סתיו 1988. גופת אישה שוכבת בסבך לחוף נהר הסמברה, על גבול צרפת-בלגיה. הסוודר שלה מופשל ושדיה מציצים החוצה. בהדרגה נפקחות עיניה, דם נוזל מאפה, חבורות מדממות על פניה. לאט לאט היא קמה בקושי על רגליה כשפניה החבולות מבועתות. היא נכנסת לתא טלפון ציבורי, משחילה אסימון, מתקשרת לאחותה אודרי, מייבבת בבכי קורע לב ומבקשת ממנה לבוא מהר.
ז'אן פייר בלאנשון, שוטר צעיר, מגיע ליום עבודתו הראשון בתחנת המשטרה בעיירה אולונואה. הוא פוגש בתחנה את בראנר ברטון, מפקד התחנה המזדקן, השחוק והמנומנם, שנועל נעלי בית.
ברטון מציג את השוטר הצעיר בפני חבריו שמתבדחים כאילו מדובר במועדון חברים בפאב שכונתי. "יפה שאתה כאן, זאת תחנה שאין בה הרבה אקשן. תאונת דרכים, תגרה פה ושם, שוטי כפר וגנבי תרנגולות", מציג לו ברטון את מזג האווירה הכללי במשטרת אולנואה, "אנחנו מנסים לשמור על מינימום ניירת, אז אל תטרח לכתוב דו"ח אם זה לא הכרחי. אנחנו רושמים הכול במחברת אחת, ככה אנחנו יכולים למצוא דברים יותר מהר".
שנייה אחרי, שוטר נמוך קומה מדווח לברטון ששתי נשים מחכות לו במסדרון. מדובר בתקיפה בדרך למובז' (עיירה סמוכה לאולנואה).
"כל כך מוקדם?", תוהה ברטון הישנוני שעדיין לא התעורר.
במסדרון הוא פוגש את מדאם כריסטין לאבו ההמומה ואחותה אודרי. דם נוזל מאפה של לאבו וחתכים עמוקים ומדממים חורצים את צווארה. ברטון גובה ממנה עדות כשהוא רושם בפנקס קטן את כל פרטי התקיפה, ולא מתרגש מי יודע מה.
"הלכתי לתחנת האוטובוס ליד גשר נהר הסמברה. פתאום הרגשתי נוכחות מאחוריי, ולפני שהספקתי להסתובב, מישהו תפס לי בצוואר בעזרת חפץ, נדמה לי חבל. איך הוא נראה? לא יודעת. לא ראיתי. הוא גרר אותי משם וכל הזמן הידק את החבל. עכשיו אני נזכרת שהוא חבש כובע צמר והיה לו קול נמוך. הוא אמר לי: 'תסתמי את הפה זונה, יהיה בסדר ואני לא אאנוס אותך'. אחר כך אני לא זוכרת כלום. התעלפתי כי לא הצלחתי לנשום. כשהתעוררתי לא היה שם אף אחד".
ברטון מוריד את דירוג תלונתה של לאבו ל"ניסיון שוד עם תקיפה", ושואל אותה אם היא עדיין רוצה להגיש תלונה, כשהדם על פניה בקושי התייבש.
אחר כך היא נוסעת עם אחותה וברטון לזירת התקיפה ומשחזרת אותה שלב אחרי שלב. אף אחד לא מצלם או מקליט את עדותה. אפשר להרגיש שפקד ברטון לא ממש מתרגש מכל העניין ומנסה לחפף אותה כמה שיותר. "היה לך מזל", הוא פוטר אותה כלאחר יד.
כריסטין חוזרת הביתה, דוחפת לכביסה את בגדיה מהתקיפה, מכניסה אותם לשק שחור ומשליכה לפח האשפה. לאחר מכן היא מספרת לבעלה שהיה לתוקף ריח מוזר של גריז או שבבי מתכת.
קאט למפעל פלדה באולנואה. המצלמה מתעכבת על אנזו סלינה, פועל ייצור פופולרי ופטפטן, ושותלת את הרמז הראשון לזהות התוקף המיני.
אחרי כמה חודשים בלאנשו חוקר את ג'ניפר מאלורי, שעברה תקיפה, ומתקתק את עדותה על מכונת כתיבה ישנה. "חזיר שמן ניסה למצוץ לי", היא פולטת ובלאנשון נכנס לשוק. הוא בסך הכל כמה חודשים בתחנה, שלכאורה לא קורים בה דברים חריגים, וכבר נופל עליו תיק שגדול עליו בכמה מספרים. "ביצעת מין אוראלי בגבר שאת לא מכירה?", הוא שואל בהיסוס וממשיך: "וגם זה היה על גשר הסמברה בחושך?".
