נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, מפרסם דוח סיכום 2025 – שנתו הראשונה בתפקיד.
לנציב הוגשו 1,100 תלונות על שופטים – רק ב-85 תלונות (7 אחוזים) קבע קולה, כי התלונה מוצדקת, או כתב הערה לשופט או שקבע כי מדובר בליקוי מערכתי.
אי התחשבות במצב חירום
שופט בית משפט שלום הטיל הוצאות על נתבעת בגין אי-התייצבותה לדיון, חרף העובדה כי בא כוחה – עורך הדין המייצג היחיד בתיק, נעדר עקב גיוס חירום למילואים.
הנתבעת לא הגישה בקשה סדורה לדחיית מועד הדיון מבעוד מועד, אך הנציב קבע כי מעת שהובאה לידיעת השופט הסיבה להיעדרות – שירות מילואים פעיל בעיצומה של מלחמה – ראוי היה לגלות גמישות רבה יותר ולשקול בשנית את עצם הטלת ההוצאות או את גובהן.
בתיק אחר, המתנהל בבית הדין לעבודה, עורך דין המשרת כקצין במילואים הגיש תלונה בשם מרשתו, נגדת בקבע, בשל החלטת בית הדין להטיל הוצאות בגין אי-התייצבות עד מטעמה להוכחות.
העד, המשמש כמפקד של התובעת, הוקפץ לפעילות מבצעית דחופה בסוריה ביום שקדם לדיון, והודעתו על כך הגיעה לעורך הדין רק בשעת לילה מאוחרת.
חרף ההסברים שניתנו בפתח הדיון על ידי הנגדת ועורך הדין כשהם לבושי מדים – בחרה השופטת לנזוף בהם ולהטיל הוצאות בסך 1,500 שקל בגין "בזבוז זמן שיפוטי" ואי-מתן הודעה מראש.
הנציב קולה קבע, כי השופטת הפגינה "דווקנות יתר" וחוסר רגישות כלפי משרתי מילואים בעיצומה של מערכה. "חובתו של היושב בדין לגלות גמישות ורגישות במקרים חריגים הנובעים ממצב המלחמה", כתב הנציב.
על פי חוק, החלטות הנציב מתפרסמות ללא ציון בית משפט ושמות השופטים הנילונים וללא שקיפות מלאה.
משוא פנים בקשר בין נשיא העליון ללשכה?
לנציב הוגשה תלונה על כך שנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית שיבץ עצמו בראש הרכב, הדן בעתירה של לשכת עורכי הדין כנגד החוק להפחתת דמי החבר שעורכי הדין משלמים ללשכה. כל זאת, בסמוך להשתתפותו של עמית בכנס השנתי.
בסופו של דבר הדיון בעתירה נדחה מחודש יוני לנובמבר 25', אז הנשיא עמית יחד עם השופטים סולברג וברק-ארז הוציאו צו על תנאי לכנסת ולשר המשפטים, לנמק מדוע לא תבוטל הפחתת דמי החבר, ויידחה התיקון עד לאחר הבחירות הבאות ללשכה.
הנשיא עמית מסר בתגובתו לנציב, כי מדובר בנוהג של שנים: הרשות השופטת משתפת פעולה בכנסים המקצועיים של הלשכה, מתוקף תפקידה הסטטוטורי. הנשיא טען, כי ישיבתו במקביל בעתירה הנוגעת ללשכה אינה מקימה כל חשש, מניעה או בעייתיות.
הנציב קולה אמנם דחה את התלונה, אך הוא אינו סבור כי "אין כל בעיה" כמו הנשיא עמית. קולה כתב, כי "יש מקום לעודד את המשך ההשתתפות של שופטים בכנסים של הלשכה, בפרט השתתפות נשיא בית המשפט העליון – אך יש לוודא כי פעולות אלה אינן פוגעות בתפיסת הציבור ובתחושת האובייקטיביות של ההליך השיפוטי".
