בית משפט השלום בתל אביב גזר שבעה חודשי עבודות שירות במסגרת הסדר טיעון על נחום אייזנשטאט (64), מורה דרך במקצועו, שסייע למנהל ההשקעות מייק בן ארי החשוד בהונאת משקיעים במאות מיליוני שקלים, להימלט לחו"ל (12 ספטמבר).
בן ארי ברח מהארץ לפני שנה וחצי, לאחר ששוחרר בערבויות מחקירת רשות ניירות ערך. הוא יצא מהארץ באמצעות הדרכון של אייזנשטאט על גביו החליף תמונה, ובחודש יוני השנה אותר ונעצר בבוסניה בעקבות בקשת הסגרה מישראל.
אייזנשטאט שהיה חברו הקרוב של בן ארי וגם אחד המשקיעים אצלו, הורשע על פי הודאתו בשיבוש מהלכי משפט והפרת הוראה חוקית בצוותא. לפי כתב האישום המתוקן, הוא מסר לבן ארי את דרכונו כאשר היה מודע לחקירה הפלילית ולכך שנאסר על חברו לצאת מן הארץ.
בתחילה, בן ארי תכנן להשתמש בדרכון המזויף של חברו ולצאת דרך מעבר הגבול באילת. אייזנשטאט הזמין לו חדר במלון בעקבה. בסופו של דבר שונתה התוכנית, ובן ארי טס מנתב"ג. לפני כן הוא עשה בדיקת קורונה על שם חברו אייזנשטאט. לאחר מכן המשיך והתחזה אליו באמצעות הדרכון ועלה על טיסה. מאוחר יותר פנה למשרד הפנים והצהיר כי הדרכון אבד. לפי כתב האישום, בן ארי הציע לו תשלום על שירותיו בדיעבד, אך אין טענה שהחבר הנאמן, הנאשם, קיבל ממנו כסף.
הפרקליטות טענה כי "הנאשם ביצע שיבוש ברף החמור כדי לסכל את התיק נגד חברו כבר בשלב החקירה". על אף זאת, על פי הסיכום בין סנגורו של הנאשם עו"ד ירון דוד לבין הפרקליטות, הסדר טיעון אינו כולל מאסר מאחורי סורג ובריח.
לפני אישור ההסדר התייצב בבית המשפט עו"ד איתן ארז וטען כי הוא מייצג את נפגעי העבירה – מאות משקיעים שנעקצו על ידי מייק בן ארי והגישו נגדו גם תביעה אזרחית. "אני מייצג 740 קורבנות של הנוכל שנמלט מישראל לפני שנה וחודשיים", אמר עו"ד ארז – וביקש בשם "הקרבנות" של מנהל ההשקעות שלא לאשר את הסדר הטיעון עם מי שסייע לכאורה לבריחתו מהארץ. "סכום העקיצה הוא 600 מיליון שקל. יש כאן אנשים קשישים וקשי-יום"", טען עו"ד ארז.
לפי חקירת רשות ניירות ערך, הכספים נגנבו לכאורה בהונאת פירמידה, כאשר כספי משקיעים חדשים גויסו כדי לשלם ריבית למשקיעים ותיקים, ושאר הכסף הועבר על פי החשד לחשבונות בחו"ל בשליטת בן ארי ומקורביו. "הסדר הטיעון הוא קל מדי – שבעה חודשי עבודות שירות על עבירות כאלה חמורות, ואנו מתנגדים אליו", אמר עורך הדין של נפגעי העבירה וביקש לחייב את אייזנשטאט גם בפיצויים ל"קרבנות" על חלקו בשיבוש התיק.
עו"ד דוד התנגד למתן מעמד לעו"ד ארז: "הוא לא צד בתיק, ולא הוגשו בתיק הזה ראיות כלשהן בנוגע לנפגעי עבירה. שום דבר לא הוכח לגבי מעשיו של בן ארי, ולא הוכח מי וכמה נפגעו. אין הוכחת נזק ובדל ראיה בעניין, בתיק הזה".
הסנגור ביקש לייצר "הבחנה ברורה" בין העבריין העיקרי למשני. אייזנשטאט הכיר את בן ארי עשרות שנים מהתקופה בה הם עלו מארה"ב, בגיל צעיר, ולטענת ההגנה אייזנשטאט נוצל על ידי חברו שהכיר את נקודות החולשה שלו.
"אני אזרח שומר חוק, עליתי לארץ בגיל 22 בגפי, שירתתי בצה"ל. אני מאוד מצטער. לא עלה על דעתי שבן ארי יברח מהארץ. הוא ניצל את תמימותי, ואת החברות בינינו שחשבתי שהיא הדדית", אמר הנאשם לבית משפט.
השופט עלאא מסארווה אישר בסופו של דבר את ההסדר כפי שהוצג לפניו ודחה את ההתנגדויות: "מדובר בתיק חמור עם ריבוי נפגעי עבירה ונזקים של מאות מיליוני שקלים", אמר השופט, "מעשיו של הנאשם עלולים היו לסכל את ההליך המשפטי בכללותו, וכבר גרמו לנזק ממשי. עם זאת, בשים לב להודאת הנאשם, העדר עבר פלילי, נסיבות אישיות והתרשמותי מהנאשם באופן ישיר, אני סבור שהסדר הטיעון בין הצדדים משקף עונש סביר".
מלבד עבודות שירות, על אייזנשטאט הוטל גם קנס של 50 אלף שקל.
