הסרט "כנופיית בירמינגהם: בן אלמוות" מתרחש כמה שנים אחרי סיום הסדרה, כשאירופה כבר נמצאת עמוק בתוך מלחמת העולם השנייה.
במשך שש עונות ראינו את טומי שלבי שורד כדורים, בגידות ומזימות פוליטיות, אבל בסרט החדש שעלה לאחרונה בנטפליקס, מתברר שיש פצעים שגם הזמן לא מרפא.
כשהוא מוקף בהריסות מלחמת העולם השנייה, נאלץ שלבי למסור דין וחשבון על חיים שנגדעו וסודות שנשמרו בחושך יותר מדי זמן.
זהו לא רק סיפור על פשע וכוח, אלא חשבון נפש קולנועי חשוף ואכזרי, שמוכיח שלפעמים, הדרך היחידה להפוך לבן אלמוות היא להתמודד עם המתים.
נובמבר 1940' מחזה הריכוז זקסנהאוזן בגרמניה.
אסירים בכותנות פסים מזייפים ים של לירות שטרלינג של בנק אנגליה, במסגרת תוכנית זדונית של הממשלה הנאצית לזייף מאות מיליוני ליש"ט ולהבריח את הזיופים לבריטניה – המדינה האחרונה באירופה שעוד לא נכנעה לאדולף היטלר.
הנאצים קיוו להציף את מערכת הבנקאות הבריטית בשטרות מזוייפים ולרסק לה את הכלכלה, מה שיוביל לניצחון גרמניה במלחמה.
קאט למפעל הנשק הקל של בירמינגהם, צפון אנגליה.
הרחובות חשוכים מאדם. עובדות חרוצות בבית החרושת לנשק חוגגות הפי בירסדיי לאגנס. לפתע, שריקה של פצצה קטלנית שנוחתת היישר לתוך המפעל ומשמידה אותו עד אפר, כולל שרשרת פיצוצי משנה קטלניים.
עוד קאט, הפעם לטומי שלבי, מנהיג כנופיית פיקי בליינדרס האגדית אשר צועד לאחוזתו הכפרית בוורויקשייר, שם הוא חי בגלות מרצון בכלוב זהב בו הוא מנסה לחיות כג'נטלמן מהמעמד הגבוה, לפני שהבוץ של העיר קורא לו לחזור.
ג'וני דוגס, שומר ראשו הנאמן מדווח לטומי שהעיר בירמינגהם חטפה אתמול אש מהגיהינום, ומשפחת צוענים שנמלטה מההפצצות פרצה את הגדר ופלשה לאזורי השליטה שהיו פעם שלו.
מדובר במשפחת פאלמר: משפחה של מכשפות מפורסמות, מגידי עתידות וקוראי כף יד.
שלבי מסרב להכניס את ראשו לעניין ולגרש אותם מהשטח שבבעלותו.
דוגס מדווח לו שכשהיה בבירמינגהם, אחת מנשות פאלמר זיהתה אותו מהימים ההם ושאלה מה קרה לטומי שלבי. היא גם קראה לו "רום בארו", שפירושו "מלך כל הצוענים".
שלבי: "מה אמרת לה?".
דוגס: "אמרתי לה שלמיטב ידיעתי הגנגסטר המפורסם טומי שלבי נסוג מהעולם הזה ועכשיו הוא כותב ספר".
מלחמה בתוך הראש
צלצול טלפון תולש את שלבי מכתיבת ספר זכרונותיו. הוא פולט "לכו תזדיינו" ולא מרים את השפופרת.
הצלצול העקשני ממשיך.
לפתע מזהה שלבי בחלון ילדה שנראית כמו בתו רובי שמשקיפה עליו ונמוגה מהפריים.
בסאונד נשמע קולו של שלבי תוך שהוא מהלך בסביבת אחוזתו: "אני לא לבד כשאני לבד. רוחות מתגלות לפניי. בתי המתה רובי, משחקת בגינה, מצאתי את הצעיף שלה תלוי על ענף, במקום בו לא היה צעיף קודם, לא היתה לו דרך להגיע לשם קודם. ועכשיו הוא יושב כאן מולי על שולחן העבודה שלי. ראיתי את רובי שוב".
שלבי מניח צעיף אדום על המצבה האפורה של אחיו ארתור שלבי (1938-1895) ומדבר אליו: "יהיה פחדני מצדי להגיד שדמיינתי הכול. אני הרבה דברים, אבל אני לא פחדן".
לפתע, אאוט אוף דה בלו, מפתיע אותו דוגס ומבשר לו שיש לו אורחת – אחותו איידה שלבי ת'ורן, שניסתה להשיג אותו בטלפון אבל לא הצליחה.
