ראש לשכת עורכי הדין שוב אינו מקיים הליכים מנהליים בסיסיים תקינים בגוף הציבורי הגדול והחשוב שהוא מנהל ומונה קרוב ל-100 אלף עורכי דין.
אחרי פרשת הילה קניסטר בר דוד, אשת יו"ר ההסתדרות שמונתה בשכר עתק ללא מכרז מתחת לאף של חברי המועצה וההנהלה, ופרשת ההתקשרות ללא מכרז בהיקפים של מאות אלפי שקלים עם משרד הפרסום גיתם שהריץ אותו למשרה הרמה, שתי פרשות שנחשפו באתר "פוסטה", אנחנו חושפים כעת פרשה נוספת על דרכי הניהול של יו"ר הלשכה עמית בכר אשר מתיימר לתייג את עצמו כמר איכות שלטון.
ממסמכים שהגיעו לאתר "פוסטה" עולה כי ב-26 אוקטובר 2025, יו"ר הלשכה בכר הודיע לשר המשפטים יריב לוין על בחירת נציגי הלשכה לוועדות הציבוריות בנושאי חדלות פירעון – רשימת נאמנים לחברות ותאגידים ורשימה מקבילה של נאמנים בהליכים של יחידים.
הסבר קצר: בעבר, נאמנים שמונו על ידי בתי המשפט לניהול תיקי פשיטת רגל של יחידים, או פירוק חברות ותאגידים, מונו מתוך מאגר מצומצם של עורכי דין ותיקים, באופן לא שקוף, עם לא מעט רינונים על סוג של "מקורביזם" בין הנאמנים לבין השופטים.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מ-2022 הוביל לתיקון: לראשונה מונו ועדות ציבוריות בראשות שופטים מחוזיים בדימוס אשר גיבשו רשימות של רואי חשבון ועורכי דין הכשירים להתמנות כנאמנים, על בסיס אמות מידה מקצועיות. מאגר הנאמנים אמור להתעדכן ולהתחדש בכל שלוש עד ארבע שנים.
כאמור, בכר הודיע ללוין באוקטובר על זהות נציגי הלשכה:
עו"ד עידו אביב כנציג בוועדה לגיבוש רשימת נאמנים לתאגידים,
עו"ד אורי דגני סאס לוועדה לרשימת נאמנים בתיקי חדלות פירעון של יחידים.
בחודש דצמבר השר לוין מינה לראש הוועדה למינוי נאמנים לתאגידים את השופט בדימוס, דוד רוזן, אבל כפי שהוא נוהג מאז כניסתו לתפקיד, בחר להתעלם משיבוץ נציגי הלשכה.
כך למשל, בין חברי הוועדה לתאגידים אישר השר לוין נציגים מאגף הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים ואת נציג לשכת רואי החשבון, אבל סירב לאשר את מינוי הנציג המיועד על ידי לשכת עורכי הדין ובכר – עו"ד עידו אביב.
אותו כנ"ל בוועדה לבחירת נאמנים בהליכים של יחידים, לוין בחר בשופט בדימוס יעקב שינמן אבל סירב למנות את נציגת הלשכה – עו"ד אורי דגני סאס.
אתמול (11 ינואר), בעוד בכר שוהה ב"השתלמות בינה מלאכותית וסקי" באיטליה התבקשו חברי המועצה הארצית של הלשכה לאשר בסבב טלפוני את הצעתו להגיש עתירה לבג"ץ נגד לוין, כדי לכפות עליו את המינויים של השניים לוועדות הציבוריות.
אלא שאז התברר, כי גם במקרה הזה ספק אם ראש הלשכה בעצמו מקיים הליכים דמוקרטיים תקינים.
בכר לא קיים הליך בחירה של שני נציגי הלשכה כמקובל וכנדרש בגופים דמוקרטיים תקינים, זאת אומרת הוא לא הביא לאישור המועצה את המינויים של עו"ד עידו אביב ועו"ד אורי דגני סאס, אלה שהוא ביקש משר המשפטים לאשר אותם לפני שלושה חודשים.
וכך, ב-11 ינואר בכר ביקש מחברי המועצה שיאשרו הגשת עתירה לבג"ץ עקב סרבנות השר לאשר את נציגיו בוועדות – אך את אישור המועצה של הלשכה למינויים עצמם בכר לא ביקש.
תוך כדי הליך ההצבעה, אתר "פוסטה" אשר עוקב אחרי המהלכים בלשכת עורכי הדין פנה ללשכתו של היושב ראש בשאלה: "באיזה פורום מוסמך אושרו המינויים שבכר דורש משר המשפטים לאשר?".