הנציב קולה קבע, כי "אינו יכול לבטל לחלוטין את החשש המובע בתלונה, כי ההשתתפות בכנס הלשכה, באותו תזמון, מקימה חשש לניגוד עניינים בין נושא העתירה שבה דן הנשיא לבין השתתפותו בכנס… הנשיא נהג על פי הדין המצוי והנוהג, אך במבט צופה פני עתיד, יש להיזהר ולנהוג לפנים משורת הדין במצבים כאלה, כדי למנוע מראית עין של משוא פנים".
התנהגות שופטים באולם
שופט בית המשפט בבאר שבע העיר לעורך דין שהעיד באולמו: "מה אתה חושב, שכולם בבאר שבע מטומטמים?". לא נמסר הקשר הדברים.
הנציב כתב, כי "מדובר בהתבטאות שיש בה משום זלזול והשפלה וראוי היה לה שלא תיאמר. חומרה יתירה יש לראות בכך שמדובר בהתבטאות שהופנתה כלפי עורך דין". עוד נקבע, כי על השופט היה לתעד את הדברים בפרוטוקול, כפי שדרש העו"ד, ולא כפי שנעשה – כאשר הדברים נכתבו "בעקיפין".
הנציב כתב: "טוב עשה השופט משהתנצל על התבטאותו, אף כי ראוי היה שהיה עושה זאת על אתר במהלך הדיון"
שופט שלום אחר הצטרף למחמאה שנתנה עורכת דין לחברתה, אותה כינתה "חברתי היפה" ואמר כי היא יפה וחכמה. הנציב כתב: "ראוי לו לבית המשפט להימנע מליטול חלק בשיח זה, שכן הדבר עלול לגרום למי מבעלי הדין לסבור כי בית המשפט נושא פנים לטובת או לחובת מי מעורכי הדין או בעלי הדין בהליך… יתר על כן, על בית המשפט להיזהר זהירות כפולה ומכופלת, שעה שמושמעת מחמאה הנוגעת לנראותה החיצונית של עורכת דין המופיעה בפניו… אפילו אם נהג בית המשפט בתום לב".
התמשכות ואיחור במתן החלטות
כמדי שנה, תלונות רבות עוסקות בשיהוי הליכים ועינוי דין. הנציב תיאר בין היתר הליך נזיקין שנמשך שש שנים, תוך דחיות דיון חוזרות והחלטות שניתנו באיחור.
השופטת טענה, כי עיקר האחריות היא על התובעת, אך הנציב קולה קבע כי האחריות על השופטת ופסק הדין ניתן שמונה חודשים לאחר שהתיק היה בשל למתן החלטה.
בתיק אחר בבית משפט שלום, חל עיכוב חריג של שנתיים במתן החלטות בבקשות שהונחו לפתחה של שופטת, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד הצדדים. השופטת תלתה את העיכוב ב"עומס עבודה משמעותי".
הנציב לא השתכנע: "השתהות כה ממושכת פוגעת פגיעה מהותית בזכויות הדיוניות של הצדדים ובאמון הציבור במערכת המשפט וריבוי פניות שלא נענו מעצים את תחושת חוסר האונים של המתדיינים".
לשופט שלום אחר ניתנה הערה על כך שחייב התייצבות בעל דין בישיבת קדם-משפט, חרף העובדה שבנו הקטין עבר ניתוח באותו יום. "על השופט להפעיל שיקול דעת ולגלות רגישות בנסיבות רפואיות חריגות.
"לצד החובה לנהל הליך בתוך פרק זמן סביר, חובתו של היושב בדין להתחשב במצוקה רפואית של בעל דין או של בן משפחתו הקרוב", כתב הנציב. "גם אם בית המשפט סבר שהבקשה לוקה בשיהוי, היה מקום לבחון פתרונות מידתיים וגמישים, ובכלל זה לשקול את קיום הדיון בהיוועדות חזותית".
