משרד האוצר מפרסם תזכיר חוק ראשון למיסוי רווחי קריפטו

שתף כתבה עם חברים

נכסים דיגיטליים יחוייבו במס רווחי הון ונקבעו כללים לקביעת מקום הפקת הרווח. בשבוע שעבר מבקר המדינה תקף את רשות המסים בשל אוזלת יד למול פוטנציאל המיסוי המגיע למיליארדי שקלים

אילוסטרציה: Art Rachen מאתר unsplash

רשות המסים ומשרד האוצר הפיצו תזכיר חוק הקובע כי נכס דיגיטלי, כמו מטבע קריפטו, אסימון דיגיטלי אוNFT, יסווג כנכס בפקודת מס הכנסה וכי על רווחים המופקים ממנו יחול מס רווחי הון.
קביעה זו עולה בקנה אחד עם עמדת רשות המסים כפי שפורסמה עוד בשנת 2017 ואושרה על ידי בית המשפט, אולם עיגונה בחוק יקנה ודאות לעוסקים בפעילות בנכסים דיגיטליים וקריפטו.

בנוסף, קובע תזכיר החוק כללים שלפיהם ייקבע מתי רווח שהופק מנכס דיגיטלי ייחשב לרווח שהופק בישראל. על פי החוק, רווח הון שהופק ממכירת נכס דיגיטלי ייחשב לרווח שהופק בישראל, אם מוכר הנכס היה תושב ישראל במועד הרכישה של הנכס הדיגיטלי.
המוכר יהיה חייב במס רווח הון בכל מקרה, גם אם הנכס הדיגיטלי משקף זכות לרכוש, מלאי או מקרקעין שנמצא בישראל.

תזכיר חוק הוא למעשה הצעת חוק ממשלתית, והוא הראשון בסדרה של חוקים שיקודמו בקרוב, במטרה להסדיר את הפעילות בנכסים דיגיטליים ומטבעות קריפטו.
רק בשבוע שעבר קבע מבקר המדינה בדוח מיוחד שפרסם, כי פוטנציאל גביית המיסים מפעילות קריפטו בישראל עומד על יותר מ-3 מיליארד שקל – אך מספר דיווחי המשקיעים הוא אפסי. רק רבע אחוז מהמחזיקים במטבעות דיגיטליים מדווחים לרשות המיסים על פעילותם. מדובר ב-500 דיווחים בממוצע שמתקבלים בשנה, בעוד שההערכות לגבי מספר המשתמשים נע מ-200 אלף ועד יותר ממיליון וחצי מחזיקים במטבעות דיגיטליים.

המבקר מתניהו אנגלמן מתח ביקורת על רשות המיסים שלא קבעה כללי בסיס לדיווח ולעריכת שומות בתחום, ולא הסגירה את כלליו בחקיקה. המבקר קרא למשרד האוצר ולרשות המיסים לפעול לגביית מס בתחום הקריפטו מיד, בצל הגירעון בתקציב המדינה וההוצאות עקב המלחמה.

הצעת החוק שפורסמה היא הסנונית הראשונה בעניין. היא מגדירה כ"נכס דיגיטלי" נכסים המבוססים על טכנולוגיית רישום מבוזר, כשכל תנועות הנכס נרשמות במאגר מידע משותף על פני צמתי רשת, דוגמת רשת הבלוקצ'יין, ללא מערכת ניהול מרכזית.
הנכסים הדיגיטליים כוללים קבוצות נכסים שונות, דוגמת "מטבעות קריפטוגרפיים" כגון ביטקוין, היכולים לשמש כאמצעי תשלום או חליפין; אסימונים (Tokens) מבוזרים המשקפים זכות לנכס או להשתתפות במיזם, וכדומה.

לשימוש בנכסים דיגיטליים סיכונים למערכת הכלכלית כגון: סיכוני הלבנת הון, אובדן הכנסות ממסים, הונאות משקיעים ועוד. לצד הסיכונים ישנן גם הזדמנויות כלכליות וטכנולוגיות. לפי משרד האוצר, הסדרת החקיקה תקנה יתר וודאות למשקיעים בתחום ותסייע לצמיחתו בישראל. לצד זאת הסדרה תבטיח ניהול של הסיכונים הגלומים בפעילות זו למשק, כגון העלמת מס ושימוש בנכסים דיגיטליים לצורך הלבנת הון.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *