תיק 4000: בעלי השליטה בבזק-וואלה לשעבר, הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ' מבקשים לפסול את הראיות שהפיקה המשטרה ממכשיר הטלפון של מנכ"ל וואלה לשעבר, עד התביעה אילן ישועה.
באפריל 2021 השופטים דחו את בקשת בני הזוג אלוביץ לפסילת הראיות שהופקו מהטלפון של ישועה, ובהן כל התכתובות שלו איתם ועם יועצי ראש הממשלה .
כעת בני הזוג אלוביץ מבקשים עיון מחדש עקב "שינוי נסיבות מהותי" – פסק דין של בג"ץ מ-31 באוגוסט, בו נקבע כי חיפוש בטלפון סלולרי מחייב צו שיפוטי, וכי הסכמה של הנחקר אינה יכולה להוות תחליף לצו כזה.
פסק הדין של בג"ץ התייחס לעתירה רוחבית של הסנגוריה הציבורית. המשנה לנשיא נעם סולברג, בגיבוי הנשיא יצחק עמית והשופט דוד מינץ, קבעו כי חיפוש בחומר מחשב ובטלפון סלולרי, יכול להיעשות אך ורק על בסיס צו שיפוטי המתיר אותו.
שופטי בג"ץ דחו את עמדת היועמ"שית, פרקליט המדינה והמשטרה וקבעו כי ביצוע חיפושים ללא צו ועל סמך "הסכמה מדעת" (לכאורה) של הנחקר היא פרקטיקה פסולה ואין לה הסמכה מפורשת בחוק. עם זאת נקבע כי פסק הדין האוסר ביצוע חיפושים ללא צו, ייכנס לתוקף מלא תוך 18 חודשים.
לטענת בני הזוג אלוביץ', משמעות פסק הדין כבר עתה היא שהחיפוש בטלפון של אילן ישועה, אשר הניב את מרבית הראיות בתיק 4000, היה בלתי חוקי והראיות שהופקו ממנו אינן קבילות.
כאשר הוגשה הבקשה הראשונה לפסול את הראיות ב-2021, קבע בית המשפט כי גם אם נפל פגם בצו שהוצא – אין לפסול את הראיות לאור הסכמתו של ישועה לחיפוש בטלפון.
לאור הפסיקה החדשה, טוען סנגורו של אלוביץ' עו"ד ז'ק חן כי אין בהסכמת ישועה כדי לרפא את העדרו של צו מתאים.
לטענתו, לפגם זה יש לצרף את הנסיבות הקונקרטיות, כי החוקרים לא גילו לבית המשפט שהוציא את הצו במסגרת חקירה אחרת ברשות לניירות ערך, שהם חוקרים למעשה חשדות גם כנגד ראש הממשלה וללא אישור.
בני הזוג אלוביץ' מבקשים כאמור לקיים דיון מחודש ולהורות על פסילת הראיות שהושגו שלא כדין.