"הוא אמר לי רדי על הברכיים, שלף את הזין שלו ותבע ממני למצוץ לו", בוכה מאלורי, כשברקע נשמע צחוק השוטרים בתחנה. "הוא אמר שיש לי שדיים יפים והפשיל לי את הסוודר, כדי ללטף אותם".
"רוצה להגיש תלונה?", שואל בלאנשון בהיסוס.
"אתה רציני?", מטיחה בו מאלורי הבוכייה. "אם לא, למה אני פה?".
קאט לאנזו ככדורגלן נמרץ והתקפי בקבוצה המקומית, אותה הוא גם מאמן.
החיה שבאדם
בעלה של כריסטין שטראומת התקיפה משנה את חייה מקצה לקצה, מבחין בשינוי, בעיקר כשהם נכנסים למיטה והיא מסרבת ללכת עד הסוף. בסופרמרקט היא מזהה את הנעליים השחורות שהיא זוכרת מהתקיפה. היא הולכת בעקבות הנעליים השחורות אותן נועל אנזו החייכן והקשקשן, שנראה על פניו גבר נורמטיבי, משפחתי, נשוי לבלונדינית בהריון.
כמה חודשים אחרי התקיפה מתקשרת כריסטין לתחנת המשטרה, ומבקשת להתעדכן האם קרה משהו בעקבות תלונתה על תקיפה ב-4 בנובמבר. "אני מצטער, אבל כרגע אין לנו מידע חדש", מודיע לה היומנאי ביובש, "חקירות כאלה דורשות סבלנות. אל תדאגי גברתי, נודיע לך כשיהיה משהו חדש".
בהדרגה נכנסת כריסטין למצב פוסט טראומתי וכל חייה מתהפכים עליה. היא מפסיקה לעבוד, לא ישנה בלילות ובבקרים משפצת את דירתה באובססיביות. בעלה צועק עליה שהיא השתגעה לגמרי, ומודיע לה שהחליט למכור את הדירה. הוא רוצה לעזוב את אולנואה, את הסמברה והצפון ורוצה להתחיל הכל מחדש. "זאת לא האישה שאני מכיר. הפסקת לדבר, אני רוצה להתרחק מכל זה".
קאט לאנזו, שמבחין בשעת דמדומים בנערה שהולכת לבדה והחיה שבאדם מתעוררת בתוכו. הוא שולף את החבל מתא הנהג, חובש את כובע הצמר ויוצא לצוד את טרפו הרענן.
הקלסתרון על הקיר
סתיו 1996. שמונה שנים אחרי. אירן דורו, שופטת-חוקרת נמרצת וחסרת מנוח מבית המשפט העליון, נוחתת בתחנת המשטרה המנומנמת באולנואה, ומבקשת לפתוח בחקירת אונס מלאני דרבואה.
הוא נפגשת במסעדה עם לוק בלפונד, התובע המחוזי, משמיעה לו את התיאוריה שלה שמסתובב כאן אנס סדרתי ומציגה לו מספר מקרי אונס וניסיונות אונס, כולם לאורך די-959.
חוץ מכמה פרטים, בכל פעם אותו תרחיש באותה שעה. הבחור צץ משום מקום בפנים מוסתרות, תוקף את כולן מאחור, חונק אותן, גורר אותן מהכביש הראשי ולא המשיך עד הסוף בכל הפעמים, אבל בכל הפעמים ליטף את שדי הקורבן. אותה שיטת פעולה. אותו תוקף מיני. היא מודיעה שתחבר את שלוש החקירות. התובע המחוזי דוחה את טענותיה ומצנן את התלהבותה. לדעתו מדובר ב"אונס טיפוסי" ואין לה בדל ראיה שמדובר באנס סדרתי.
"אין לי די-אין-איי כי השוטרים המטומטמים של אולנואה נתנו לראיות של מלאני דרבואה להירקב במשך שבועיים במקרר של התחנה", מקוננת דורו ומוסיפה: "תוצאות הבדיקה: די-אן-איי הרוס ולא שמיש. הגיע מהצעיף של הקורבן. ומה היה על הצעיף: נוזל זרע. בלעדיי הצעיף עדיין היה שוכב במקרר התחנה".
דורו תובעת מהתובע המחוזי להביא לתחנה את יחידת הפשע האזורית כדי לעבוד עם מקצוענים אמיתיים, אבל התובע דוחה את הצעתה על הסף וממליץ לה לא לריב עם המשטרה המקומית, "כי במקרה של תקיפות מיניות של בחורות כפריות, המקומיים הם האופציה הכי טובה".
