בין התמונות המזעזעות שמתפרסמות במדיה, אנו נתקלים בתמונות רבות של רכוש שנשרף או נהרס.
למעשה, התמונות הללו מתארות ללא מילים חלק מהזוועות שהתרחשו בימים הראשונים של המלחמה אשר הוכרזה על ידראל מחמאס, ומשמשות עדות אילמת לזוועות שהתרחשו: בתים שהפורעים הברברים עשו בהם שפטים, השמידו ושרפו, ולצד זאת מאות מכוניות שנשרפו ונפגע מטילים ותחמושת אשר הופעלה ללא לאות.
עד עתה לא ניתן היה להתקרב לאיזור בשל הסכנה המוחשית שהיתה צפויה לכל מי שהתקרב, שהרי מדובר באזור לחימה מסוכן.
"כביש המוות" – כך מכונה בתקשורת הכביש בו נמצאים כלי הרכב המפוייחים של המבלים במסיבת הטבע ליד קיבוץ רעים בדרום העוטף, כלי רכב שחנו באזור המסיבה ובעליהם נטשו אותם, או כלי רכב שהבעלים שלהם מיהרו לעלות עליהם אבל לא היה להם המזל והם נורו ונפגעו כאשר היו בתוך הרכבים בניסיון נואש לברוח מהתופת.
להכרזת המדינה על מלחמה ב-7 אוקטובר, היום בו החלה מתקפת הפתע, יש משמעות מבחינת הגורם המפצה בכל הקשור לרכוש (בנפרד מפגיעות בנפש וגוף מול משרד הביטחון).
כשרכב נפגע ביומיום אנו פונים לביטוח ומגישים תביעה.
כשרכב נפגע כתוצאה ממלחמה, הגורם האמון על הפיצוי הוא מס רכוש – רשות המיסים. החוק המנחה הוא חוק מס רכוש וקרן הפיצויים תשכ״א – 1961, שלצידו קיימות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים, נזק מלחמה).
חוק מס רכוש מדבר על פיצויים ישירים ופיצויים עקיפים שנגרמו מהמלחמה:
נזקים ישרים: נזקים שנגרמים ישירות לרכוש. למשל, מטילים, פצצות או רסיסים. במסגרת הנזק ניתן לכלול גם נזקים נלווים, כגון חוסר יכולת להשתמש במבנה לצרכי השכרה או תפעול.
נזק עקיף: כתוצאה מהמלחמה יכול להיות תשלום לעובדים שנעדרו, אובדן עסקאות, ירידה במחזורים.
במסגרת הטיפול בנפגעי הקורונה הפיצויים היו בהתאם לחוק אחר ומנגנון נפרד שהוקם – אזרחים רבים חוו אז את "הנזק העקיף".
קרן הפיצויים קיימת ופעילה בהתאם למצב. למרבה הצער, קשה לזכור תקופות שלא בוצעו בהן פעולות איבה, ובשלב זה תסריט של שקט שאינו מופר בארצנו הקטנטונת נשמע כמו סרט בדיוני, כמו גם חלום בלתי אפשרי.
אז מה צריך לעשות מי שביתו או רכושו נפגע?
לחכות לצוותי קרן הפיצויים מרשות המיסים, אשר מגיעים לבית ומסבירים לבעלים את הפרוצדורה. הם מלווים באנשי מקצוע כמו שמאים ומהנדסים.
אם הנציגים לא מגיעים, צריך לפנות למוקד קרן הפיצויים, שרשות המיסים פתחה כבר בתחילת הלחימה.
באתר האינטרנט של רשות המיסים יש מדור הנקרא, מדריך לנפגע, ומופעלת בו מערכת מקוונת להגשת תביעה.
לפיצויים הללו יש תקרה מקסימלית שנקבעת בהתאם למחירונים קבועים, לכל סוגי הנזק.
המחירון מתייחס גם לחפצי בית, ליחיד או לזוג נשוי, וכן קיימת תוספת לילדים.
ליחיד עבור נזק לרהיטים – הנזק מוערך ב-14,835 שקל.
לזוג נשוי או הורה יחיד – 25,654 שקל ולכל ילד עוד 5,187 שקל.
בגדים – ליחיד 5,710 שקל, לזוג 11,420 שקל, לילד 1,713 שקל.
ניתן לראות שמדובר בפיצוי קטן אשר אינו מכסה את הערך הריאלי של הנזק.
המנגנון של קרן הפיצויים פועל באופן דומה לשומה, במובן שנקבעת הערכה של הנזק, על ידי הרשות.
מי שלא מקבל את ההערכה שנקבעה לו, צריך ויכול להגיש השגה עליה לרשות המסים.
בהמשך, אם ההשגה לא התקבלה ניתן להגיש ערר לוועדה שמורכבת משלושה חברים, ביניהם עורך דין וחבר נוסף שהוא בעל ניסיון בתחום המקרקעין.
גם על החלטה של הוועדה ניתן לערער – לבית משפט המחוזי.
בימים אלה של אבל ויגון בעם הנזק לרכוש מתגמד. יחד עם זאת לא מזיק להכיר את הזכויות של הנפגעים.
חלקם, אני מניחה, כבר מכירים את הפרוצדורה מ"צוק איתן", אז דובר על מבצע.
כעת, כשמדובר במלחמה, ההיקפים גדולים יותר ולצערנו גם כמות הנפגעים הבלתי נתפשת שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן קבע את הרף הגבוה שלה – 1200 נרצחים.
