרים פועלים ללא רישיון בתחום עבודות העפר והשלכת פסולת, מבלי שהרשויות נוקטות נגדם הליכים כלשהם.
השופט אבנון כתב כי עו"ד זילברשלג צדק בטענתו כי שימוש בעבירות רישוי עסקים כעבירות מקור להלבנת הון הוא מהלך חדשני, אך "אין בכך פסול". לדברי השופט, "נהפוך הוא. מצופה מרשויות האכיפה להשתמש בכל הכלים החוקיים העומדים לרשותן בפעולתן כנגד מפרי חוק (בשלב זה חשודים בלבד), אשר הסבו לכאורה לציבור נזק כלכלי וסביבתי עצום לאורך שנים ארוכות". השופט ציין, כי על אף שמדובר בהליך חדשני, אין זו הפעם הראשונה בה נעשה בו שימוש, ולפני חודשים אחדים הגישה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד חברת האחים פריג'ים מכפר קאסם ואחרים, בגין הפעלת תחנת דלק פיראטית, תוך ביצוע עבירות עיסוק ללא רישיון, הלבנת הון ופעולה ברכוש אסור. צו תפיסת הרכוש של גנגינה הוארך בחודש שעבר ב-90 ימים.
