הדילמה של החייב: מחיקת חובות בהסדר או פשיטת רגל

המערכת הבנקאית נענתה ללחץ הציבורי והקלה את נטל פרעון החובות של משפחות ועסקים, לנוכח הפגיעה הכלכלית בתקופת הקורונה.
בחודש יולי, בנק ישראל הודיע לבנקים על דחייה של תשלומי המשכנתא בשישה חודשים, עד סוף שנת 2020, ועל דחיית פירעון הלוואות צרכניות של עד 100 אלף שקל לתקופה דומה. לפי הודעת בנק ישראל, בין החודשים מרס עד יוני, הבנקים כבר דחו החזרי הלוואות ליותר מחצי מיליון לקוחות בכל מגזרי הפעילות, בשווי של מיליארדים.

בשבוע שעבר אישרה הכנסת בקריאה ראשונה גם תיקונים לחוק ההוצאה לפועל: הקפאת הליכי גבייה ופריסת תשלומים ליחידים ולעסקים לאור המשבר הכלכלי, בהוראת שעה (זמנית). בהצעת החוק נקבע כי "תקופת האזהרה" בתיקי הוצאה לפועל, לפני תחילת הליכי גבייה ותוספות על קרן החוב, תוארך לחודשיים – פרק זמן קצר להתאוששות מבחינה תעסוקתית וכלכלית.
הצעת החוק קובעת גם הסדר תשלומים מיוחד בחובות של עד 50 אלף שקל, שהם 90 אחוז מתיקי ההוצאה לפועל. חייב אשר יתחיל לשלם את החוב בתוך 45 ימים ובפריסה של עד 24 חודשים, יזכה להפחתה של 50 אחוז בגובה הריבית ולא ישלם תוספת לשכר טרחת עורך דין.

"הלחץ התקשורתי, הציבורי והפוליטי על הבנקים עשה את שלו", אומר יואב שיינר, מנכ"ל חברת י.ש.ש המתמחה בהבראה כלכלית לחייבים ומחיקת חובות. "העבודה שלי היא להילחם עבור החלשים, ולכן גם אני הצטרפתי למאבק הציבורי והפעלתי את כל מנופי ההשפעה האפשריים בקשר לחברי כנסת כדי ללחוץ על המערכת הבנקאית להקפיא הליכי גבייה. דחיית החזרי הלוואה בתקופה בה מאות אלפי אנשים איבדו את עבודתם היא המינימום שדרשנו", אומר שיינר, "אבל אליה וקוץ בה, העושק נמשך: גם בתקופת דחיית הקרן, הבנקים ממשיכים לגבות ריבית ועמלות".

בהודעה של בנק ישראל אמנם נכתב כי "דחיית התשלומים תתבצע בריבית הנקובה בהסכם ההלוואה, ולכן טרם קבלת החלטה על דחיית תשלומים, חשוב שהלקוח יבחן את השלכות הדחייה, לרבות המחיר הכלכלי של הדחייה מבחינת עלות הריבית וסכום חיוב חודשי לחיוב לאחר הדחייה, על מנת שיוכל לקבל החלטה מושכלת".

כמי שעיסוקו בניהול משא ומתן עם הבנקים על תיקי חייבים במשך 24 שנים, שיינר סבור שההסדר הטוב ביותר לחייב הוא המוקדם יותר. "עורכי דין מציעים לחייב להיכנס להליך חדלות פירעון, בכל תיק חוב של 50 אלף שקל. אנחנו מציעים עריכת תוכנית הבראה כלכלית ומחיקת חובות במשא ומתן ישיר עם הבנקים, בהסדר לפני כניסה להליך משפטי ארוך, שאתה לא יודע לחזות איך תצא ממנו. כאשר מדובר בחוב חדש של 50 אלף שקל, אנחנו יודעים לסגור את התיק בהחזר של 20 אלף שקל בממוצע.
"אני עומד בקשר יומיומי מול הרפרנטים והמחלקות המשפטיות של הבנקים. היתרון שלנו הוא במספר תיקי החייבים שאנו מנהלים וההיכרות של כל גבולות התמרון והגמישות של המערכת הבנקאית. במשא ומתן, כאשר אתה יודע היכן ללחוץ ומהן האפשרויות, ככל שאתה יותר 'חצוף', וכאשר אתה מחזיק ביותר תיקים, אתה משיג יותר. בסופו של דבר זו שאלה של חלופות ועלויות גם לבנק, כשניתן להגיע להסדר ולהשיג ודאות".

בחודש שעבר סיכם שיינר עם הבנק הבינלאומי על הסדר מחיקת חובות לאברך לומד בכולל. חוב (קרן) של 240 אלף שקל ירד בהסדר פריסת החוב להחזר של 140 אלף שקל בלבד, בפריסה לעשר שנים, בריבית של פריים פלוס שבעה אחוז, משמע החזר חודשי של כ-1700 שקל.
בגלגול קודם של ההסכם, דרש הבנק מהלקוח לשלם את החזר ההלוואה בחמש שנים בלבד. נוכח החוב שבסיכון ותקופת התשלומים הארוכה דרש הבנק ריבית גבוהה דרקונית יותר והוספת ערב להסכם, ובסופו של דבר ניאות להסתפק בבית הממושכן ממילא, ללא הוספת ערבים.
"בסיכומו של דבר אנחנו מציגים לבנק מה החייב יכול ומסוגל לשלם באופן הכי אמיתי", אומר שיינר. "אנחנו מכירים גם את הגדרות בנק ישראל בנוגע לחוב אבוד, ואת האינטרסים של הבנקים לסגור תיקים בהסדר שכולל מחיקות ופריסה ארוכה. אתה חייב להציג כוח וידע כדי להוביל את החייב לחוף מבטחים במחיר הנמוך ביותר".