היא מעבירה לו מסר שיש לה חדשות רעות בשבילו.
שלבי דוהר על סוסו ונפגש עם אחותו האצילית, היושבת במכוניתה מחוץ לאחוזתו ומדווחת לו שאתמול בלילה חטף מפעל הנשק הקל פגיעה ישירה וכל מי שעבד במשמרת הלילה במחסן הארטילריה נהרג.
"את חברת הפרלמנט שלהם?", מתעניין שלבי.
"הם לא צריכים חברת פרלמנט", משיבה לו אחותו, "הם מתפללים לישו ואליך, ואף אחד מכם לא עונה לתפילותיהם".
שלבי המיוסר, רואים עליו שהוא עובר סבל כבד מנשוא, טוען להגנתו שיש לו מלחמה בתוך הראש שהוא לא מסוגל להשתיק.
איידה: "יש לך משפחה שאינה רוחות רפאים. כמה זמן עבר מאז דיברת עם הבנים שלך?".
שלבי: "אף פעם לא הייתי אבא. הייתי צורת ממשל. אני כבר לא מאמין בשום סוג של ממשל".
איידה: "דיברתי עם צ'רלס. הוא בחזית בצפון אפריקה. והבן השני שלך, הבן הצועני, חזר להנהיג את כנופיית בירמינגהם כאילו חזרנו ל-1919, הוא גרוע הרבה יותר ממה שאתה וארתור הייתם".
איידה מתחננת בפני אחיה שיבוא ויגיד כמה דברים מעל קברי המתים וידבר עם בנו הסורר, לפני שהוא ייתלה על ידי רשויות החוק או שהעם יעשה בו לינץ'.
שלבי: "מאז שארתור נהרג, כאילו נפרצה דלת בראשי שאני לא יכול לסגור".
הסטנים, הבראונינג, הדינמיט ואקדח נוצץ
עוברים למפעל הנשק הקל של כנופיית בירמינגהם המחודשת בהנהגת דיוק שלבי, בנו הבכור של טומי שאף פעם לא הכיר בקיומו.
מגיעים למפעל המופצץ שנזקיו טרם נאמדו, מחברים שרשרת ברזל לאחת מדלתות המחסן, פורצים את הדלתות ומעמיסים למכוניתם ארגזי תחמושת אחד אחרי השני.
"כלי הנשק בנשקייה הזאת מיועדים לקו החזית", זועק מנהל המפעל המופצץ, אך דיוק טוען בעזות מצח שהם "שוטרים מתנדבים" שנרשמו הבוקר אצל המפקח הראשי, וכל מי שיפריע להם למלא את חובתם – ייפגע.
"כנופיית בירמינגהם אולי יכולה להפחיד את מפקד המשטרה, אבל לא אותי. ראיתי במלחמה האחרונה דברים הרבה יותר גרועים ממה שתוכל לדמיין", משיב לו מנהל המפעל.
"אתה אדם אמיץ, אבל טיפש", עונה לו דיוק כשלפתע מסתערת כנופייתו על אנשי המפעל, מכניסה להם מכות רצח וגונבת מהמפעל את כל הסטנים, הבראונינגים, הדינמיט ואקדח חדש ונוצץ בשביל דיוק.
קצת אחרי שהם נוטשים את המקום, איידה שלבי-ת'ורן מגיעה למפעל שנשדד ואחת מנשות המותקפים יוצאת עליה כבת למשפחת שלבי.
במקביל, כנופיית בירמינגהם המחודשת נכנסת בסערה למועדון חשפניות בבירמינגהם, שם מקבל דיוק עדכון על "בן זונה מלונדון בטרקלין שרוצה לדבר איתו".
בטרקלין מחכה לו ג'ון בקט, סוכן פרו-נאצי שעומד מאחורי המזימה המבקשת לערב את הפיקי בליינדרז בהברחת מיליוני הליש"ט המזויפים.
350 מיליון ליש"ט מזויפים
בקט מדווח לדיוק על הספינה שתעגון בקרוב מאוד בליברפול, נותן לו שטר מזויף של 5 ליש"ט כדוגמית, ומעדכן אותו שיש עוד 350 מיליון ליש"ט כאלה.
"תפקידי להכניס את הכסף הזה לכלכלה הבריטית באמצעות כנופיות פשע מאורגנות, כשכנופיית בירמינגהם תקבל 20 אחוז", הוא אומר, "מדובר ב-70 מיליון ליש"ט שבהם תוכל להשתמש כראות עיניך, אבל תתכונן לאנרכיה שתבוא בהמשך… כמובן שבברלין היו מעדיפים שאדבר עם אבא שלך".