רק בעקבות השאילתה של "פוסטה" הוחלט בהליך בזק – בין אם על ידי בכר הנמצא בחופשת סקי באיטליה ובין אם על ידי יועמ"שית הלשכה עו"ד מירית שלו – להביא להצבעת חברי המועצה גם את זהות הנציגים עצמם, עו"ד אביב ועו"ד סאס – מינויים שעל זהותם הודיע יושב ראש הלשכה לשר המשפטים כבר לפני שלושה חודשים.
בעצם, רק אחרי שאתר "פוסטה" דרש הבהרה לנוכח היעדר אישור המינויים הופצה בקרב חברי המועצה הארצית ההנחיה המעודכנת של יועמ"שית הלשכה, לקיים הצבעה על אישור המינויים עצמם, אלה אשר זהותם נמסרה על ידי בכר ללוין כבר באוקטובר.
מדוע הליך מינוי נציגים לוועדה סטטוטורית התבצע מלכתחילה כ"בחירת יחיד" לכאורה של בכר?
האורגן המוסמך בלשכה לקבל החלטות על מינויים לוועדות ציבוריות הוא היושב ראש, אבל באישור המועצה הארצית.
התמיהה על המשילות נוסח ראש הלשכה עמית בכר גדולה – מי שחרט על דגלו את המאבק בהרס הדמוקרטיה והמינהל התקין על ידי הממשלה הנוכחית, מקיים בפועל שלטון יחיד בלשכת עורכי הדין.
לא זו אף זו. כאשר חברי המועצה התבקשו לאשר בדיעבד, ובאיחור של שלושה חודשים, את הנציגים של בכר לוועדות הציבוריות, לא נמסרו להם קורות החיים הבסיסיות של המועמדים, מלבד שמותיהם.
האם ההליך הזה נועד להסתיר מידע רלוונטי?
ליאור שפירא & עמית בכר
בדיקת "פוסטה" העלתה כי עו"ד עידו אביב, שהוצג על ידי בכר כחבר המיועד בוועדה לבחירת מאגר נאמנים לתאגידים, הוא המנהל של משרד עורכי הדין י.שפירא, "משרד הבית" המקורי של עו"ד ליאור שפירא, יו"ר מחוז תל אביב בלשכה ושותפו הפוליטי של בכר, וסגן ראש עיריית תל אביב.
משרד שפירא הוא בין הגדולים בארץ, אם לא הגדול בתחום גביית חובות והליכי הוצאה לפועל.
המשרד מעסיק 150 עובדים, ומייצג את הגופים הגדולים והחזקים במשק, חברות ביטוח ותקשורת.
מטבע הדברים, למשרד אשר זה תחום עיסוקו יש אינטרסים מובהקים לכאורה בעניין הנאמנים בתיקי חדלות פירעון.
אמנם מאז התמנה ליאור שפירא כמ"מ ראש עיריית תל אביב בשכר במרץ 24', הוא הודיע כי אינו פעיל במשרד עורכי הדין שלו, "בהתאם לכללים למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות".
בפועל הוא מוגדר באתר המשרד כ"שותף לשעבר" ותמונתו מתנוססת באתר לתפארת עד היום, כפי שנחשף בתחקיר "פוסטה" על מודל הריכוזיות בעיריית תל אביב כבר בחודש ינואר 2025.
(בלשכת עורכי הדין, לעומת זאת איש לא החתים את שפירא על "כללי ניגוד עניינים" דומים).
עד לסיום תפקידו בעירייה, שפירא העביר את מניותיו בנאמנות לאחד משותפיו בפירמה, עו"ד ערן קנובל, ועו"ד עידו אביב מוגדר כאמור כמנהל המשרד.
אביב הוסמך לעריכת דין בסך הכל לפני חמש שנים וכבר יועד על ידי עמית בכר להיות הנציג של לשכת עורכי הדין בוועדה הציבורית לקביעת רשימות נאמנים בהליכי פירוק תאגידים.
בתקנות הרשמיות של משרד המשפטים בנושא נכתב כי "הוועדה הציבורית תפעל מתוך עצמאות ואי-תלות בגיבוש רשימת הנאמנים, וחבריה יפעילו את שיקול דעתם על בסיס אמות מידה מקצועיות ובלתי תלויות". עוד נקבע בכללים כי "לא ימונה כחבר הוועדה הציבורית מי שבשל כהונתו יימצא באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים".
מקור במשרד המשפטים מסר כי השר לוין מנע את המינויים של בכר לוועדה, ובפרט את המינוי של עו"ד אביב, לכאורה עקב חשש לניגוד עניינים, וביקש להעביר את המינוי לבדיקת יועמ"שית משרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק. עוד נטען על ידי המקור במשרד המשפטים, כי ניגוד העניינים במינוי עלול להיות כפול, כיוון שעו"ד אביב לכאורה מועמד להיכנס גם למאגר הנאמנים עצמו, הוא אינו יכול לשמש כחבר בוועדה הציבורית הקובעת את חברי אותו מאגר.
