בית משפט המחוזי בירושלים קבע כי מיכאל פן (40) מחולון בר הסגרה לארצות הברית על קשירת קשר להלבנת הון לכאורה, עקב מסחר בזירות פליליות בדארקנט.
לפי כתב אישום אמריקאי שהוגש בפנסילבניה ובקשת ההסגרה מישראל, פן היה שותף לניהול אתר (DeepDotWeb.com – DDW) שהיה "שער כניסה" לזירות מסחר בנשק אמל"ח וסמים קשים.
לפי בקשת ההסגרה, אתר DDW שפעל בשנים 2014-2019 סיפק קישורים לאתרים מחתרתיים אחרים שהציעו למכירה אמל"ח, קוקאין, הרואין ופנטניל, ועוד סחורות פליליות: כרטיסי אשראי פרוצים, דרכונים מזויפים, תוכנות כופר להשתלטות על מחשבים ועוד.
בית המשפט המחוזי קבע כי בתיק האמריקאי נאספו בעקבות חקירת ה-FBI ראיות מספיקות לשלב זה, כי הישראלים פן וטל פריהר ניהלו את אתר DDW ששימש כפורטל לאתרים האסורים, וכי הם גבו עמלות מכל כניסה – בסך הכל כ-8,155 מטבעות ביטקוין שהופקדו לארנקים וירטואליים בשליטתם. ערך העמלות שגבו במועד ההפקדות הסתכם ב-8.5 מיליון דולר, ועד שביצעו את המשיכות מהארנקים זינק שווי המטבעות שברשותם ליותר מ-15 מיליון דולר.
פן ופריהר לא הואשמו בעבירות המקור, כגון סחר בנשק או בסמים, אלא בהלבנת הרווחים בלבד, מאחר שאין ראיות למעורבותם בסחר עצמו, אלא בפלטפורמה המגדילה את התעבורה לאתרים הפליליים.
לפי כתב האישום בארה"ב, הם ניהלו את הכספים באמצעות חברה משותפת בסיישל, כשחלק מהביטקוין הועברו לחברות קש עם חשבונות בנק בלטביה וגאורגיה, חלק מהכסף הגיע גם לישראל.
מיכאל פן נעצר בתיק ההסגרה ב-2021, ומאז שוחרר בתנאים מגבילים. שותפו לתיק טל פריהר הוסגר עוד קודם מצרפת לארה"ב, וב-2022 הורשע על פי הודאתו בהלבנת הון ונידון בבית המשפט בפנסילבניה לשמונה שנות מאסר, לצד חילוט בשווי מיליוני דולרים שנתפסו ברשותו.
הסיכון הכפול
באופן נדיר, במקביל לניהול הליך הסגרה לארה"ב, הפרקליטות החליטה להגיש כתב אישום פלילי נגד מיכאל פן גם בישראל. התיק הישראלי מתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב מאז נובמבר 2022, והפרקליטות מייחסת לפן במסגרתו עבירות של העלמת הכנסה והלבנת הון בסכום של שלושה מיליון דולר, עקב ההכנסות שהפיק לכאורה מחברת ניהול האתר בסיישל. עוד נטען, כי סחר במטבע וירטואלי ורכש דירה בישראל ללא דיווח ולא תחת שמו.
סנגוריו של פן בתיק הישראלי הם עו"ד איתי בר עוז, עו"ד ירון ברזילי ועו"ד עומרי רוזנברג. בתיק ההסגרה מייצג אותו עו"ד איתן מעוז.
הסנגורים טוענים כי ניהול ההליכים המקבילים אינו חוקי, ומעמיד את פן בסיכון כפול – מצב בו ייתן את הדין על אותה עבירה פעמיים, בישראל ובארה"ב. ההגנה טענה כי עצם הגשת כתב אישום בישראל, הצדיקה את דחיית בקשת ההסגרה, כיוון שאין שופטים אדם פעמיים.
הפרקליטות התעקשה לנהל את שני ההליכים במקביל, וטוענת כי "הלבנת ההון הישראלית התחילה במקום בו הסתיימה הלבנת ההון האמריקאית".
לטענת הפרקליטות, הדגשים של התיק האמריקאי והתיק הישראלי שמנוהל נגד פן שונים: כתב האישום בארה"ב מתייחס ישירות לקשירת קשר להלבנת הון מאתר הדארקנט שממנו גזר לכאורה רווחים.
כתב האישום בישראל אינו מתייחס קונקרטית לאתר, ועיקרו בהעלמת הכנסות שצבר תושב ישראל בחו"ל מרשויות המס בישראל.
השופטת שירלי רנר מבית המשפט המחוזי בירושלים שאישרה לאחרונה את בקשת ההסגרה, קיבלה את עמדת הפרקליטות בנושא זה, ואמרה כי ההליך המקומי אינו מבטל את זה האמריקאי, וככל שפן יוסגר לארצות הברית ויורשע שם, הוא יוכל להעלות לאחר מכן את טענותיו בהליך הישראלי.
השופטת רנר סקרה את הראיות בתיק האמריקאי, בכללן רכישות שביצעו סוכני FBI ברשת, לרבות קריסטל וסמים מסוגים שונים, כרטיסי אשראי ותוכנה זדונית, והעמלה הועברה לכאורה לאתר DDW.
בימים האחרונים הגיש פן ערעור על החלטת ההסגרה לבית המשפט העליון.
במקביל, הוא מנהל באמצעות עו"ד בר עוז הליך להחזרת תפוסים, במסגרתו טוען כי הרשויות בישראל העבירו ללא סמכות ל-FBI ביטקוין שתפסו בארנקים האלקטרוניים על מחשביו כאן בארץ בשווי של שלושה מיליון דולר.
כפי שפורסם בעבר באתר "פוסטה", לפני שהסתבך למד פן משפטים בקריה האקדמית אונו והיה בעל מספר עסקים חוקיים, לרבות עסק שיווק מכונות שתייה וחברה לייצור וייבוא קפה.
