ועדת השחרורים במקום מושבה בבית סוהר מעשיהו, החליטה על שחרור מוקדם של אלעד ורון, עבריין מין שהורשע בעבירות מין אותן ביצע בשתי עובדות בשני עסקים שבבעלותו. הוא הורשע ב-2013 בכל ארבעת הסעיפים שבהם הואשם לאחר שניהל את משפטו בבית המשפט המחוזי בירושלים.
ורון (45), תושב ירושלים, החל לרצות את מאסרו לשבע שנים ב-2018, ונגזר עליו לשלם פיצוי בסך 80 אלך שקל לקורבנות, אותו הוא שילם. הוא סיים לרצות שני שליש ממאסרו ביוני 2022. מאז שהורשע, לא נפתחו נגדו תיקים נוספים.
בשב"ס מסרו כי האסיר משולב בסבב חופשות, ומרכז בריאות הנפש (מב"ן) העריכו את מסוכנותו נמוכה – זאת לאחר ירידה משמעותית בהערכה. בנוסף, הרשות לשיקום האסיר (רש"א) הכינה תכנית בעניינו של ורון. מנגד, המדינה התנגדה לשחרורו, בטענה כי הוא לא סיים למצות את ההליך הטיפולי.
הסנגורית, עו"ד רותם טובול, אמרה בוועדה כי ורון "ערך שינוי שהיה ארוך, ממושך אבל תהליך שהביא אותו לעמוד בפני הוועדה עם עמדות שונות לגמרי – באופן אמיתי ואותנטי". היא הוסיפה כי הוא "לקח אחריות מלאה, השתלב באגף הטיפולי וניצל כל רגע במסגרת המאסר לתיקון ושיקום אורחות חייו".
גם האסיר העיד בעצמו על התהליך שעבר ועל השינוי שחל בו לתחושתו מרגע מאסרו, ועל כך שבחר לטפל בעצמו כדי לחזור לחברה בצורה טובה יותר, ולשקם את עצמו.
חברי הוועדה, בראשותו של השופט לשעבר שלמה איזקסון, ציינו לטובת האסיר כי הוא "ירד ברמת המסוכנות ב-3 דרגות". בנוסף, ציינו כי בחוות דעת מב"ן נכתב כי קיימת תמיכה בקהילה עבורו שיכולה להוות גורם פיקוח בשבילו. עוד נכתב כי "הרושם הוא שהסנקציה העונשית שהושתה עליו בהליך הפלילי היוו בעבורו גורם הרתעתי משמעותי". לסיכום, אמרו כי תכנית רש"א בעניינו של ורון מספקת בעיניהם, וכי הוא ראוי לשחרור מוקדם.
לפיכך, הורו בוועדה על שחרורו המוקדם של ורון (13 בפברואר).
מעו"ד טובול נמסר בתגובה: ״מרשי עבר הליך שיקום ארוך ומשמעותי, נטל אחריות על מעשיו בין כותלי הכלא ועל אף התנגדות הנפגעת נקבע כי הוא ראוי בהחלט לשחרור המוקדם כשפניו לשיקום, זהו גם אינטרס ציבורי מהמעלה הראשונה לשקם גם עברייני מין״.