כתוצאה מעצם העיסוק בנושא ופניית "פוסטה" לתגובתם, עו"ד ליאור שפירא ועו"ד עידו אביב החליטו לבצע צעד אחורה.
ב-17:00, בדיוק כאשר חברי המועצה התבקשו להצביע על הצעת בכר לאישור המינוי של עו"ד אביב לוועדה הציבורית, ממש באותו הזמן עו"ד שפירא ועו"ד אביב הודיעו לכתב "פוסטה" כי הם אינם עומדים עוד מאחורי המועמדות.
עו"ד שפירא מסר לכתב "פוסטה" את הדברים הבאים: "בזמנו השר לוין לא רצה לחתום על המינוי של עידו ולכן הוא הוחלף למיטב זכרוני… השם של עידו עלה כנציג הלשכה לאור הניסיון הרב שלו, והרצון שלי להקטין את הפעילות שלי בהוצל"פ בלשכה… עידו הוא מחליף מעולה במקומי שמכיר את החומר. אני אישית חושב שזו בחירה מצויינת, אבל לאור אי-רצון השר לחתום, היה שיקול נכון להחליף את עידו".
בכר הודיע על כוונתו לעתור לבג"ץ, כי השר לא חתם על המינוי של אביב, כיצד אתה אומר שמועמדותו ירדה? אתה ובכר לא מתואמים?
שפירא: "אם משרד המשפטים מתנגד אז לבטח יש בעיה, ואם יש ספק אז אין ספק. במידה ודעתי תשמע, יש לעצור את ההצבעה לעניין עידו אביב".
אחרי שעה קלה עו"ד עידו אביב עצמו מסר ל"פוסטה" הודעה רשמית על הסרת מועמדותו, עוד בטרם נמסרה הודעה דומה לחברי המועצה שהתכנסו להצביע בעניינו. "למיטב ידיעתי, המועמדות שלי הוחלפה בגלל התנגדות של השר. בנוסף, מעולם לא הייתי מועמד ואין לי שום כוונה להיות מועמד להיות נאמן".
רק אחרי שההצבעה של חברי המועצה על אישור המועמדות של אביב הסתיימה, ואחרי שאביב מסר על הסרת מועמדותו לפוסטה, מסר עו"ד אביב בשעות הערב הודעה גם לחברי המועצה של הלשכה: "אני עידו אביב מס' רשיון…. מבקש להסיר את המועמדות שלי לנציג לשכת עורכי הדין בוועדה לגיבוש רשימת נאמנים בתיקי חדלות פירעון".
תגובת לשכת עורכי הדין שהתקבלה מראש הלשכה בעצמו (מהרי האלפים) לא התייחסה לשאלות המרכזיות של "פוסטה":
-מדוע המינויים של נציגי הלשכה לא אושרו במועצה לפני שבכר ביקש משר המשפטים לאשר אותם?
-מה באשר לחשש לניגוד העניינים לכאורה של המועמד עו"ד אביב?
12 ינואר – למחרת ישיבת המועצה הגישה לשכת עורכי הדין באמצעות משרד קסוטו את העתירה הרשמית לבג"ץ, כנגד שר המשפטים ושני השופטים רוזן ושינמן, על אי אישור נציגיה.
העתירה הוגשה אחרי שאחד משני הנציגים – עו"ד עידו אביב – כבר הודיע על הסרת מועמדותו, ולנוכח הספק העולה מכך שזהות הנציגים לא אושרה על ידי המועצה במועד הפנייה לשר המשפטים.
תגובת לשכת עורכי הדין: "זהות נציגי הלשכה בוועדות הציבוריות נמסרה, לא אחת, לשר המשפטים על ידי ראש הלשכה. שר המשפטים לא העלה כל טענה בנושא ולמעשה התעלם מההודעות. היום, למען הזהירות, ובכדי למנוע טענה כזו שתועלה בדיעבד, הובאה זהות נציגי הלשכה לאישרור המועצה.
"בלשכת עורכי הדין רואים בחומרה את הדרת הלשכה מדיונים ומוועדות ציבוריות ופרלמנטריות, לרבות הועדות הפועלות לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שבהן הלשכה משתתפת כחלק בלתי נפרד מהרכבן, בהתאם להוראות החוק ולמעמדה הציבורי. הלשכה תפעל בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי להבטיח את ייצוגה בפורומים הרלוונטיים".
