אריאל פנחסוב כבר חשב שהכל עבר בשלום. ביקורת הדרכונים היתה מאחוריו, הוא אסף את הכבודה מהמסוע, ופנה ליציאה. אלא שלאנשי המכס בנתב"ג היו תכניות אחרות עבורו. פנחסוב, סוחר זהב, התבקש אחר כבוד לפתוח התיקים שנשא עם חזרתו לארץ לפני כחודש, ונתפס כשברשותו כספים עליהם לא הצהיר, בסך 550 אלף שקלים.
הכספים נתפסו על פי חוק איסור הלבנת הון, ומאחר שלפנחסוב יש שתי חנויות תכשיטים, ברמלה ובבני ברק, הוחלט לערוך ביקורת של מע"מ בעסקיו. ב-7 ביולי, בביקורת שנערכה בחנות בבני ברק, נמצאו לטענת רשויות המס תכשיטי זהב החשוד כלא מדווח במשקל 40 ק"ג. ב-10 ביולי הוצא צו חיפוש לעסקיו של החשוד, ובוצע חיפוש בחנות ברמלה.
שם נמצא זהב במשקל 11 ק"ג החשוד כלא מדווח, וללא סימון מכון התקנים. בשל כך, עלה חשד שתכשיטי הזהב הוברחו ארצה. למחרת אמור היה להתבצע חיפוש בחנות בבני ברק, בה נמצאה החריגה הראשונה, אך במכס התקבלה הודעה שהעסק נשדד בשעות הבוקר, וכל תכולת החנות רוקנה.
מעבר להברחת הכספים לכאורה בנתב"ג, נעצר פנחסוב כחשוד בהברחת זהב, כשערך המסים בגין הכמות שנתפסה מסתכם ב-350 אלף שקלים. פנחסוב הובא ביום חמישי (25.7) לבית משפט השלום בראשון לציון, ושוחרר בערבות עצמית של 100 אלף שקל.
לא מדווחים
ובאותו עניין, אתמול (29.7) פרסמה רשות המסים את החלטותיה האחרונות של הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח, שלא דיווחו על הכנסת כספים לישראל והוצאתם במעברי הגבול או באמצעות הדואר. העיצום הכספי הגבוה ביותר, בסך 200 אלף שקל, הוטל על ולנטינה אושקובה, אזרחית אוקראינה שהבריחה במהלך 2015 בשבע כניסות שונות לישראל, עם שני דרכונים שונים, 200 אלף דולר במזומן. אושקובה טענה שמדובר בהכנסות מעסקיה וחסכונותיה, שנועדו לשימושה האישי ולסייע לה לעלות לארץ.
עיצום כספי משמעותי אחר, בסך 100 אלף שקלים, הוטל על עמי ברדה, בעל עסק למתן שירותי מטבע, שלא הצהיר על הכנסת 58 אלף דולר במזומן (כ-200 אלף שקל), בהם זכה לדבריו במסגרת הימורים בבתי קזינו בלאס וגאס. ברדה חזר מארה"ב ביולי 2017 כשהכסף ברשותו, ועבר במסלול הירוק באולם הנוסעים בנתב"ג, לכאורה מבלי להצהיר.
ועדת העיצומים קיבלה את טענתו לגבי מקור הכספים, כי מרביתם מזכייה בהימורים, אולם דחתה את טענתו האחרת, שלא היה מודע לחובת הדיווח על הכספים, במיוחד לאור העובדה כי הינו נותן שירותי מטבע ותיק, המכיר היטב את הוראות חוק איסור הלבנת הון. ממילא, ציינה הוועדה, חובת הדיווח על הכנסת כספים לארץ היא מוחלטת, והאכיפה אינה מותנית בהכרת החוק.
בדצמבר 2017, נכנס לתוקף תיקון שהוריד את סף חובת הדיווח על כספים במעברי הגבול ל-50 אלף שקלים במעברי גבול אוויריים וימיים, ו-12 אלף במעברי גבול יבשתיים.