דיוק קם על רגליו, שולף את אקדחו, יורה על מכונית אקראית שחונה ברחוב ומצהיר בשחצנות: "עכשיו אני האחראי".
בקט: "אם אתה האחראי, אני צריך לדעת שאתה מוכן לקחת חלק במעשה בגידה שיביא לגרמניה את הניצחון במלחמה".
דיוק: "העולם לא שם זין עליי".
בקט: "אין לך קווים אדומים?".
דיוק: "היה לך מזל שמצאת אותי".
בקט: "הלילה, כשהפצצות ייפלו, תצטרך להוכיח את זה".
בית רדוף שדים ורוחות
ראש הכנופייה טומי שלבי נכנס לביתו, צועק בשמו של ג'וני שומר ראשו, ורק הד קולו עונה לו.
הוא מוציא את אקדחו, טוען אותו ומוצא פתק על אחד הכיסאות, שבו כתוב: "עקוב אחר החלונות הפתוחים".
הוא עושה סיבוב ונדהם לגלות בבית אישה שהוא לא פגש מעולם, שבסך הכל פתחה את החלונות כדי לשחרר את כל הרוחות והשדים.
"באתי עם מסר לרום בארו", היא אומרת לו, "אם אתה חושב שאתה מכיר אותי, זה בגלל שאתה רואה בפניי את אחותי התאומה. למרות שהיא מתה מזמן, אני עדיין מדברת איתה בחלומות בסיאנס. היא ביקשה שאעביר לך מסר. קל לפרוץ אליך אם מחזיקים במפתח הנכון".
שלבי: "שם אחותך היה זלדה?".
"כן. שמי קאולו צ'ריקילו. ברומאני זה שחרור. שכבת עם אחותי ביריד הצוענים סטואו ב-1914 והיא ילדה את הבן שלך, דיוק".
טומי: "אני יודע על התינוק ועל האיש שהוא הפך להיות".
קאולו: "לא את הממלכה שלך נטשת, את בנך נטשת".
שלבי: "אם מדובר בכסף, נתתי לו מספיק. אם הוא בצרות, יש לי מספיק צרות משלי".
קאולו: "אתה גר בבית רדוף רוחות של אנשים שמתו בגללך".
שלבי: "מה המסר?".
קאולו: "הבן שלך בצרות צרורות. הוא עובד עם אנשים מרושעים שישמידו את אנשינו הצוענים".
שלבי: "אני לא לוקח יותר חלק בעבודות כאלה".
קאולו: "אם תסכים לבוא להציל את הבן שלך, אחותי ואני נעזור לך להגיע לשלווה".
צ'רלי, חייל לשעבר בפיקי בליינדרס, מעדכן את שלבי: "האישה הזאת היא מלכת צועני פאלמר. היא עורכת סיאנסים לאנשים ומרוויחה כסף. אל תיתן לה לנצל את האבל שלך".
"מלחמה ומורפיום זה כמו אח ואחות"
איידה שלבי-ת'ורן נפגשת עם דיוק שלבי בדיר החזירים המשפחתי ומדווחת לו שהגיעה ממפעל הנשק בבירמינגהם.
דיוק: "אני גם מספק שירות רפואי לסובלים מהלם ואבל. מלחמה ומורפיום זה כמו אח ואחות".
איידה: "זה מורפיום שנגנב מבית החולים 'המלכה אליזבת'. אני צריכה לדווח עליך".
דיוק: "למי? ארתור מת, פולי מתה, ג'רמיה מת ואבא שלי יצא מדעתו המזוינת. רק את נשארת ואת רק נובחת".
איידה: "יש לך את הלוק דיוק, כמו אבא שלך, אבל מה שאין לך, זה מה שידפוק אותך".
דיוק: "מה זה?".
איידה: "כשאורח חייך יוביל למותך, כשהארון שלך יישרף, אף אחד לא יעמוד בעשן. יהיה רק עשן. מה שאין לך זאת משפחה".
דיוק: "אף פעם לא היתה לי. מה שיש לי זה משהו הרבה יותר גדול מכל מה שהאבא המזוין שלי עשה אי פעם ועכשיו אני זה שעושה את זה".
איידה מדווחת לצ'רלי שדיוק גנב הבוקר נשק ממחסן ממשלתי והמפקד של משטרת בירמינגהם נתן לו אישור בכתב לעשות את זה. "מחר אני הולכת לבסיס המשטרה הצבאית ברחוב מונטגיו ויחכו לי שם עדים לשוד".