שיא השאננות, הרשלנות, החובבנות והראש הקטן של משטרת אולנואה, נחשף בסצנה שומטת לסתות כשבלאנשון נפגש עם אנזו לקפה בתחנת המשטרה, כדי לדון אתו על הקמת נבחרת כדורגל של המשטרה.
לפתע נבהל אנזו כמי שקפאו השד כשהוא מבחין בקלסתרון שתלוי על קיר המשטרה, שדומה לו דמיון מדהים. הוא שואל את בלאנשון מי זאת הדמות בקלסתרון. "הלוואי והיינו יודעים. זה מניאק שצוחק עלינו", צוחק בלאנשון.
אנזו מתקרב לקלסתרון ומבקש להבחין בדמיון הקל ביניהם. "אם היית יודע מה הוא עושה, לא היית צוחק", צוחק בלאנשון.
כישלון קולוסאלי וקטסטרופלי
להלן תמצית שני הפרקים הראשונים (מתוך שישה) של "שתיקת הנהר" – סדרת טלוויזיה צרפתית-בלגית מפתיעה באיכותה הגבוהה, שלוקחת את ז'אנר הפשע אמיתי ומרחיבה אותו לדרמה קורעת לב.
הסדרה מוצגת כ"סיפור בדיוני, בהשראת אירועים אמיתיים", פלוס הערה בסוף המציינת כי הוא נועד לחלוק כבוד לקורבנות.
הפשע האמיתי הוא זה שביצע דינו סקאלה, שבמשך 30 שנה בין השנים 2018-1988, אנס ותקף 56 נשים לאורך נהר הסמברה, בין שיני צדי גבול צרפת-בלגיה, בדרך כלל בשעות הבוקר המוקדמות ובדפוס פעולה דומה.
פרשת דינו סקאלה הרעידה את אמות הסיפים של הרפובליקה הצרפתית, והוא נחשב לטורף המיני האימתני ביותר בתולדותיה.
כל אחד מששת פרקי הסדרה מתמקד בדמות אחרת, החל מהקורבן הראשון, דרך שופטת-חוקרת, ראשת עיר, מדענית, מפקד משטרה, ועד לתוקף עצמו, ומציגה בכל מערומיה את מערכת אכיפת חוק, שכשלה כישלון קולוסאלי וקטסטרופלי בזיהוי הקשר בין המקרים.
שיפורים בטכנולוגיית פתרון פשעים כמו דגימות די-אן-איי תרמו בסופו של דבר לפריצת דרך, אך תחת המיקרוסקופ הפורנזי נמצאים הפסיכולוגיה והתנהגותם הנלוזה של השחקנים הראשיים וכיצד שאיפותיהם מסוכלות באופן קבוע על ידי שנאת נשים ובורות מושרשת.
העובדה שהצליחו לעלות על סקאלה רק ב-2018, וגם זה הרבה בזכות קמפיין מי-טו שהתפשט בכל רחבי הגלובוס כמו אש בשדה קוצים, מוכיחה עד כמה מערכת אכיפת החוק בצרפת היתה על הפנים, ורק ב-2022 – 34 שנים אחרי התקיפה הראשונה של כריסטין – סקאלה נשפט ל-20 שנות מאסר בגין 17 מקרי אונס, 12 ניסיונות אונס ו-27 תקיפות או ניסיונות תקיפה.
"שתיקת הנהר" היא לא סדרה קלה לצפייה. היא מלחיצה ומקוממת, אך גם מהווה נקודת אור חשובה של זעם, המדגישה את הכשלים המוסדיים ואת שנאת הנשים התרבותית המושרשת, שהותירו את האנס חופשי בשטח כל כך הרבה זמן.
"שתיקת הנהר". Sambre. שישה פרקים. HOT VOD ו-NEXT TV.
החל מה-25.6, ימי רביעי, 22:00, HOT Drama
על פי ספרה של העיתונאית אליס ז'רו Sambre Radioscopie D'un Fait Diver (צילום רנטגן של ידיעה חדשותית בסמברה).
תסריטאי: מארק הרפו.
במאי: ז'אן קסביה דה לסטרייד.
שחקנים: אליקס פואסון (כריסטין לאבו), תיאו קוסטה-מריני (לורן), ג'ונתן טורנבול (אנזו סלינה), אירן דורו (פאולין פרגיו), לוק בלפונד (פייר פרייר), ז'וליאן פריסו (ז'אן פייר בלאנשו), פקד ברנאר ברטון (פסקואלה דינקה), מארה טקווין (אודרי לבו), פלורה פאנשיל (אוריילי מיגואל), תאיז ויקיורס (אודרי), וינסנט דו קרוזירו (אריק השוטר), ג'מילה בן סעיד (סלומי עיאצ'י), לוסי צ'רלס אלפרד (ג'ניפר מאלורי).
