הדיונים המתישים בחקירה הנגדית של יצחק אברג'ל בפרשה 512 נמשכים ימים ארוכים, במהלכם מנסה התובע, עו"ד ניסים מירום, לפרק לגורמים את מה שהוא מגדיר כארגון פשע יצחק אברג'ל.
הטקטיקה של התובע היא השמעת שיחות שנקלטו בהאזנות סתר בתקופה הרלוונטית( 2002-2005) בין יצחק אברג'ל לבין מספר רב של עבריינים, ובין עבריינים אלה לבין עצמם, כולם מוגדרים כחברי הארגון. מיד לאחר השמעת השיחות בהן יש רמזים גסים לפעילות פלילית של הדוברים – סמים, סחיטות וכדומה – מבקש התובע מהנאשם מספר 1 הבהרות על המדובר.
אברג'ל ממהר להכחיש את הכוונות הפליליות שמושמעות בשיחות, וטוען כי יש כאן פרשנות מעוותת לחיי החברה שלו. מנגד, התובע מפרשן אותן מילה מילה ממש, לפי ההיגיון הפלילי של התביעה. כאשר עו"ד מירום משרטט בפניו התנהלות של ראש ארגון פשע, אברג'ל מתרעם ומטיח בתובע שהוא ממחזר למעשה את מה שהעיתונות מפרסמת עליו כל השנים אבל לא מטיח בו ראיות. על הפרשנות הזו של אברג'ל מגיב התובע מירום בחיוכים ציניים מרירים ובהערות סרקסטיות בנוסח "מערבב" או "מסכם את התיק" וכדומה.
בתחילת הדיון הושמעו לאברג'ל שיחות עם שלומי וזאנה, עבריין מאילת שנהרג בשנת 2009 מפיצוץ מטען חבלה, לפי החשד בעת שניסה להרכיב מטען בדירה בעיר בת ים. לפי התביעה, וזאנה הוא זה אשר לחץ על השלט אשר הפעיל את המטען הקטלני ברחוב יהודה לוי, בו נקטלו חייהם של שלושה בני אדם חפים מפשע במהלך נסיון חיסול של זאב רוזנשטיין. יש לציין כי בתיק הראיות אין הוכחה חד משמעית לטענה הזו למעט עדויות עד המדינה בומבי.
התובע התחיל להשמיע לאברג'ל שיחות מ-2003, בהן הם מדברים על ענייני חולין לכאורה, בקשה של אברג'ל מווזאנה שיתחיל לדאוג לאיסוף הבקבוקים באילת. כאשר וזאנה אומר לו שיש איזה בחור טוב, חבר, שכבר מטפל בכל התחום הזה בעיר, אברג'ל מבקש ממנו להזיז אותו.
אברג'ל, בתגובה לשיחה הזו, מתחיל לתאר ארוכות את ההיכרות שלו עם וזאנה מאילת, דרך חבריו הקרובים, אילן ודודו בן שטרית שמוכרים כמי שעמדו בראש ארגון הפשע בעיר הדרומית. בקשר לשיחה הספציפית טען אברג'ל כי הוא קיים אותה בניסיון לסייע לגמילה של וזאנה משימוש בסמים קשים באמצעות חיבור שלו למפעל מחזור הבקבוקים של חברו האחר, מוטי חסין מבת ים.
מבחינת המדינה זהו כמעט לב התיק. לא סתם אמר על כך באמירת כנף עו"ד מירום: "אנחנו דנים כאן בשאלה מי נתן את ההוראה".