צ'רלי: "אף אחד לא ידבר איתך".
איידה: "אני רק צריכה את הכתובות".
צ'רלי זורק את הפתק שלה וטוען: "יש רק איש אחד שיכול לעצור את דיוק והאיש הזה כותב עכשיו ספר מזוין".
לכתבות על סדרות וסרטי פשע >>
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
טומי שלבי ממשיך לתקתק את הביוגרפיה שלו על מכונת הכתיבה: "ב-1914 אחי ארתור ואנוכי התנדבנו לבריגדת המנהרות, חופרים את דרכנו לקו החזית של האויב. היו שם סיוטים. חזרתי הביתה מהמלחמה והבאתי את המלחמה איתי בראש וחלק ממני עדין קבור. הנשמה המיוסרת שלי רודפת את הגבול בין חיים למוות ללא מוצא".
קאולו מופיעה מולו עם הצעיף האדום שמצאה על הקבר. "שמעתי בירידים שאחיך התאבד", לוחשת קאולו בקולה המפתה ומוסיפה: "אהיה מוכנה לספר לך מה אמר לי אחיך, רק אם תהיה מוכן לעזור לבן שלנו (דיוק)".
שלבי: "אני לא יכול לעזור לו, כי אני כבר לא האיש שהייתי פעם".
קאולו: "אני אחזיר אותך למקום שבו הכול התחיל ולמה שהיית פעם".
היא עושה לו סיאנס, מערפלת את חושיו, נכנסת לזהותה של אחותה, מחזירה אותו לאירוע שבו הם שכבו לראשונה ודיוק נוצר.
פצעים שגם הזמן לא מרפא
מכאן ואילך העניינים מתחילים להסתבך ולהיכנס לנוהל קרב אינטנסיבי, טוויסטי, קטלני, רצחני ועקוב מדם.
כשדיוק מתכוון להתנקש בחייה של איידה מחשש שתדווח על פשעיו לשלטונות, אביו טומי מבין שזהו זה; הוא חייב לחזור לעניינים וכמה שיותר מהר, לפני שהעניינים יצאו משליטה ובנו הסורר עלול להכניס לא רק את משפחתו לצרות צרורות, אלא גם את בריטניה כולה.
נחסוך מכם מה קורה מהרגע שבו טומי חוזר לממלכת בירמינגהם האבודה, כמו מלך שחזר מהגלות ומנסה להחזיר עטרה ליושנה.
נרמוז רק שהסרט נוצר בהשראת הסדרה המופתית שרצה על פני שש עונות סופר מוצלחות מ-2013 עד 2022.
הסרט המהפנט שומר על הוויזואליות המרהיבה והאפלה של הסדרה, עם פסקול מחוספס ודיאלוגים חדים כמו התערים בכובעי חברי הכנופייה, כשהפעם זה פחות "דרמת פשע" ויותר מותחן ריגול היסטורי בקנה מידה רחב יריעה.
סצנת הפתיחה מבוססת על אירוע שקרה במציאות: בליל ה-19 בנובמבר 1940, 400 טונות של חומר נפץ הוטלו על העיר בירמינגהם על ידי הלופטוואפה (חיל האוויר) הגרמני.
53 עובדים נהרגו במפעל הנשק הקל בסמול הית', בעקבות החלטה לא ללכת למקלטים, גם אחרי שנשמעו הסירנות, והסרט הזה מכבד את זכרם.
ועוד הערה בקטנה: למרות שהסדרה הסתיימה רשמית ב-2022, המותג ממשיך לחיות דרך הסרט "בן אלמוות" (2026) וסדרות בת (ספין-אוף) שנמצאות כרגע בשלבי פיתוח.
כך שלכל המעריצים השרופים של הסדרה – וכידוע יש מיליונים כאלה בכל העולם – אל תגידו נואש, הפיקי בליינדרס עוד יחזרו ובגדול.
"כנופיית בירמינגהם: בן אלמוות". Piky Blinders: Immortal Man. 112 דקות. נטפליקס. מבוסס על סדרת הטלוויזיה.
יוצר: סטיבן נייט.
במאי: תום הרפר.
שחקנים:
קיליאן מרפי (טומי שלבי),
בארי קיוגאן (דיוק שלבי),
רבקה פרגסון (קאולו צ'יריקילו),
סופי רנדל (איידה שלבי-ת'ורן),
טים רות' (ג'ון בקט),
נד דנהי, (צ'רלי),
סטיבן גרהאם (היידן סטאג),
תומס ארנולד (וירג'יל).
